הרגע הגדול הגיע – יום הגיוס. אמא מתחילה להזיל דמעה עוד בבית, אבא לא מפסיק לספר מור"קים ואחותכם הקטנה עדיין מתעניינת רק באייפון שלה, אבל בטח אפילו היא מתרגשת מבפנים. כל מה שחיכיתם לו, שמעתם עליו, חששתם ממנו והתרגשתם לקראתו – פתאום, ביום אחד, הגיע. החל מהיום, אתם משרתים בצה"ל. כדאי, לפחות, שתדעו למה אתם נכנסים: פז"ם מציג בזאת את המדריך המלא ליום הגיוס. חמש דקות הייתם כאן, זוז!
אז לאן בעצם מגיעים?
כל הפרטים, כולל המקום ושעת התייצבות (שלגביה לא צריך להתרגש יותר מדי – אין צורך להיות שם על הדקה, אבל כדאי גם לא לאחר יותר מדי), יופיעו בצו ההתייצבות שתקבלו. על פי רוב, מדובר בלשכת הגיוס תל השומר (המכונה גם בקו"ם – ראשי תיבות לבסיס קליטה ומיון), בתחנה המרכזית חוף הכרמל, בבית החייל בבאר שבע, באתר גבעת התחמושת בירושלים או בלשכת הגיוס בטבריה. במידה ותרצו לברר פרטים ספציפיים יותר, ניתן להתקשר למרכז הגיוס של יחידת מיטב בטלפון 03-7388888. >> מדריך הטלפונים של צה"ל.
מה צריך להביא? מה מקבלים שם?
דורות של חיילים מרטו את שיערותיהם בפאניקה עת ניסו להבין מה מרשימות הציוד המסורתיות חשוב, ומה סתם יישאר כאבן שאין לה הופכין בתיק הכבד גם ככה שסחבו ללשכת הגיוס. את כל הפרטים תוכלו למצוא במדריך הציוד למתגייס שהכנו לכם.
ומה לגבי דפיקת הופעה?
טוב, אמנם מדובר ביום חגיגי, אבל זה לא בדיוק המקום לשמלת נשף. במילים אחרות, מומלץ להגיע בבגדים פשוטים (למשל בגדי ספורט, שגם ככה תצטרכו ועל ידי לבישתם תוכלו לחסוך מקום בתיק).
בכל אופן, במהלך יום הגיוס תעברו בשרשרת החיול, שם יוחלפו ההופעה והבגדים האזרחיים במדים ובהופעה צבאית תקנית.
תכשיטים: על-פי התקנות הצבאיות, אין רשאים חייל או חיילת לענוד עגיל פירסינג לגופם במהלך השירות, ולכן יש להסירם טרם ההגעה ליום הגיוס. כן, זה כולל את הנזם המדהים שלכם. לפי פקודות המטכ"ל (צמד מילים שאתם הולכים לשמוע לא מעט, המסמל חוקים צבאיים), חייל הלובש מדים אינו רשאי לענוד כל עדיים פרט לאלה: טבעת נישואין; שרשרת אחת בלבד לצוואר, שעשויה מתכת ושקוטרה מ"מ וחצי לכל היותר, עם תליון אחד, שקוטרו שלושה ס"מ לכל היותר. חיילת יכולה לענוד את אלה, ובנוסף לכך: שתי טבעות נוספות לטבעת הנישואין, שרוחבן עד חצי ס"מ; זוג עגילים אחד בלבד, עגיל בכל אוזן, כאשר העגילים קטנים וצמודים לתנוך האוזן, ובשום מקרה לא גדולים מתנוך האוזן; צמיד בצבעי מתכת או מאבן לא צבעונית על האמה, שרוחבו שני ס"מ לכל היותר. בכל מקרה, ליום הגיוס ולטירונות לא מומלץ להביא משהו מכל אלה – עדיף לבוא בלי תכשיטים, אותם בלאו הכי תצטרכו להוריד לפני אימונים כמו שדאות, למשל, וסתם יסרבלו אתכם או יעמדו בפני סכנת גניבה או איבוד.
