אחד העקרונות המנחים של התפיסה הצה"לית הוא הרצון התמידי לשמור על פער איכותי מול הצבאות באזור. בדיון שנערך ב-15 לאוגוסט השנה הציג בפני הממשלה הרמטכ"ל, בני גנץ, את מכלול האיומים איתם נדרש הצבא להתמודד. בהתאם לתמונת המצב התבקשו שרי הממשלה לחלק את עוגת התקציב בשווי 50 מיליארד דולר, ולהכריע מה יהיו האמצעים שירכוש צה"ל בעתיד ועל אילו פרויקטים יאלצו לכבות את האור.
במאמר שפרסם באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, מסביר אלוף במילואים, גיורא איילנד: "בניין הכוח מתבצע למעשה כל השנה, אך ההחלטות החשובות הנוגעות לו מתקבלות עם אישור תכנית העבודה השנתית, וביתר שאת עם אישור תכנית העבודה הרב שנתית (אחת ל-4-5 שנים)". בשנים האחרונות חתמה ישראל על שורה של עסקאות לרכישת מערכות נשק מתקדמות, המלמדות על פיסת האיומים שנראית על ידי הצבא. מערכות יקרות שלאור המשבר הכלכלי לא בטוח שנראה את כולן במדי צה"ל.
זרוע היבשה: תותחים מוגדלי טווח, רקטות חכמות וטנקים היברידיים
מלחמת לבנון השנייה לימדה את מפקדי הצבא שעם כל הכבוד לכוח האווירי, חשיבותם של לוחם החי"ר, הטנק והתותח נותרו איתנים. זרוע היבשה, שנפגעה במשך שנים ארוכות מהזנחה (יש שיאמרו עד כדי מחדל), תזכה בשנים הקרובות לחיזוק משמעותי שישפיע על מבנה הכוח כולו.
חיל התותחנים נהנה לאחרונה מזריקת מרץ בדמות מערכות בקרת אש חדישות, מל"טים ייעודיים, טילים ומערכות מסווגות נוספות שעליהם לא ניתן לפרט. למרות זאת, מרבית החיל, בעיקר המערך הקני, נותר מיושן ומוזנח. קני התותח של צה"ל כוללים תותח נגרר מסוג M–71, הנמצא בשימוש גדודי מילואים ותותח מתנייע M–109. רס"ן משה צחור, רמ"ד תותחנות מסביר: "חלק מהתותחים הגיעו מווייטנאם ואינם תואמים את ההתקדמות הטכנולוגית של החיל. היו שדרוגים במהלך השנים, אבל אלה נגעו במערכות הניווט והכינון, ולא טיפלו בפלטפורמה".
המצב הזה עומד להשתנות במהלך 2015, אז יצטייד החיל בתותח חדש: ה"רומס". טווח הירי של התותח החדש יהיה גדול יותר, יאפשר תקיפת מטרות בעומק שדה הקרב ויקל על הסוללה שתבצע פחות דילוגים בשטח. באתר זרוע היבשה מציינים שגם מרעום חדש נמצא בפיתוח וצפוי לשפר את דיוק הפגיעה לרדיוס של עד 20 מטרים מהמטרה. הטענת הפגזים לקנה תעשה על ידי מערכת אוטומטית, שתקל מאוד על אנשי הצוות. התותח יוכל לירות שלושה פגזים במסלולים בליסטיים שונים בו זמנית.
חיזוק נוסף לתותחנים שצפוי להיכנס ב-2013 היא רקטה מסוג "כידון קסום". המצטרפת החדשה מתמחה בפגיעה בכוחות חי"ר (גם כשאלו מחופרים), מבנים וביצורים קלים. לרקטה, שתגיע עם משגר נייד בעל יכולות ניווט עצמאיות, טווח של 40 ק"מ עם דיוק של 5 מטרים מהמטרה. ראש הקרב במשקל 50 ק"ג כולל גם דגמים של פצצות מצרר.
צה"ל כבר הכניס לשורותיו את טנק המרכבה סימן 4 עם מערכת "מעיל רוח" נגד טילים. אלא שההצטיידות הזו נעשתה במספרים נמוכים, הכוללים חטיבה סדירה וחטיבת מילואים בלבד. בצבא מתכננים להכניס טנקים רבים נוספים מסוג זה לצד הכנסתם לפעולה של נגמ"שי הנמ"ר. בריאיון שהעניק בעבר תא"ל יגאל סלוביק נאמר כי מרכבה סימן 5 לא נמצאת בתכנון, ובעתיד הנראה לעין יתבסס חיל השריון על שיפור של הטנק הקיים. מנגד, נראה לדבריו טנקים היברידיים קלים ומדויקים הרבה יותר בשנים הבאות.
