בדצמבר ינחתו בבסיס חיל האוויר בנבטים זוג מטוסי החמקן הראשונים של חיל האוויר, ה-F-35I אדיר. ישראל תהיה הראשונה שתכניס את המטוס הזה לשכונה המזרח תיכונית, ובהמשך יגיעו לפה עוד שני דיירים חדשים, מי שצפויים להיות האויבים של האדיר בעשורים הקרובים: הסוחוי 30 שרכשה איראן (וככל הנראה יגיע לחילות אוויר נוספים באזור), וה-J-10 הסיני, שגם הוא נרכש על ידי איראן וצפוי להגיע למדינות אויב אחרות.
הטייסים של כל המטוסים האלה יתאמנו בשנים הקרובות בקרבות אוויר ובתקיפה של מטרות קרקעיות, ולא מן הנמנע שיתאמנו גם כדי להילחם אחד נגד השני. לפני שזה קורה, לקחנו את שלושת הדגמים לתחרות של ראש בראש (בראש) כדי לבדוק למי יש – לפחות על הנייר - את הנתונים הטובים ביותר לצאת מהקרב הזה כשהוא עוד באוויר.
1. מהירות וטווח
F-35I אדיר: מהירות מרבית 1,930 קמ"ש, טווח טיסה מרבי 2,220 ק"מ (מכלי דלק פנימיים בלבד).
סוחוי 30: מהירות מרבית 2,100 קמ"ש, טווח טיסה מרבי 3,000 ק"מ.
J-10: מהירות 2,200 קמ"ש, טווח 2,900 ק"מ.
תוצאה: יתרון לסוחוי, האדיר במקום האחרון.
2. יכולות תמרון
מומחים שהתראיינו ל-Business Insider ול-Aviation Week טוענים שהסוחוי מתמרן חד יותר והדוק יותר מה-F-35. ההערכה היא שגם המטוס הסיני, שעל פי פרסומים מסוימים נבנה על בסיס הלביא הישראלי, מתמרן טוב יותר מה-F-35 בקרבות אוויר צמודים. שני המטוסים, הסיני והרוסי, יכולים לתמרן בעומס של מעט יותר מ-9G. גם ה-F-35 מתמרן ב-9G, אולם דו"ח שפורסם בארה"ב קובע שבתנאים מסוימים יש מגבלה משמעותית שפוגעת ביכולת של המטוס להגיע ל-9G.
סיכום ביניים: ללא שינוי. הרוסי ראשון, הסיני שני, האמריקאי שלישי.
3. לוחמה אלקטרונית
מומחים שיצא לי לראיין בשנים האחרונות מסכימים שהרוסים והסינים מפגרים בתחום הזה אחרי ארה"ב באופן משמעותי. ה-F-35 הוא אינטגרציה של מערכות וסנסורים שמאפשרים לו לאתר את האויב ממרחק עצום ולנהל מערכה מקבילה מול מטרות מרובות; המטוס האמריקאי נושא מערכות הגנה ממלחמת סייבר וגם מערכות להתקפת סייבר. על פי טענת היצרנית, לוקהיד מרטין, הוא מסוגל לנטרל מטוסים ומערכות של האויב עוד לפני ששיגר טיל או פצצה אחת. ה-F-35 יודע גם לתקשר עם מטוסי קרב אחרים, מטוסים ללא טייס, מערכות בקרה ומודיעין. הוא יודע להפעיל אותם, לשאוב מהם מידע ולהעביר להם מידע.
סיכום ביניים: הסדר נשמר, אבל ה-F-35 סוגר את הפער.
4. כוח אש
F-35: תותח, טילים ופצצות במשקל 8.2 טון (כולל נשיאה חיצונית).
סוחוי: תותח ו-8 טון של טילים ופצצות.
J-10: תותח ו-7 טון של טילים ופצצות.
הרוסי והאמריקאי מסוגלים לשאת משקל דומה של פצצות (הסוחוי על 10 נקודות תלייה חיצוניות, האמריקאי על 11 נקודות חיצוניות - ויש גם תא פנימי לשמירה על החמקנות שלו). הסיני מפסיד בקטגוריה.
מה שמביא ל-F-35 את הניצחון הראשון שלו בתלת-קרב הוא היכולת לשאת את כל המשקל הזה - יחד עם 9 טון דלק. בדרך כלל, כשמדברים על יכולת נשיאה של חימוש, זה מגיע על חשבון כמות הדלק, ויותר דלק זה יותר זמן לנהל קרב ותמרונים מול האויב. לזה יש להוסיף שטילי האוויר-אוויר והפצצות של כל הדגמים מוכרים ולא מבשרים על שינוי משמעותי, אולם ברזומה של האמריקאים וגם הישראלים (האדיר יצויד בפיתון 5) יש טכנולוגיה שהוכיחה את עצמה בשדה הקרב עם מאות הפלות רשומות.
סיכום ביניים: הסוחוי עדיין בראש, אבל רק בקושי; תיקו אמריקאי-סיני.
5. חמקנות
הרוסים וגם הסינים טוענים ליכולת חמקנות מסוימת, אבל די ברור שהיא לא מתקרבת לזו של ארה"ב. אגב, חמקנות זו מילה מטעה: הרי לא ניתן להעלים מטוס לגמרי, רק להקטין את החתימה שלו במכ"ם של האויב.
החמקנות של האדיר מתבטאת בסדרה של סנסורים ומערכות אחרות שמאפשרות לו לאתר את האויב ולירות הרבה לפני שזה יכול לראות אותו – מה שמייתר את הצורך בקרבות אוויר צמודים, הקטגוריה היחידה שבה ה-F-35 מפגר מלכתחילה.
תוצאה סופית: מהפך. האמריקאי ראשון, הרוסי שני, הסיני שלישי.
6. שלב המסקנות
האויבים מסין ומרוסיה טסים רחוק יותר ומעט מהר יותר. מנגד, האמריקאי יכול לשאת יותר דלק עם חימוש מלא, ויש לו יתרון אבסולוטי בחמקנות ובלוחמה האלקטרונית.
מערכות האדיר מאפשרות לטייס לסרוק את השטח אחר האויב בצורה רחבה במיוחד; המומחים שעושים את ההשוואה מספרים שמנגד, טייסי הסוחוי והמטוסים הסינים כאילו סורקים שטח רחב אבל דרך קשית.
היכולת של ה-F-35 לתקשר עם מערכות וכוחות אחרים עשויה להישמע כמו יתרון שולי, אבל לאחרונה הוכח שהיא מאפשרת לאדיר לקחת יריבים כמו הסינים והרוסים בלי לירות ירייה אחת. במסגרת הניסוי שבוצע בארצות הברית, F-35 הצליח לחדור ל"שטח אויב" בלי שגילו אותו. במקום לירות, מה שפוגע ביכולת החמקנות וחושף אותו, הוא העביר את הנתונים על המיקום המדויק של האויב למפקדה ששלטה בטילים בליסטיים וטילים שהוצבו על ספינות בלב ים. החמקן עזב את המקום לאחר שהעביר מודיעין מדויק למערכת שהשמידה את האויב מרחוק ובמינימום סיכון.
בשורה התחתונה, טייסי ה-F-35I יכולים להיות רגועים. בטווח הנראה עין, בשכונה הזאת שלנו, הם מלכי השמיים.