תספורת: כפי שכבר בטח הבנתם, הצבא די רציני לגבי הפיכתכם לחיילים, ולא מתכוון להשאיר ולו תחום אחד ללא חוקים ותקנות, לא משנה אם אתם אוהבים את זה או לא. למשל, מתגייס שיגיע בתספורת שאינה עומדת בתקנים הצבאיים ייאלץ להסתפר ביום הגיוס. בנים בעלי שיער ארוך מוזמנים, אם כך, לחסוך לעצמם את הטראומה, ולערוך מבעוד מועד מסיבת תספורת מפוארת, שלאחריה יעמדו בתקנות הבאות: שיערות ראשו של חייל יהיו קצרות; חייל לא יסתפר תספורת מדורגת, לא יגלח חלקים משיער ראשו ולא יגדל בלורית או ציצית שיער ארוכות, החורגות מהקו האחיד של תספורתו; אורך הפאות לא יעבור את קו אמצע האוזן, כאשר הפאות ירדו בקו ישר ויהיו ברוחב אחיד. שימו לב, שחייל רשאי לצבוע את שיערו ובלבד שהצביעה תהא בגוון אחיד והצבע זהה או קרוב לצבע שערותיו הטבעי.
חיילת בעלת שיער קצר, שיערה לא יעבור את קו הצווארון, והיא לא תגדל בלורית או ציצית שיער ארוכה החורגת מהקו האחיד של תספורתה. כמו כן, לא תגלח החיילת את השיער או חלקים ממנו. חיילת שלה שיער ארוך תלמד מהר מאוד שעם פזור הולכים רק באזרחות, ומעתה והלאה תהיה תסרוקתה אסופה על העורף או על הקודקוד בסיכה או בגומייה שחורה או חומה. אין לענוד קישוטי שיער צבעוניים או תופסי שיער כמו קליפס. מה שכן אפשר זה לקלוע צמה אחת מאחור – אבל לא שתי צמות או קוקיות בצדדים. חיילת רשאית לצבוע את שיערה בגוון טבעי בלבד, ולא ביותר משני גוונים, ועל פי הפקודות אסור לחיילת בשירות חובה להסתפר בתספורת מדורגת. לחיילים ולחיילות כאחד אסור לנוע עם ראסטות.
אז איך מתחילים?
משהגעתם מצוחצחים ומסודרים עם הפמליה שלכם (שכמובן לא הייתה מביישת שר ממוצע, וכוללת לפחות שתי דרבוקות, משפחה היסטרית וחברים משולהבים) לבקו"ם או לנקודת האיסוף, גשו לפקידה שבכניסה עם צו ההתייצבות שלכם על מנת שתסמן כי הגעתם. מכאן המשיכו להמתנה לאוטובוס שלכם, וזה הזמן להיפרד מהחברים ומהמשפחה. בסוף יקראו בשמכם ותעלו לאוטובוס, תוך תקווה קלושה ולא מציאותית שתצליחו להתחמק מפדיחות. אבל הנה אמא פורצת בבכי על פי סימן, ואבא מתחיל לתעד אתכם יושבים ליד חלון האוטובוס - אכן רגע מרגש והיסטורי - משלל זוויות. האוטובוס מתחיל (סוף סוף) לנוע הרחק מהם: ברוכים הבאים לצה"ל.
יום הגיוס: תחנות
הפקדת ציוד: כיוון שסחבתם את כל הבית בתיק, עליכם להפקיד את הציוד שלכם באפסנאות, רגע לפני שתתחיל שרשרת החיול - סוג של מייקאובר שאפתני שיהפוך אתכם בעיקר לירוקים מאוד. זה הרגע לקחת איתכם את המסמכים החשובים ולנעול את התיק במנעול, אם אפשר.
סרטון ההסברה: אמנם מרגע זה ידאגו כולם להתייחס אליכם בקשיחות עקרונית, על מנת להבהיר שנגמרו המשחקים ומעתה אתם חיילים בצבא ההגנה לישראל, אבל ישנה תחנה בתחילת הדרך שתפקידה לגרום לכם דווקא להרגיש טוב יותר לגבי כל התהליך הזה. התחנה הזו כוללת אולם ממוזג וסרט פרי יצירת יחידת ההסרטה (בכיכובם של תום אבני ואגם רוטברג, עד לעדכון הבא), שיגולל את הצפוי לכם בשרשרת החיול. באותה תחנה תפגשו כנראה גם את נורברט וסטרייך, מיתולוגיה מקומית בת 90, המתנדב בקבלת מתגייסים בבקו"ם כבר 15 שנה. אז הירגעו והקשיבו, וזכרו שכאן עוד אפילו מותר לחייך.
