חיל האוויר הישראלי מחפש בימים אלה מחליף למסוקי ה"יסעור" הוותיקים שלו. זהות המחליף של המסוקים הטסים כבר משנת 1969 הייתה אמורה להיקבע כבר ב-2009, אך מסיבות בירוקרטיות וארגוניות זה לא קרה. בקיץ הקרוב, אחרי עשר שנים של דחייה, צפויה להתקבל ההחלטה הסופית.
על הפרק עומדים שני מתמודדים עיקריים: מצד אחד מסוק הצ'ינוק - שטס בחילות אוויר רבים אך סוגר אף הוא חמישה עשורים של שירות - ומצד שני, המסוק החדש של לוקהיד מרטין-סיקורסקי, CH-53K. לא ברור במי יבחר חיל האוויר בסופו של דבר, אך ישנן שלוש נקודות עיקריות בהן הוא צפוי להתמקד: ביצועים, טכנולוגיה ומחיר. לפי הערכות שונות, מסתמן שהמחליף יהיה דווקא המסוק מבית סיקורסקי, בין היתר בגלל שהוא מהווה קפיצת מדרגה של ממש בתחום המסוקים.
חיה אחרת לגמרי
"מטרתו העיקרית של מסוק סער היא להטיס כמה שיותר ציוד וחיילים הכי רחוק והכי מהר, וזה בדיוק מה שהמסוק שלנו עושה", אמר דן שולץ, נשיא היצרנית לוקהיד מרטין סיקורסקי.
בשבוע שעבר המריא ה-CH-53K לשמי ברלין במסגרת תערוכת ILA 2018 והפגין את ביצועיו. חיצונית, המסוק זהה לגמרי ל"יסעור" הוותיק והמוכר - דרישה של המארינס האמריקניים כדי שיתאים לספינות שלהם - אך מתחת למכסה המנוע מדובר בחיה אחרת לגמרי.
בניסוי שנערך לא מזמן, המסוק החדש הצליח להרים 18 טון - פי שניים מה"יסעור", וכמעט שבעה טונות יותר מהצ'ינוק. מנהל תכנית ה-CH-53K במארינס קולונל האנק ואנדרבורט הסביר שנתוני המשקל מושפעים מאוד ממזג האוויר. "בישראל המסוק יוכל להרים 16.5 טון ב-39 מעלות עם מכלי דלק מלאים".
לדבריו, בגלל גודלו, יכולתו לבצע תדלוק אווירי וכושר הנשיאה שלו, המסוק מסוגל לבצע את עבודתם של שלושה מסוקים אחרים. המשמעות בשטח היא סיכון מופחת לכוחות וגם עלות תפעול נמוכה יותר. כך למשל, בגרמניה מעריכים ש-50 מסוקי CH-53K חדשים יספיקו כדי להחליף את 82 מסוקי ה-CH-53G הישנים שלהם.
עוברים לאוטומט
גם במארינס וגם בסיקורסקי מצביעים על הטכנולוגיה כנקודת החוזק העיקרית שלהם; הם טוענים שמצאו פתרון לטעויות האנוש, אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לתאונות אוויריות כמו אסון המסוקים.
"ל-CH-53K יש מערכת 'טוס-על-חוט' שלא קיימת במסוקים אחרים, וכמעט כל הטיסה היא אוטומטית", מסביר ואנדרבורט. "באחת מטיסות הניסוי שעשיתי בפאקס ריבר כמעט ולא נגעתי בהגאים. המערכת עשתה הכל, וזה השאיר לי זמן לנהל את המשימה באופן יעיל ובטוח יותר. המסוק טס לבד לפי הגדרות שאתה נותן מראש, וזה לא משנה אם אתה טס באור או בחושך, בערפל או באבק כבד. המערכת גם מונעת ממך להתנגש באחרים, לא משנה מה קורה בחוץ".
ואנדרבורט טוען שגם תהליך הבדיקה לפני הטיסה הופך לקל יותר. "חיל האוויר הישראלי דורש המראה תוך 15 דקות בתרחיש חירום. במסוק הזה, הבדיקה נעשית על ידי מערכת כמעט בלי מעורבות של הטייס, שמקבל אור ירוק להמריא בתום הבדיקה".
דור אחד קדימה
בסופו של דבר, אחד הדברים שלוקחים בחשבון הוא תג המחיר: הצ'ינוק הוותיק מוצע כיום ב-35 עד 40 מיליון דולר ליחידה, בלי לכלול החלפת מנועים ולהבים ושדרוגים שמקפיצים את מחירו לכ-55 עד 60 מיליון דולר. לעומת זאת, ה-CH-53K יקר באופן משמעותי: הוא נרכש על ידי המארינס בעבור 87 מיליון ליחידה, מחיר שלא כולל התקנת מערכות ישראליות.
אבל ההתמקדות במחיר אינה נכונה: מה שצריך לבחון באמת זה מחיר הפעלת המסוק ועלות התחזוקה שלו. מסוקי הצ'ינוק הוותיקים עוברים תחזוקה סדורה והחלפת רכיבים כל מספר שעות טיסה, אך ב-CH-53K זה ישתנה: מערכת ממוחשבת (IVHMS) תנהל את התחזוקה ותדווח לצוותי הקרקע על חלקים שצריך להחליף וטיפולים שצריך לבצע, כך שעלות מחזור החיים של המסוק תפחת משמעותית. למעשה, מחקר שנערך לאחרונה קבע כי עלות הפעלתו של ה-K לאורך 50 שנה זולה יותר משל הצ'ינוק.
כאמור, בחיל האוויר עדיין לא התקבלה החלטה, אך גורמים שונים קובעים שה-K עדיף ויקפיץ אותם דור קדימה. לאור הדחיפות בהחלפת היסעורים הוותיקים, מנכ"ל לוקהיד מרטין-סיקורסקי שולץ קובע שמרגע קבלת ההחלטה ואישורה, ייצור מסוק יארך 36 חודשים.
הכתב היה אורח חברת לוקהיד מרטין-סיקורסקי בתערוכת ILA בברלין