הצבא הרוסי פועל בסוריה והם רוצים שכולם ידעו את זה. בדרך כלל אנחנו לא רגילים לראות מופע של יח"צנות מהצד הרוסי של המפה, זה משהו שמוכר לנו יותר מהפעילות של צבאות המערב, במיוחד האמריקאים. אבל כבר מההתחלה הבנו שהרוסים שינו את הקו, הפכו באופן נדיר לפתוחים הרבה יותר, מה שהביא לנו בליץ ענק של סרטוני תקיפה ותמונות מרהיבות של מטוסי הקרב שלהם בפעולה. אנחנו הישראלים חשופים יותר לכלי הנשק המערביים, מטוסי הקרב של ארה"ב וטנקים מייצור מקומי, ושלל הפרסומים האלה מספק לנו הצצה למערכות הלחימה של הרוסים.
בין הגופים שמובילים את מסע התקשורת הרוסי, ניתן למנות למשל את ספוטניק, גוף תקשורתי בבעלות השליטים מהקרמלין. בתקופה האחרונה אלה פרסמו מספר גדול של כתבות יח"צ על פעילות הצבא הרוסי בסוריה. "הם הופתעו מהיכולת שלנו לנהל מבצע רחוק בסוריה", נכתב בכותרת אחת, "אף אחד מחברי נאט"ו לא משתווה ליכולת של רוסיה בשמים", נכתב בכתבה אחרת. אבל פרסום שלכד את העין שלנו יותר מהשאר, היה הכותרת "כלי הנשק שרוסיה משתמשת כדי לתקוף את דאע"ש". במסגרת אותה כתבה הם יח"צנו את כלי הנשק שלהם, את מטוסי הסוחוי 30, הסוחוי 34 ואת מסוקי המי 24, שפועלים בזכות מערכות מודיעין אוויריות שמאתרות עבורם את המטרות.
סוחוי 25 - טנק מעופף
נתחיל באחד ממטוסי התקיפה הוותיקים יותר של חיל האוויר הרוסי, ה SU-25. מדובר במטוס תקיפה תת קולי שזכה לכינוי "טנק מעופף", אשר שנועד לסייע באופן צמוד לכוחות היבשה. למטוס הזה יש רקורד ארוך בשרות חיל האוויר הרוסי, כאשר את התקיפה הראשונה שלו הוא עשה עוד בימי ברה"מ, כשהפציץ מטרות באפגניסטן. לכותרות של הרוסים הוא חזר שוב במלחמת צ'צ'ניה הראשונה, אז פעלו מסביב לשעון והפציצו כמות מטורפת של מטרות. עד כמה שידוע, לטייסים הרוסים של המטוס הזה לא הייתה בעיה להפציץ את כל סוגי המטרות, גם כאלה שהיו אזרחיות לחלוטין.
לא פחות מ- 32 דגמים של המטוס הזה נבנו במהלך השנים, מאות כלים שמשרתים בשלל חילות האוויר בעולם. יש לו מספר חלקים משוריינים ותותח 30 מ"מ, הנחשב לחביב על הטייסים שלו. הוא מגיע למהירות של 950 קמ"ש ובעל טווח מקסימלי של 2,000 ק"מ. למרות היותו מטוס מסיבי למדי, הוא נבנה בפשטות שמאפשרת למכונאים תיקון מהיר וקל. גם מבחינת הטייסים הוא נחשב "ידידותי למשתמש", כזה שגם טייסים פחות מוכשרים יוכלו להטיס. מתחת לכנפיים יש לו כמות גדולים של נקודות לנשיאת חימוש, 11 בסה"כ, עליהן ניתן להעמיס 4 טון פצצות, רקטות וטילים מסוגים שונים. גם במערב מסכימים שלמרות גילו המתקדם, זהו כלי מלחמה אפקטיבי במיוחד, כזה שכבר הפך ל"אימת אנשי דאע"ש".
סוחוי 24 פנסר
הסוחוי 24, שהחל לטוס עוד בשנות ה- 70 ועבר לא מעט שדרוגים מאז, נחשב ליהלום שמאחורי עוצמת התקיפה הרוסית. על פי הפנטגון, הרוסים שלחו לסוריה 12 מטוסי תקיפה מהסוג הזה, אשר מסוגלים לפעול לאורך כל שעות היממה, בכל מזג אוויר ו"בכל מקום וזמן שיידרש". מעבר לכך, הסוחוי 24 מסוגל לטוס בגובה נמוך מאוד, פחות מ- 50 מטר, ועדיין לעשות זאת במהירות גבוה. יכולות אלה מרמזות על הקושי באיתור המטוס הזה, ועל כך שמדובר במראה מפחיד למדי בהתחשב בעובדה שאורכו 22 מטרים.