המשכורת הצבאית: אף אחד לא אמר לכם, אבל אפשר לעשות משירות החובה גם כסף. טוב, מרוויחים בערך 350 שקל בחודש, למרות ש"מרוויחים" עלולה להיות מילה חזקה מדי בהקשר הזה. בכל מקרה, אל דאגה – רוב הסיכויים שגם ככה לא יהיה לכם זמן לבזבז את הסכום הזה.
אף על פי כן, בתחנה הנוכחית בשרשרת החיול תידרשו לתת את פרטי חשבון הבנק שלכם לצורך קבלת המשכורת הצבאית. אם אין לכם חשבון בנק, עדיף לפתוח אחד טרם הגיוס, ולהימנע מהתרוצצויות מיותרות כאשר תהיו עסוקים מדי בתיזוזים בבסיס. כך או כך, במידה ובכל זאת פתחתם חשבון בנק רק לאחר הטירונות, דאגו לעדכן את שליש היחידה במספר החשבון אליו תועבר משכורתכם הצבאית החודשית.
צילום לחוגר: היכונו לצילום התמונה שתלווה אתכם עוד שנים ארוכות בתעודת החוגר. הפוטו רצח הצבאי לא עושה טוב לאף אחד, והשמועות גורסות כי זו הסיבה האמיתית להימנעותה של בר רפאלי משירות צבאי. תמונה כזאת עלולה הרי לעצור קריירה בינלאומית מלבלבת, אם תגיע לידיים הלא נכונות.
על כל מקרה, אל תצפו לצלם שיעבוד איתכם על הוצאת האני הפנימי שלכם – זה כנראה הולך להיות יותר בסגנון ה"מה, צילמתם כבר? אבל בדיוק פיהקתי!". אחר-כך כנראה תגורשו היישר לתחנה הבאה בשרשרת החיול, על אף התחנונים להצטלם שוב.
שימו לב, שאם לא הסתפרתם מבעוד מועד, צפוי לכם טרם צילום התמונה דייט טראומטי עם ספר צבאי לא מוצלח במיוחד. עם זאת, סוד קטן לטובת הבנים: על אף שחייל חייב בגילוח זקנו על פי חוקי הצבא, ורשאי לפטור רק אם אושר לו כזה על ידי סגן אלוף, חייל שהתגייס לצבא כשהוא מגדל זקן ונמצא בהכשרה ראשונית, רשאי להמשיך ולגדלו אם קיבל אישור זמני ממפקד יחידה בדרגת רב סרן. האישור תופס על פי החוקים עד לתקופה של 45 ימים או עד לקבלת אישור קבוע, אבל שימו לב שהמפקדים עלולים לצפות לתגלחת בשובכם מהחזרה הראשונה מהבית, אז צפו פגיעה.
נטילת טביעות אצבעות וצילום שיניים: אחרי סשן הצילומים, תעברו לתחנה בה יטלו מכם את טביעות האצבעות שלכם – לצורכי זיהוי בעתות חירום, לא עלינו. דבר אחד חיובי כן יש בתחנה הזו: בעבר נדרש המתגייס הטרי לטבול את אצבעותיו בחומר שחור ומטונף, לטבוע את אצבעותיו במקום הנדרש ולאחר מכן להתבאס למשך שארית היום על כפות ידיו המטופחות והנקיות שהיו ואינן; על מנת שההלם הזה יגיע רק כשיתחילו לטרטר אתכם בטירונות (שזה בערך מחר), עבר הצבא לליגה של הגדולים, וכיום לקיחת טביעות האצבעות ממוחשבת – ועל כן נקייה מלכלוך מיותר. בעצם, תניחו את אצבעותיכם על סוג של מסך מגע.
מאותם הטעמים המרתיעים משהו, תצולמו בפעם המיליון היום (אחרי העיסוק האובססיבי של המשפחה במצלמת הוידאו והפוטו רצח המזוויע שחטפתם לפני כעשר דקות), אבל הפעם יככבו בתמונה השיניים שלכם. צילום שיניים פאנורמי הוא חובה לכל מתגייס.
אימות נתונים: בשונה מאימות הנתונים שעברתם בצו הראשון, כאן פשוט ישאלו אתכם מספר שאלות רק על מנת לוודא שדבר לא השתנה מאז נקבעו נתוניכם, כמו מצב משפחתי או מספר טלפון. על מנת להקל על לחצי היום, תידרשו במעמד זה גם לציין שם ופרטים של אדם אחר, לו תרצו להוריש את כל רכושכם במקרה שחס וחלילה יקרה לכם משהו במהלך שירותכם הצבאי. עדיף לא להתחכם ופשוט ללכת על קרוב משפחה כזה או אחר, ובכל מקרה, במידה ותתחרטו תוכלו לעדכן את הפרטים בכל עת דרך השליש היחידתי.
