הצעת ארה"ב להאריך את אמברגו הנשק על איראן שנדחתה בסוף השבוע במועצת הביטחון של האו"ם, משמעותה שהחל מאוקטובר 2020 האיראנים יוכלו לרכוש נשק קונבנציונלי. אילו אמצעי לחימה עלולים לנחות בטהרן? באופן לא מפתיע סין ורוסיה שהצביעו נגד המשך המגבלה על איראן, הן המועמדות העיקריות לספק לה נשק.
כבר תקופה ארוכה שהאיראנים מעוניינים לשדרג את הצבא שלהם, שהוא גדול יחסית אבל מיושן מאוד וסובל מליקויים רבים. עיקר המטוסים של חיל האוויר האיראני הם על גבול העתיקים. מדובר בכלי טיס בני 50 שנים ויותר שבנוסף סובלים מתחזוקה לקויה, משום שרובם אמריקאים וצרפתים - שכמובן לא מספקים להם חלקי חילוף.
בשנת 2016 האיראנים כבר ביקשו מהרוסים את מטוס הסוחוי 30-SU לעליונות אווירית, שיכול לשאת חימוש במשקל של 8 טון. גם אחד מהכוכבים של חיל האוויר הרוסי בסוריה, מטוס הסוחוי 34-SU נמצא על הפרק מבחינת האיראנים וביכולת שלו לשאת 12 טון חימוש.
האיראנים רוצים גם את הסוחוי 35, מטוס קרב הנחשב לאחד מהמתקדמים ביותר של הרוסים שמסוגל לשאת 8 טון חימוש כולל מגוון טילי אוויר ואמל"ח חכם ומדויק לתקיפה קרקעית.
ה"חיקוי הסיני" למטוס הישראלי ינחת בטהרן?
בין האופציות של איראן גם מטוסי קרב סינים מסוג 10-J שיש הטוענים שנבנה על בסיס טכנולוגיה של מטוס הלביא הישראלי. בעבר אף פורסם כי המטוס כלל חימוש מתוצרת ישראל, כשמדובר היה בטילי פיתון.
הסינים שמכרו מטוסים מסוג זה כבר לפקיסטנים מעוניינים לייצא אותו לעוד חיילות אוויר, ורק בחודש שעבר פרסמו סרטון נדיר שצולם בתוך תא טייס של אחד כזה.
סין גם מועמדת למכור לאיראנים את מטוס החמקן שלה מסוג 31-J שיתחרה מול החמקן הרוסי 57-SU - שעוד נמצא בשלבי פיתוח.
בתחום ההגנה האווירית, האיראנים מעוניינים לרכוש עוד סוללות טילי S-300 מתוצרת רוסיה ובנוסף גם את טילי ה-S-400, שטווח הגילוי שלהם נע בין 500 ל-600 ק"מ עם טילים מיירטים לטווח של 150 ק"מ. להם יש להוסיף גם את הרצון שלהם לרכוש מערכות נ"מ מסוג פנציר 1-S ו-17/15-SA שמיוחסות להם יכולות ליירט עם טילי שיוט.
יש לציין כי מערכות הגנה מסוגים אלו מוצבות בסוריה ולא זוכות עד כה להצלחה גדולה ביירוט התקיפות המיוחסות לישראל במדינה, אך יש לסייג זאת בכך שהרוסים גם מתואמים עם ישראל וגם לטענתם חלק מהמערכות שנשלחו לסוריה הן גרסאות ייצוא או כאלו שמופעלות על ידי חיילים סורים לא מיומנים.
מעבר למפרץ: התחום המדאיג מבחינת ישראל
תחום נוסף שמאיים על מדינות המפרץ והמערב הפועלות שם, אלו טילי החוף-ים. האיראנים רוצים לרכוש טילי "יאחונט" שמיוחסת להם מהירות על קולית יכולת להשמיד ספינות בטווח של 100 עד 300 ק"מ. טיל שניתן לשגר גם מצוללות וספינות וע"פ הרוסים, מוגן מפני ניסיונות שיבוש.
בתחום היבשתי, האיראנים מעוניינים לרכוש מאות טנקים מסוג T-90 הנחשבים זולים, אמינים ופשוטים להפעלה. הם אף מעוניינים לקבל רישיון ייצור של הטנק על אדמתם ומעבר לזה מתכננים גם רכש של מאות נגמ"שים חדשים וטילי נ"ט.
בעוד שהתחום היבשתי פחות רלוונטי לישראל, התחום הימי מדאיג יותר וכולל את הרצון האיראני להתפשט גם מעבר לאזור המפרץ, כשהאיראנים מעוניינים לרכוש מהרוסים סירות טילים וצוללות, מהן ניתן יהיה לשגר טילים בליסטיים.
מובן שאיראן לא תרכוש את כל אמצעי הלחימה שצוינו כאן אך אלו הן האופציות העיקריות שלה. מגעים שהיא מנהלת להסכם אסטרטגי עם סין ונפט שהיא מספקת למדינות כמו ונצואלה עשויים לרמוז על מקורות המימון האפשריים.
