סין ממשיכה להאיץ את פרויקט החמקן שלה ולאחרונה הפיצה תמונות חדשות של מטוס ה-J-20 שנועדו להציג כמה מהיכולות של מטוס הקרב החדש שלהם. הסינים מדווחים כי הדגם הנוכחי של מטוס הקרב שונה מאוד מדגם הניסויים והדגם הבסיסי הראשון שהם תכננו וייצרו, בעיקר בזכות תא הטייס והקסדה המתקדמים שלהם.
הדבר הופך מעניין יותר לאור העובדה שלמרות הטכנולוגיה המתקדמת, כפי שהם טוענים, העלות של הקסדה זולה משמעותית מאשר הקסדות של טייסי החמקן האמריקאים. אז כמה עולה קסדת טייס סיני וכמה אמריקאית?
מטוס החמקן ה"צ'נגדו J-20" הסיני נכנס לפעילות מבצעית בשנת 2017 כאשר על פי דובר צבא סין: "החמקנים ישפרו את יכולת הלחימה הכוללת של חיל האוויר ויאפשרו לו להגן טוב יותר על ריבונותה, ביטחונה ושלמותה הטריטוריאלית של סין".
מדובר במטוס חמקן בעל יכולת אוויר-אוויר ותקיפת מטרות על הקרקע, כמו גם למשימות ריגול. מהדיווחים האחרונים שיצאו מסין עולה שעיקר הגאווה שלהם היא על תא הטייס, בו "אין שום דבר מיותר". בתא מסך מגע גדול עליו הטייס יכול להציג את הנתונים החשובים לו למשימה כשבנוסף המידע מוקרן לקסדת מולטימדיה מתוצרת סין.
קסדות הטייסים מהדגמים האחרונות הפכו יקרות במיוחד, זו של טייסי ה-F-35 עולה לא פחות מ-450 אלף דולר. מדובר למעשה ב"מערכת ראש" שלצד הנוחות בטיסה מאפשרת לטייס לראות במשקף שלו כל מה שקורה סביב המטוס, כולל באזורים מתים.
הקסדה מזרימה לטייס מידע שמספק המטוס עצמו כמו גם פלטפורמות אחרות. לא מעט טכנולוגיה הושקעה בקסדות האלה העשויות חומרים יקרים, בהם גם סוגי מתכות נדירות ועל פי הפרסומים הזרים האחרונים, שם מגיע היתרון הסיני.
בעוד שקסדת החמקנים, בהם זו מתוצרת חברת אלביט מערכות הישראלית בה משתמשים גם טייסים אמריקאים, עולה כמעט חצי מיליון ליחידה, הקסדה הסינית עולה "רק" 118 אלף דולר, רבע מחיר.
איך זה קורה? אתר ביטחוני רוסי ציטט מומחים בתחום, הטוענים שעיקר החיסכון נובע מהעובדה שבקסדות ובמערכות הטכנולוגיות האלה משתמשים בסדרת מתכות נדירות וסין היא בין המדינות הבודדות בעולם שיש לה מאגרים של המתכות האלה.
בניגוד לרוב מדינות העולם בייג'ינג לא צריכה לייבא אותן וכלל תהליך השימוש בהן נעשה בתעשייה המקומית. מדובר בתהליך שיחד עם ייבוא וטיפול טכנולוגי במתכות דורש משאבים כספיים גדולים, משאבים שהסינים חוסכים בזכות היכולת שלהם לבצע את כלל התהליך באופן מקומי.