חיסונים, בדיקת DNA וכניסה אופציונלית למאגר מח עצם: שלב החיסונים שרד את כל גלגולי שרשרת החיול לאורך השנים, והצליח להפחיד בדרך דורות של חיילים. ההליך עצמו מהיר וממצה, ולא נורא בכלל. לרוב תקבלו זריקות טטנוס, צהבת ודלקת קרום המוח, ולעתים גם חיסון נגד שפעת. ניתן אמנם לערוך את החיסונים טרם הגיוס (ולא לשכוח להביא את פנקס החיסונים לבקו"ם), אבל זה יעלה כסף וזמן מיותרים.
לאחר או לפני החיסונים, תילקח מכם גם דגימת דם לצורך בדיקת DNA, שתכלול דקירת אצבע ומריחת הדם על פני דף נייר. בסופו של דבר תוכלו גם לתרום דגימת דם על מנת להיכנס למאגר מח העצם: אין זה קשור לשירות הצבאי, אבל באחרונה הוחלט לנצל את ריכוז המתגייסים לצורך לקיחת דגימות רבות ככל האפשר במטרה להציל חיים. אינכם מחוייבים לתת דגימה זו, במידה ואינכם מעוניינים בכך.
קבלת תעודות: ואחרי כל זה, תקבלו סוף-סוף את תעודת החוגר שלכם (זאת עם התמונה הנוראית), אותה תישאו עליכם בכל עת. התעודה דווקא תהיה תמיד שימושית ביותר – בין אם ברכישת כרטיס לרכבת (שיעלה לכם בדיוק 0 שקלים חדשים בהעברת חוגר) או כרטיס לקולנוע (שפשוט תקבלו בהנחה). מעבר לכך תקבלו דיסקית, פיסת נייר המפרטת את עיקרי רוח צה"ל ופנקס שבי – על פי חוקי הצבא עם כל אלה עליכם להסתובב תמיד, וכן, אפשר לחטוף משפט על זה.
קבלת ציוד א' – הציוד הצבאי: אין ספק שזו התחנה בה מה שקרוי הלם בקו"ם מתחיל לחלחל. פתאום אתם לובשים בעצמכם את הירוק הזה של המדים שראיתם מיליון פעמים בעבר, והכל קצת שונה. כאן תחתמו על ציוד – כלומר, תקבלו ציוד ותאשרו את לקיחתו על ידי חתימה, שגם מחייבת אתכם להחזיר את כולו בתום השירות הצבאי.
כל אחד מקבל כמות וסוג ציוד על פי ייעודו הצבאי – חיילים המיועדים לחיל האוויר או לחיל הים מקבלים למשל מדים בצבע בז', קרביים מקבלים יותר ציוד, ובנות מקבלות תרסיס פלפל להגנה עצמית (שגם אותו חייבים להחזיר). ספרו את הציוד שלכם (שלא תחתמו על משהו שאתם לא באמת מקבלים) ובדקו האם הוא מתאים לכם מבלי חשש לעצבן את האפסנאים בהחלפת מידות. זה התפקיד שלהם – ואין סיבה שתיתקעו עם מדים גדולים או קטנים מדי, שייקח לכם המון זמן ועצבים להחליף. ביום הגיוס תקבלו זוגות מדים ונעליים, כומתה וחגורה. שוב, קחו את הזמן במדידות, גם אם צועקים עליכם להזדרז. בסופו של דבר תקבלו גם שי (בצורת תיק או שקית) מהאגודה למען החייל, אותו כמובן לא צריך להחזיר לצה"ל.
כדאי שתתחילו לזכור מעכשיו מה יש בקיטבג שלכם:
איך לובשים את המדים?
