אם גם אתם מתגייסים בקרוב, בטוח ניסיתם לדמיין איך ייראה השירות שלכם, במיוחד אם תקבלו את התפקיד שאתם חושקים בו. לכבוד פורים 2012 גייסנו שישה צעירים והצבנו אותם בתפקיד החלומות שלהם ליום אחד - כדי שהם, לפחות, כבר לא יצטרכו לדמיין. מהמלש"בית שחולמת להיות מש"קית ת"ש, דרך המתגייס לעתיד שחלם בסגול אז הוא הלך לבדוק איך זה להיות לוחם בגבעתי ועד זאת שהעבירה מד"ס לטירונים מבלי שהחיילים ינחשו שהיא אזרחית – את הפורים הזה הם לא ישכחו.
>> לכל הכתבות במדור "חיילים ליום אחד"
השני שניגש למשימה הוא עומר מר חיים, המלש"ב שהפך לחובש קרבי ליום אחד. כך נראה יומן המסע שלו:
שמי עומר מר חיים ואני גר במושב כפר בן נון שבשפלה. תמיד רציתי לשרת בתפקיד קרבי ולתרום את כל מה שאני יכול למדינה שלי, אך לא תמיד חשבתי על תפקיד החובש הקרבי. אף פעם לא התלהבתי ממחטים, ודם אף פעם לא הלהיב אותי במיוחד. כאשר הציעו לי להצטרף ליום אחד בתור חובש קרבי, בהתחלה חששתי – אך בכל זאת הלכתי כדי לראות ולהתנסות בדברים חדשים שפחות נוגעים אלי ביומיום.
אני וחבר שלי, אור מדינה, הגענו מוקדם בבוקר לבסיס צריפין, לבה"ד 10, בסיס הדרכת הרפואה הצבאית. מיד התלוותה אלינו גילי, מפקדת בבסיס, שאחראית על כיתה בקורס החובשים הקרביים. בהתחלה הכניסו אותנו לתוך תרגיל המדמה אירוע רב נפגעים, כשאנחנו צפינו מהצד והחובשים שבקורס ביצעו ונבחנו על מעשיהם. החובשים, מבלי להתבלבל, פתחו ורידים והכניסו מזרקים לגוף חבריהם, מה שהרשים אותי מאוד.
פועלים תחת לחץ
לאחר מכן הגענו אל בסיס הלמידה, שם חיכה לנו דן, שליווה אותנו והסביר לנו על המתרחש. דן הציג לנו את הבובות המיוחדות שמדמות אדם, בובות כל כך אנושיות שיש להן דופק, פצעים פתוחים ואפילו קטיעות רגליים וידיים כשצריך. הלשון של הבובה צונחת, ובעיקר, היא צועקת כשכואב לה. דן הסביר לנו על חשיבותה של הבובה ועל הניסויים שעורכים באמצעותה. גם אנחנו ניסינו ללמוד קצת.
אז נכנסו לחדר כמה חיילים מגולני שהתבקשו לעשות אינטובציה – הכנסת קנה אוויר לריאה של פצוע. דן, בעזרת אפקטים מיוחדים של חושך ורעשים, ניסה לדמות להם את המקרה ככזה שהוא חי ואמיתי. תפקידנו היה להלחיץ ולהפריע לחובשים מתוך פחד לחיי חברנו – הבובה.
לאחר מכן הלכנו לאכול ארוחת צהרים בחדר האוכל של הבה"ד. בעיקר רצינו לשמוע סיפורים וחוויות מהקורסים השונים, ולכן ביקשנו להצטרף לחיילים בקורס חובשים מטעם הסיירות. שנינו מכוונים להגיע ליחידה מובחרת ונמצאים לקראת גיבושים כאלו ואחרים, ולכן עניין אותנו לראות ולשמוע מאנשים שבתוך המסלול. בחדר אוכל פגשנו כמה כאלה, והם רק חיזקו את הרגשתנו בקשר לחשיבותו של הקורס.
להציל את החבר בקרב
לאחר מכן הגיע החלק האחרון ביום, שיחה עם מפקד הפלוגה. שנינו לא ידענו איך זה יהיה, כי המחשבה היא תמיד שהמפקדים בכלל והמ"פ בפרט מאוד קשים וקשוחים. הופתענו לגלות שהמ"פ היה מאוד נחמד, דיבר אלינו בגובה העיניים, שאל שאלות עלינו ובאמת התעניין וניסה לעזור כדי שנצליח ושנבין הכול.
אישית, קיבלתי מהשיחה הזו המון. בהתחלה המ"פ שיתף וסיפר על דעתו בקשר לגיוס לצה"ל, שהייתה דומה מאוד לגישה שלי, שצריך להתגייס לקרבי כדי להגן על המדינה שלנו – שאין לנו מדינה אחרת ואם אנחנו לא נגן עליה, אף אחד לא יעשה זאת. לאחר מכן הוא סיפר לנו על שירותו הצבאי, על הקשיים שהיו לו, והבנו שמאחורי הכותרת המפחידה מ"פ נמצא לו אדם, חדור ערכים, רציני ובעל יכולות אדירות. מבחינתו, השילוב הזה של לוחם בצה"ל וחובש קרבי הוא מושלם. מצד אחד הלחימה והתרומה למדינה – ומצד שני הצלת חיי אדם. הוא סיפר על התחושה שהרגיש לאחר שהציל את חברו בקרב. זו זכות שרק לחובש קרבי יש.
לאחר השיחה ואיתה סיום היום, השתנתה דעתי על התפקיד מהקצה על הקצה. מילד שלא מעוניין לשמוע ולחשוב על להכניס מחטים ולהתעסק איתן, יצאתי כשאני יודע עד כמה חשוב ומשמעותי התפקיד הזה. בזכות הפרויקט המדהים הזה נפתח לי אופק חדש לחשוב עליו, והמחשבה הזאת תלווה אותי עד יום הגיוס. אני מאמין שבסופו של דבר אני אצא לקורס ואהפוך לחובש קרבי, רק בגלל היום המשמעותי הזה.
לאלבום התמונות המלא בעמוד הפייסבוק של פז"ם