המאבק בין השניים החל בנובמבר במכתב ששיגרה זועבי לכומר, ונמשך עד היום, ולא רק שמטרותיה של זועבי לא הושגו נראה כי ההפך הוא נכון, כך למשל עולה מסיפורה של ג'ראיסי, שענתה בכתב בשבוע שעבר לח"כ זועבי: "שלום לך ח"כ חנין זועבי. שני רגדה ג'ראיסי. אני נוצריה דוברת השפה הערבית, אך לא ערביה. אני מבקשת עם כל הכבוד לך לא לדבר בשם הנוצרים ש'אנחנו פלסטינים'. תקשיבי. אנחנו לא פלסטינים וגם לא מעניין אותנו מהם. אנחנו נוצרים ישראלים מכוסית בכחול לבן בלב ובנשמה. אם את מתנגדת שהנוצרים יתגייסו לצה"ל אז תלי לי בבקשה לענות לך שלא את ולא גטאס תבנו לנו עתיד כאן ותתנו לנו זכויות כמו שהמדינה שלנו, מדינת ישראל, נותנת.
המילים הללו עלו גם בעמוד הפייסבוק של ג'ראיסי וזכו לשיתופים רבים, שם מתחת לתמונת השער שלה שמציגה דגל ישראל ועליו צלב שקוף, ישנם עוד מבחר סטטוסים וסממנים ציוניים. "רציתי בהתחלה להתגייס לקרקל", מספרת ג'ראיסי היום בשיחה עם mako, "אבל דבריה של זועבי הם שגרמו לי לשנות את בחירתי ולהתגייס לחיל השלישות ולהיות אחראית על גיוס צעירים מהעדה הנוצרית. חנין אינה חלק מהעדה שלנו, ומכעיס שהיא עולה בתקשורת ומעודדת נגד גיוס נוצרים לצה"ל, מבלי להתייחס לשוני בין העדות. כשהיא יצאה נגד הכומר שלנו, מבחינתי היא חצתה קו אדום. החלטתי לכתוב ולהשתמש בקול הדמוקרטיה, כי אין לזועבי זכות לדבר בשמנו הנוצרים ולהגיד שאנחנו ערבים פלסטינים. אנחנו נוצרים ישראלים דוברי שפה ערבית. הערבים המתגוררים בישראל ורואים את עצמם פלסטינים, הם רוצים לכבוש את מדינת ישראל, הם מנסים להכליל את הנוצרים כדי שארצות הברית לא תראה זאת בעין יפה, אבל המציאות שונה. אנחנו לא חלשים, אנחנו נעמוד על שלנו ונדבר בקול רם, אנחנו גאים לשרת בצה"ל, אני מצטערת להגיד לח"כ זועבי שאנחנו כן נשרת בצה"ל".
בעבור ג'ראיסי הגיוס לצבא לא עמד כעובדה מוגמרת. היא הייתה צריכה לבקש להתגייס ולמרות זאת מבחינתה לא הייתה בכלל שאלה. כמוה, על פי נתונים שקיבלנו מהכומר נדף, כ-650 צעירים נוצרים מתגייסים לצה"ל או לשירות אזרחי מדי שנה, וזאת מתוך פוטנציאל של כ-3,000 צעירים בשנה. "כבר לפני מספר שנים פניתי ללשכת גיוס וביקשתי להתגייס", מספרת ג'ראיסי, "ובאמת לפני כשנה זימנו אותי לצו ראשון. יש המון נוצרים שמתגייסים לצה"ל, אבל הם חוששים ומפחדים על המשפחה שלהם ועל עצמם. בנצרת למשל, רוב החיילים מגיעים לעיר כשהם על אזרחי ולא עם מדים, כי הם מפחדים מהמתנגדים. אבל אנחנו רוצים לעשות שינוי ורוצים שאזרחי ישראל - ערבים, נוצרים או יהודים, יוכלו להכנס לכפר שלהם על מדים ובגאווה. אנחנו לא מתביישים לשרת את המדינה שלנו, אנחנו גאים לשרת אותה. זו המדינה שלנו, אנחנו תושביה. כל המשפחה שלי מצד אבא שירתה בצה"ל בתפקידים קרביים, וכולם היו מצטיינים, אבא שלי עצמו היה קצין בגולני, כך שמגיל צעיר חלמתי על להתגייס, למדתי מאבא שלי על נאמנות למדינה שלי ועל הרצון לתרום לה".
"לא מבינה קיצונים שמקבלים הכל מהמדינה, ובוגדים בה"
דבריה של ג'ראיסי לח"כ זועבי התפרסמו כבר בעיתונות הערבית, היא רואיינה לאתר "אל ערב" ופרסום סיפורה גרר לא מעט תגובות משני צדי המתרס: "החברים שלי מעודדים אותי, מחזקים אותי וגאים בי, כל החברים שלי פרסמו בפייסבוק את הכתבה שעשו עלי. יש גם בדואיים שמעודדים אותי ואומרים שהם איתי בכל צעד. זה נכון שהיו גם תגובות שליליות לכתבה שהייתה באל-ערב, אבל אני לא מתייחסת לזה, הרבה יותר חשוב לי זה מה שיכתבו עלי בעיתונות היהודית ישראלית.
בשבוע שעבר ג'אריסי כבר הספיקה להפגש עם שאול מופז שהגיע לביתו של הכומר דרף בכדי להביע תמיכה בפעולתיו לעידוד צעירים נוצרים להתגייס לשירות אזרחי או צבאי, בכדי להשתלב ולתרום למדינת ישראל. "מאד התרשמתי מהאישיות של הכומר גבריאל ומהצעירים שהיו איתו", אומר לנו היום ח"כ שאול מופז, "רגדה ושאר הצעירים מייצגים רוח חדשה באוכלוסיה הנוצרית בעצם אמירתם שהם רוצים לשרת בצה״ל ושהם רוצים למלא את חובתם. רגדה לא חוששת להגיד זאת בקול רם ואני אומר בעניין זה שאומץ אזרחי הוא דבר חשוב מאד, בוודאי של האוכלוסיה הנוצרית שהיא מאד מיוחדת.רגדה טהצעירים הנוצרים מביעים את דעתם על כך ואנחנו מברכים על כך".