פושטים כמובן את הבגדים האזרחיים. לובשים, מעל לחולצה או לגופייה לבנה (למדי א', מתחת למדי ב' שתקבלו בהמשך יש ללבוש גופייה בצבע ירוק, חאקי או לפעמים שחור), את חולצת המדים. שימו לב שאתם מכפתרים את כל הכפתורים – כולל אלה של הכיסים ושל הכותפות, למעט הכפתור העליון ביותר בחולצה. לובשים גם את המכנסיים ושמים לב שהכפתורים מכופתרים גם כאן. משחילים חגורה, ומוודאים שאפשר להתאים את קוטרה בעזרת הסקוטש או האבזם החלול. במידה וקיבלתם תחבושת אישית (הקרויה גם ת.א.), שימו אותה בכיס החולצה. בכיס אחר שימו את פק"ל הכיסים – החוגר, הסלולרי (הכבוי!) ושאר המסמכים שקיבלתם כמו למשל פנקס השבי. את הכומתה קפלו לשני חצאי עיגול, והכניסו אותה לכותפת השמאלית כאשר צדה הפתוח כלפי חוץ והשרוך מאחור.
מיון רפואי: אז נכון שאת זה כבר עברתם בצו הראשון – אבל המיועדים לקרבי מביניכם יעברו שוב בדיקת רופא, שיקבע האם מצבכם הרפואי לא השתנה מאז הזימון הראשון שלכם לצבא, אי אז בגיל 16 או 17. במידה ויקבע הרופא (או שתבקשו בעצמכם) בדיקות רפואיות נוספות שעשויות להסתיים בשינוי הפרופיל, תיאלצו לפנות לועדה רפואית. זה אולי נשמע פשוט, אבל במקרה כזה סביר שתתקעו בבקו"ם, אולי אפילו לשבוע, בהמתנה לפגישה המיוחלת עם הרופא. אם הפרופיל השתנה, תופנו לשיבוץ מחדש אצל קצין מיון או אפילו לדחיית גיוס, ואם לא, פשוט תגיעו בסופו של דבר אל אותה היחידה אליה מויינתם מלכתחילה.
בכל מקרה, אם תישארו בסופו של דבר בבקו"ם בהמתנה לועדה הרפואית, תופנו לאזור האוהלים שם תחכה לכם מיטה, ותטעמו קצת מהחוויה הצבאית כשיוצמד לכם ולשאר הממתינים סגל פיקודי שילמד אתכם קצת משמעת צבאית בסיסית.
קצין המיון: לתחנה זו מגיעים רק כאלה שלא מויינו מבעוד מועד ליחידה מסוימת. כללי השיבוץ והמיון של צה"ל כוללים למעשה את רצון המתגייס (במידה מסויימת), את נתוניו האיכותיים והרפואיים, וכמובן את צורכי הצבא. אם לא שובץ חייל טרם מועד גיוסו, הוא יעבור ראיון אצל קציון המיון והשיבוץ במהלך הימים הראשונים לגיוס (כלומר, גם כאן אפשר לחכות כמה ימים לפגישה עם קצין המיון, למרות שזה פחות סביר). הקצין ישבץ את החייל לקורס הכשרה מקצועית בהתאם לנתוניו, או לשירות במקצוע שאינו דורש הכשרה מוקדמת.
הראיון, קצר ככל שיהיה, הוא בדיוק המקום להגיד לאן אתם רוצים להגיע. על אף שזה די נדיר, השמועות אומרות שאחת לכמה זמן, עקשות דווקא עובדת. חשוב להראות לקצין המיון מוטיבציה לתפקיד או לסוג שירות מסויים – אם במקרה הנתונים שלכם וצורכי הצבא תואמים את זה, מה טוב. ואם לא? בכל זאת, צבא. לפעמים צריך פשוט לנסות.
אגב, לעתים פשוט תופנו לטירונות כלל-צה"לית, ורק בסופה תדעו לאן בדיוק מויינתם. גם לתרחיש כזה כדאי להתכונן נפשית.
ומה עם אוכל?
בשלב כלשהו במהלך היום תיקראו לחדר האוכל – זה יכול להיות בכל שלב בשרשרת החיול או בסיומה, בהתאם לשעה. אכלו, גם אם אין לכם תיאבון, כיוון שעוד תצטרכו אנרגיה לימי הטירונות הקרובים. אגב, האוכל בבקו"ם דווקא מצטיין בטיבו מבין מטבחי צה"ל, אז בהחלט כדאי לנצל את הרגע.
שימו לב שלצבא כבר מותר "להשתמש" בכם כרצונו, וזה כולל אפילו תורנויות מטבח בבקו"ם, אם זה מה שצריך.
