אולימפיאדת טוקיו ביפן נחשבת לאירוע השיא בעבור חובבי הספורט וגם אלה שפחות, אולם באותה המידה היא גם כאב ראש ביטחוני לא קטן, בעיקר עבור המדינה המארחת.
נכון להיום רק במקרה של שתי מלחמות עולם בוטלו שלוש אולימפיאדות והיה גם אירוע טרור שגרם להפסקת המשחקים ליממה וחצי, מינכן 1972 אז נטבחו הספורטאים הישראלים.
החשש העיקרי הוא באופן טבעי אירוע טרור אך במקרה של יפן, האולימפיאדה מתרחשת על רקע מתיחות ביטחונית מול סין, שנראה כי רק הולכת וגוברת בכל שנה.
בשנים האחרונות נראה שהסינים מגבירים את פעולות ההתגרות שלהם, בעיקר על רקע אי ההכרה שלהם בטאיוואן והשאיפה שלהם לאחד את האי ה"סורר" עם סין הגדולה. לאחרונה ארה"ב ויפן פתחו באימונים נרחבים משותפים על בסיס של תוכנית סודית שנבנתה מול סין, במקרה וזו תחליט לפלוש לטאיוואן.
על פי הדיווח שנחשף לאחרונה ב"Financial Times", כבר לפני למעלה משנה צבאות ארה"ב ויפן החלו להתכונן למלחמה מול סין ואף בנו יחד תוכנית מבצעית עליה החלו להתאמן. העובדה שגם סין מצדה פרסמה תוכניות פלישה ומנהיגה הבטיח לכבוש את טאיוואן, לא מוסיפה לבריאות של מי מהמעורבים.
עוד הרבה לפני שנפתחו המשחקים האולימפיים, כלל הזרועות של צבא יפן נכנסו לכוננות גבוה יחד עם יחידות ללוחמה בטרור. כחלק מסל ההגנה על האולימפיאדה, מטוסי חיל האוויר היפני, קרב, סיור ומודיעין, נמצאים באוויר כאשר מבצע דומה מתנהל גם בים. ספינות הטילים והצוללות יצאו לעומק הים כדי לבלום כל ניסיון לפגוע במשחקים.
כאמור, הסבירות אולי נמוכה, אבל ביפן לא לוקחים סיכון. יחד עם הכוחות באוויר ובים יש מן הסתם מבצע היערכות גם ביבשה, כשלצד כוחות שיטור גדולים ישנה נוכחות ערה גם של חיילי הצבא.
הנחת העבודה ביפן היא שמלחמה מול סין היא עניין של זמן ואסור להם להיות שאננים ולפעול על פי מבחן ה"סבירות הנמוכה", למשל על רקע המשחקים האולימפיים או כל תקרית שולית כביכול, שיכולה להסלים. העובדה שהפנטגון רואה בצבא יפן מרכיב משמעותי בתכניות המלחמה של ארה"ב עם סין, רק מגבירה את המתיחות כמו גם הסיכוי להסלמה.
יפן שפועלת מאז מלחמת העולם השנייה על בסיס של חוקים פציפיסטיים שמגבילים את הצבא שלה למתכונת הגנתית בלבד, החלה לשנות כיוון וחוקים כדי לאפשר לצבא שלה להיות התקפי, בעיקר מול סין אבל גם הרוסים. כבר בשנת 2019 החלט ראש ממשלת יפן שינזו אבה להעביר שורת חוקים שכזו.
המהלך הזה אפשר למשרד ההגנה של יפן לשנות את מבנה הצבא כך שיהיה התקפי יותר ואף לרכוש שורה של מערכות לחימה התקפיות, בהן משקיעים מיליארדי דולרים.
צבא יפן נחשב לכוח משמעותי מבחינת היכולות, כמו גם האמל"ח המתקדם שלו, עם כ-250,000 חיילים ותקציב ביטחון אדיר בסך 50 מיליארד דולר. לחיל אוויר היפני כ-900 כלי טיס, רובם מתקדמים מאוד כמו 150 מטוסי F-15J, למעלה מ-60 מטוסי F-2 שהוא למעשה F-16 משודרג מייצור מקומי ובעתיד, יהיו להם למעלה מ-150 מטוסי חמקן מסוג F-35.
לזה יש להוסיף גם מערך גדול של מטוסי מודיעין ובקרה, מטוסים לסיור ימי ולחימה נגד צוללות וגם מטוסי תדלוק, שמעצימים את המערכים השונים. מטוסי חיל האוויר היפני מצוידים גם במערכות מייצור מקומי, שנועדו לדייק את ההתאמה שלהם לזירת הלחימה הצפויה ובעיקר מול הסינים.
יפן מבינה שבכל מערכה עתידית מול סין, חיל האוויר שלה יהיה מרכיב משמעותי כמו גם הצי. לזרוע הימית שם יש 22 צוללות ו-42 ספינות טילים מסוגים שונים, רובן נחשבות לאיכותיות ומקדמת עם יכולת מבצעית גבוה, גם כן לא מעט בזכות מערכות מייצור עצמי.
בשנת 2022 יכנסו לשירות עוד שתי ספינות טילים חמקניות מתוצרת מקומית. גולת הכותרת של הצי היפני הן ארבע נושאות מסוקים, שיכולות להנחית גם כוחות גדולים בכל נקודה. חוץ ממסוקים בכוונת היפנים להפעיל מהן גם מטוסי חמקן F-35B.
צבא יפן הוא כוח משמעותי בסיכול היכולת של סין לתקוף אווירית ומהים. לא פחות חשוב, זהו צבא משמעותי בתכנית המשולבת למנוע מסין לנחות בטאיוואן. לייצר מאזן אימה שימנע מסין לנסות בכלל מלבצע תקיפה או כיבוש של מדינת האי.
נציין שביפן נמצאים כוחות אמריקאים גדולים ובמקרה של מלחמה, כוחות אוויריים, יבשתיים וימיים נוספים יגיעו מארה"ב ליפן. השילוב של אותן מדינות מול סין חשוב מאוד, כבר בשנת 2017 הן הסכימו לחלוק קודים של כלי טיס, כדי להבדיל במהירות וביעילות בין מטוסים ידידותיים לאויבים.