חיל האוויר: F-35, הרקולס חדיש ומערכת הגנה רב שכבתית
החיל שלא סבל מעולם מהזנחה, ונועד לתת מענה לאתגרים אסטרטגיים, יקלוט בשנים הקרובות מספר גדול של מערכות חדשות, חלקן יקרות באופן חריג. גולת הכותרת היא ללא ספק מטוס החמקן F-35. ישראל כבר הודיעה שתרכוש טייסת אחת עם אופציה להוסיף טייסת נוספת, בכדי ליצור מאסה של מטוסים. מדובר בפלטפורמה בעלת שרידות גבוהה בשל שטח חתימת מכ"ם נמוך, שמסייעת לטייס בהתמצאות המרחבית, ומהווה קפיצה טכנולוגית אדירה גם בתחום איכון וזיהוי המטרות. המטוס אמור היה להגיע לישראל ב-2014, אולם ממאמר של יפתח שפיר, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, עולה כי בשל בעיות בהתנהלות הפרויקט יעשה המטוס עליה רק ב-2018. הדחייה צפויה להעלות את מחירה של יחידה אחת ל-160 מיליון דולר, לא כולל שיפורים ושדרוגים מקומיים.
מטוס נוסף שיצטרף לשורות חיל האוויר ב-2013 הוא ה"הרקולס J", שיזכה לשם "שמשון". לא פחות מ-1.9 מיליארד דולר תשקיע ישראל במטוס שיהווה את עמוד השדרה של מערך התובלה בשלושים השנים הבאות. למטוס החדש מנועים משופרים ותא המטען גדול יותר מאשר בדגמים הישנים. בנוסף הוא צפוי להיות מהיר יותר ובעל טווח מוגדל.
בעוד שנתיים יצטייד החיל גם במטוס אימון חדש, שיכשיר את טייסי העתיד בצורה טובה יותר ויקל על המעבר שלהם לטייסות המתקדמים. החיל אחראי גם על קליטת סוללות "כיפת ברזל" נוספות שיצטרפו לארבע שכבר קיימות. כחלק מהקמת מערך ההגנה הרב שכבתי, תיקלט גם מערכת "שרביט קסמים" שנועדה ליירט רקטות וטילים לטווח בינוני וארוך.
חיל הים: הגדלת צי הצוללות, מסוקים ללא טייס ומכ"מים מתקדמים
גם בזרוע הימית של צה"ל מתוכנן רכש מסיבי עתידי של מערכות נשק, בעיקר בשל הרצון להגן על אסדות הגז של ישראל. בחיל מעוניינים לרכוש ספינות טילים גדולות יותר מה"סער 5", אולם בשל הקשיים התקציביים לא ברור מה יצא לפועל.
נכון להיום החיל צפוי לקבל בשנים הקרובות שלוש צוללות נוספות מסוג "דולפין", שנבנו במספנות בגרמניה. מדובר בדגמים שנחשבים למתקדמים יותר, ועל פי פרסומים זרים גם בעלי יכולת שיגור טילי שיוט עם ראשי נפץ גרעיניים. הצוללות החדשות יצוידו במערכות טכנולוגיות חדישות שיאפשרו צלילה לזמן ממושך יותר מתחת למים. זאת בזכות מערכת שמייצרת אוויר לנשימה ומערכות הנעה ללא תלות באוויר חיצוני. הצוללת הראשונה אמורה להגיע כבר בשנה הבאה ושתיים נוספות עד שנת 2017. עלות הפרויקט מוערכת בכחצי מיליארד דולר ליחידה, אך למזלנו מסובסדת על ידי הגרמנים.
שינוי נוסף המתוכנן בחיל הוא החלפת מסוקי הפנתר, הפועלים ממנחתים קטנים על ספינות הטילים. המסוקים נועדו לסייע לספינות הטילים להגדיל טווח היכולת שלהם אל "מעבר לאופק". בחיל הים שוקלים לרכוש את הגרסה המשודרת של המסוק ,שיודעת להמריא ולנחות באופן אוטומטי. הכטב"ם הזעיר יידע להמריא כמו מסוק ואז, בעזרת שינוי זווית המנועים, לטוס כמו מטוס.
ספינות החיל יזכו גם למכ"ם חדש, תוצרת אלתא, מסוג ALPHA. מכ"ם זה יעניק לספינות הטילים תמונת מצב באיכות גבוהה יותר מהקיים, גם בתנאי סביבה קשים. המכ"ם יציע יכולת ביצוע מספר רב של משימות בו זמנית, כמו מעקב אחרי מספר רב של מטרות, הנחיית נשק ועוד.