חלוקה למחלקות
זהו, שרשרת החיול הסתיימה ואתם כבר חלק מצה"ל. עכשיו יקראו בשמכם ותחולקו למחלקות או ליחידות, כאשר המפקד שיצעק עליכם לעמוד בשלשות וילמד אתכם עמידה צבאית בהקשב (בדום, עם ראש מורם, ידיים מאחורי הגב בצורת יהלום וכפות רגליים נעולות בקרסול ופתוחות בצורת וי) כנראה ילווה אתכם גם בהמשך דרככם, בטירונות. היכונו ליחס קר מהמפקדים, שהוא בעצם דיסטנס, ריחוק פיקודי. כך למשל תצטרכו לקרוא למפקד "המפקד", ולא בשמו הפרטי. עכשיו תועלו לאוטובוס ותסעו לבסיס הטירונות או היחידה אליה שובצתם. הנסיעה יכולה לקחת 20 דקות או ארבע שעות, תלוי לאן מועדות פניכם – ולרוב לא יספרו לכם לאן הן מועדות.
לא רוצים להתפנות מהבקו"ם?
אם אתם לא מרוצים מהשיבוץ שקיבלתם או לא קיבלתם, אתם יכולים לסרב להתפנות מהבקו"ם. שימו לב שמדובר בעצם בסירוב פקודה, שהיא עבירה על חוקי הצבא העלולה לגרור משפט ואפילו זמן בכלא. חשבו לעומק אם אתם באמת רוצים להילחם, או שאתם יכולים להתפנות לשיבוץ שלכם, לבדוק למשך תקופה האם הוא מתאים לכם, ואם לא, לנסות לעבור ליחידה אחרת משם.
כמו תמיד, המציאות צריכה לשחק תפקיד: אם הבעיה היא פרופיל רפואי, למשל, אולי כדאי לטפל בה אחרת. לא יעזור כמה תתחננו לקצין המיון שייתן לכם קרבי כאשר אתם אוחזים בפרופיל 64, זה פשוט משהו שאין באפשרותו לעשות. במקרה כזה, יש להופיע בפני ועדה רפואית. אם אתם מיועדים לקרבי ודווקא מעוניינים להיות ג'ובניקים בתפקיד עורפי, דעו שרוב הסיכויים שהבקשה לא תתקבל בחיוך, בלשון המעטה. אם הנתונים שלכם מתאימים לתפקיד בו אתם חושקים, או שאתם אפילו יודעים שיום הגיוס אליו קרוב במיוחד, הסיכויים גדולים הרבה יותר.
כך או כך, תמיד ינסו לשכנע אתכם שהתפקיד אליו אתם מיועדים הוא איכותי ומעניין, ושאתם רק צריכים לתת לו צ'אנס. אם תתמידו בסירובכם יתחיל שלב האיומים במשפט, בכלא ובהרס עתידכם הצבאי באופן כללי. לעתים גם מיישמים את האיומים האלה. אם תהיו איתנים בסירובכם, תגיעו למעצר בבקו"ם, ולבסוף תגיעו לקצין המיון שישפוט אתכם. משתסבירו לקצין מדוע אתם לא מתפנים, הוא כנראה יגיד את המשפט שקצינים הכי אוהבים להגיד: "הצבא זה לא תוכנית כבקשתך".
כך או כך, מכאן הכל יכול לקרות. במקרה הנדיר בו יקבלו את בקשתכם, תשובצו מחדש. במקרה אחר תקבלו כלא כעונש, ואחר-כך ככל הנראה יישלח אתכם הצבא לתפקיד אחר, אבל כנראה שעם כלא בתיק האישי לאו דווקא תגיעו ליחידות מובחרות מדי. לכן יש לחשוב היטב לפני שמגיעים לשלב הזה: כמה אתם באמת רוצים את שינוי השיבוץ, ועד כמה הוא אפשרי בהתחשב בנתונים שלכם.
הגעה לבסיס הטירונות
בסופו של דבר, בין אם בתהליך הקצר או הארוך, תגיעו לטירונות. החל מהרגע הראשון ינבחו עליכם כל-כך הרבה פקודות שהיום יעבור במהירות מפתיעה, ולבסוף תמצאו את עצמכם מותשים ודי מבולבלים, שוכבים על מזרון מעופש מעט עד מעופש מאוד הרחק מהבית. רגע לפני שעוצמים עיניים ונרדמים, מגיע הרגע לחשוב על כל מה שעברתם היום ומה שעוד תעברו בימים הבאים. בכל מקרה, על אף תלאות הגיוס, כדאי להירדם כמה שיותר מהר – מחר מצפה יום ארוך.