למטוס כנף בעלת גאומטריה משתנה והוא מגיע למהירות של 1,600 קמ"ש. שני אנשי צוות מטיסים אותו כשהם יושבים אחד לצד השני, ומתחת לכנף שלו ניתן לשים טילי אוויר - אוויר, אוויר - קרקע וגם הרבה מאוד פצצות ורקטות. מטוס כזה של חיל האוויר הסורי עשה היסטוריה קטנה כשחדר למרחב האווירי של ישראל והופל על ידי טיל פטריוט. זו הייתה הפעם הראשונה בעולם שמטוס אויב כזה הופל על ידי טיל מהסוג הזה.
סוחוי 34
זהו אחד ממטוסי הקרב הכי מעניינים של חיל האוויר הרוסי, ונחשב למטוס התקיפה העיקרי שלהם. הסוחוי 34 עשה את טיסת הבכורה שלו בתחילת שנות ה-90, אבל בגלל בעיות פיננסיות נכנס לשרות רק בסוף שנות ה- 2000, מה שהוסיף לו לא מעט שדרוגים ומערכות מתקדמות. מדובר במטוס דו מנועי, עם שני אנשי צוות שיושבים אחד לצד השני. כמו הקודם, גם הוא מסוגל לטוס בכל שעות היממה ובכל מזג אוויר. עד כמה שידוע, הרוסים שלחו לסוריה שישה מטוסים מהסוג הזה, שפועלים מבסיס לטקיה.
מתחת ל- 12 נקודות תליה שיש על גופו של הסוחוי 34, ניתן לשים טילי אוויר - אוויר מסוגים שונים, לטווח קצר וארוך. זהו כלי טיס שנושא לא פחות מ- 12 טון פצצות ורקטות, כולל פצצות חכמות. את אלה הוא מפעיל בעזרת מערכת ניהול אש אלקטרו אופטית ומכ"ם מתקדם, שיודע להסתכל גם לאחור ואף לשגר באופן מידי לעבר אותן מטרות. עד כמה שידוע, יש לו יכולות לוחמה אלקטרונית ולדברי גורמים במערב, גם יכולת לנהל לוחמת סייבר. זהו אחד מהמטוסים היותר פוטוגניים של הרוסים בסוריה, ואלה כבר הפכו אותו לכוכב המערכה נגד דאע"ש כשהיה הראשון (של הרוסים) לתקוף את א-רקה, בירת מדינת האסלאם. הרוסים מתגאים ביכולות שלו, לדבריהם אין למערב אף מטוס מקביל והם מדברים על כך שהוא יפה כמו דוגמנית. מה שאולי מסביר את הסרטונים הרבים שלו ושל טייסיו.
סוחוי 30 לעליונות אווירית
הסוחוי 30 הוא המטוס שצד את העין של צבאות המערב, משום שלא ברור להם למה הרוסים שלחו אותו לסוריה. מדובר במטוס קרב שנועד להשיג עליונות אווירית, בעוד שידוע כי לדאע"ש אין מטוסי קרב, כך שאין לו יריבים של ממש בזירה הזו. עד כה הרוסים שלחו ארבעה מטוסים מהסוג הזה לסוריה, כדי שיגנו על המטוסים התקופים מפני השד יודע מי. כמו הקודם, הוא נחשב בעיני רבים לאחד מהמטוסים היפים של הרוסים, "אומנות של ממש".
הטייסים של הסוחוי 30 לוקחים לכל גיחה טיל אוויר - אוויר מסוג R-73, הנחשב לאחד מהטובים בעולם לקרבות אוויר בטווח קצר של עד 30 ק"מ. הם גם לוקחים איתם את ה R-27 לטווח ארוך, שמסוגל להפיל מטוסים של האויב ממרחק של 80 ק"מ, ובחלק מהדגמים גם מ- 110 ק"מ. הוא נחשב למקביל ל F-15 שמוכר לנו, אולם על פי הרוסים עולה עליו בעשרות מונים. יש לו גם יכולת לתקוף קרקעית, אולם עד כמה שידוע הם לא מבצעים גיחות מהסוג הזה, לפחות לא כאלה שראינו בשלל הפרסומים של הרוסים.
מי 24 הינד
כוח המשימה הרוסי בסוריה כולל גם כמה מסוקים, המפחיד שבהם הוא ללא ספק המי 24. מדובר במסוק קרב גדול למדי, כבד מאוד ומסיבי כמו שהרוסים אוהבים. זהו שילוב של מסוק סער ומסוק קרב, כלומר אחד שיכול לשאת כיתה של לוחמים עם הרבה מאוד חימוש. מתחת לגחון שלו יש מן תותח אימתני בעל ארבע קנים, כמו גם לא מעט רקטות וטילים עד למשקל טון וחצי. יש לו גוף משוריין בלוחות טיטניום, וגם הרוטור שלו עמיד בפני פגיעת קליעים עד קוטר 12.7 מ"מ.
>> מכורים לפז"ם? כך תקבלו את הידיעות ישר לסלולר
על פי קולונל איגור קלימוב, דובר מטעם חיל האוויר הרוסי, המסוקים האלה הגיעו לסוריה כדי לבצע משימות חילוץ במקרה של טייס נוטש. בנוסף לכך, הם מבצעים גיחות לאבטחה של הבסיסים בהם הרוסים פועלים. עם זאת, סרטונים של המורדים שיצאו מסוריה מלמדים שהם גם פועלים מאוד רחוק מבסיסי הרוסים, ולא למטרות שלום.
מי 8 היפ
המסוק הזה, שעשה את טיסת הבכורה שלו ב- 1961, נחשב לסוס העבודה של חיל האוויר הרוסי ושל עוד הרבה מאוד חילות אוויר בעולם. מדובר במסוק תובלה שמסוגל לשאת 24 חיילים או לחילופין 12 אלונקות, כשהוא בנוי בצורה כזו שהחיילים יכולים לירות גם במהלך הטיסה. בנוסף ניתן לחמש אותו ברקטות וטילים, והרוסים אוהבים לזרוק ממנו פצצות חבית שעושות למורדים לא מעט צרות.
כמו שהרוסים אוהבים, זהו מסוק מסיבי, כבד ומאוד פשוט להפעלה ותחזוקה. הוא עבר לא מעט שדרוגים לאורך השנים, כולל תוספות של מערכות לילה המאפשרות לטייסים טיסה לילית בגובה מטרים ספורים מעל הקרקע. ככול הנראה, הרוסים מפעילים גם דגם ללוחמה אלקטרונית של המסוק הזה.
הזירה הימית: טילים לטווח ארוך וספינות מלחמה
רוב הפוקוס שניתן לרוסים היה בתחום האווירי, אבל זה השתנה אחרי שהם הפתיעו ושיגרו 26 טילים ממרחק של 1,500 ק"מ. על פי הרוסים היה מדובר בטילים מסוג "קאליבר", שנורו לעבר מטרות של ארגון המדינה האסלאמית מספינות ששייטו בים הכספי. הרוסים מציינים שהטילים השמידו 11 מטרות, כשלפחות ארבעה מהם לא הגיעו ליעד הנכסף ונפלו על אדמת איראן כתוצאה מתקלה טכנית.
הקאליבר הוא טיל שיוט בעל טווח של 1,600 ק"מ, אשר מסוגל לשאת ראש נפץ גרעיני. זהו טיל שיוט חדש יחסית, ועד כמה שידוע זאת הפעם הראשונה שהרוסים משתמשים בו לצרכי לחימה ולא באימונים וניסוים.
את הטילים האלה הרוסים שיגרו מספינות טילים מסוג Buyan, ספינות חדישות שכניסתן לצי הרוסי טרם הושלמה. באופן כללי יש מעט מאוד מידע על הספינות האלה ורובו מגיע ממקורות לא מבוססים. מה שכן ידוע, זה שמשקלן הוא עד 2,000 טון, הטווח שלהן עומד על 2,800 ק"מ ומהירותן עומדת על כ- 28 קשר. משקלן של הספינות מעניין משום שעל פי הרוסים, משימה דומה בצי האמריקאי עם טילי טומהוק, מצריכה שימוש בספינות גדולות יותר שמשקלן 8,000 טון.
מלבד הים הכספי, נציין שספינות רוסיות הגיעו גם לאזור החוף הסורי, כשעל סיפונן טילי ים - ים, טורפדו ומערכות ל"א, איסוף מודיעין והגנה אווירית.
מגפיים על הקרקע - רקטה מהגיהינום
לפחות באופן רשמי, כוחות היבשה של הרוסים נשלחו רק כדי להגן על הבסיסים ואין להם שום כוונה, לפחות נכון עכשיו, להשתתף בחלק הקרקעי של המלחמה. אם זה יקרה, נוכל לראות את טנק המערכה החדש והמתקדם של הצבא הרוסי, ה T-90, בפעולה. מדובר בטנק שמפעילים שלושה אנשי צוות, כשלרשותם עומד תותח 125 מ"מ שמסוגל לשגר טילי נ"ט. משקלו עומד על כ- 50 טון, הוא מגיע למהירות של 65 קמ"ש, יש לו מיגון ריאקטיבי וככול הנראה גם כמה מערכות הגנה. נציין שעד כה צולמו כמה עשרות טנקים כאלה בשטחי סוריה.
כאמור, הרוסים שלחו לסוריה המון חיילים וצנחנים, הרבה מאוד תותחים ונגמ"שים ואפילו סוללות טילי נ"מ מתקדמות במיוחד. מבין כל אלה, תפס לנו את העין דווקא משגר ה TOS-1. מדובר בכלי מטורף של הרוסים שכולל משגר רב - קני (30 קנים) בקוטר של 220 מ"מ, אשר מסוגל לשגר רקטות לטווח של עד 8 קילומטרים, כולל כאלה בעלות ראש נפץ תרמובארי (שמצית אש). מטח שלם של המערכת הזו מסוגל להשמיד הרבה מאוד ק"מ רבועים ואף לשרוף שמונה בלוקים שלמים, במידה שישוגר לאזור עירוני. בקיצור, גיהינום של ממש עבור מי שנמצא בצד של המטרה.
עוד ב- פז"ם: