פק"ל - פקודת קבע ללוחם - הוא ביטוי צבאי שנועד לתאר מומחיות כלשהי. אתה (או את) יכול להיות נגביסט (כלומר מקצוען בתפעול נגב), צלף, חובש, ולפעמים אפילו פק"ל מים, כלומר הלוחם שסוחב על גבו את הג'ריקן. לא חסרים פק"לים בצה"ל, ובכתבה הזאת בחרנו להביא את העוצמתיים מכולם. במידה ואתם חובבי נשק, בסדיר או במילואים, הכלים ברשימה הבאה בהחלט יעלו את סף הריגוש שלכם הרבה מעבר ל-M-4 הסטנדרטי.
פועלים לצד הצלפים: נשק לקלעים
על פי אתר זרוע היבשה, הקלע הוא לוחם שתפקידו לפגוע בטווחים בינוניים. כדי לעשות את עבודתו כראוי, הוא מקבל לידיו M-16 מעובה עם מפצה סטייה, דורגלים, כוונת יום טריג'יקון, כוונת לילה אקילה או ליאור. האמצעים האלה תופסים יותר ליחידות המילואים, כאשר בסדיר תקבלו לידיים M-4 קלעים או תבור קלעים ובנוסף עוד כמה כוונות שלא נוכל לפרט עליהן מטעמי ביטחון מידע. מי שיקבל לידיו את הנשק הזה, יגלה כמה זה קל לירות על מטרה ממרחק של 400 ו-500 מטר, ויש שיודעים לירות גם מעבר. לא סתם מקצוע הקלע נחשב לאהוב על המפקדים ששולחים את הקלעים לעבוד לצד הצלפים או כדי לפתור "בעיות" בהתקדמות של הכוח, מהסוג שלוחם רגיל לא יכול לפתור. מור"ק ידוע בצה"ל מספר על קלע מהצנחנים שחיסל ארבעה אנשי חיזבאללה שחדרו לשטח ישראל, ובמלחמת לבנון השנייה כמו גם במבצע צוק איתן, היו מקרים רבים בהם הקלעים, לצד הצלפים והכבדים יותר עליהם נדבר בהמשך, ירו על האויב בזמן ששאר הכוח פשוט לא היה רלוונטי.
יורים רחוק: רובי צלפים
כדי לקבל את רובי הצלפים לידיים תצטרכו לעבור קורס בן חודש ימים, ובסיומו תקבלו לידיים כמה רובים שיודעים לעשות הרבה מאוד דברים – חוץ מקפה, כמובן. בצה"ל יש מספר דגמים של רובי צלפים, וזה תלוי בחטיבה או ביחידה בה אתם משרתים.
בחטיבות החי"ר תקבלו בדרך כלל את ה M-24 ששודרג בשנים האחרונות, והמפרט הטכני שלו כולל קת משודרגת, עמעם מובנה שמפחית משמעותית את הרעש שנוצר מהירי כמו גם הבזקי ירי. הטווח האפקטיבי שלו עומד על כ-800 מטר, וכל זה בתמורה ל-5,000 דולר בלבד, אותם לא תצטרכו לשלם כמובן, באדיבות צבא ההגנה לישראל.
צה"ל רכש עבור צלפי החי"ר שלו גם את הברק (HTR 2000), נשק ששוקל רק 5 ק"ג והטווח האפקטיבי שלו עומד על 1,200 מטר, כאשר המקסימלי מגיע ל-1,500 מטר. מהנשק הזה תירו תחמושת בקליבר 0.338 ובגדול, הוא נועד להחליף את ה-M-24, אבל משיקולים כלכליים החליטו להשאיר אותו במקביל, מה שיוצר מעט גיוון.
מי מכם שיזכה להגיע ליחידות המיוחדות ויקבל את פק"ל הצלף, ישים את ידו על כמה רובים חזקים במיוחד. המקמילן TAC-338 למשל, הוא רובה צלפים אמריקאי בקליבר 0.338 שהפך למפורסם בזכות הצלף של אריות הים, כריס קייל, שחרט על הקת שלו 160 הריגות שרובן נעשו באמצעות הרובה הזה. משקלו כ-5 ק"ג, תלוי כמובן במה תוסיפו לו, והטווח אפקטיבי שלו מגיע ליותר מ-1,600 מטר.
אופציה נוספת היא המקמילן TAC-50 שמגיע גם בקליבר של 12.7 מ"מ, יורה לטווח של 1,800 מטר ומוזן בידי מחסנית חיצונית שמכילה 5 כדורים. הקת שלו עשויה מפיברגלאס ומתכווננת לגופו של היורה. אם אתם בקטע של ירי לטווח רחוק, רק נציין בפניכם שרב"ט רוב פרלונג מצבא קנדה ירה ברובה TAC-50 והרג איש טליבאן מטווח של 2,430 מטר בשנת 2002.
>> מכורים לפז"ם? כך תקבלו את הידיעות ישר לסלולר
קצב אש גבוה: מקלעים
אם אתם בקטע של הרבה ומהר - זה הפק"ל שלכם. רוב המקלענים של צה"ל יזכו ללכת עם הנגב או המא"ג, אבל אפשר למצוא במחוזותינו עוד כמה כלים מעניינים וקטלניים.
נתחיל עם המוכר ביותר - הנגב, שאיתו תירו כדורי 5.56 מ"מ בקצב אש של 850 עד 1,100 כדורים בדקה לטווח אפקטיבי של עד 1,200 מטרים, תלוי איזה כוונות וכמה "וואסח" שמתם עליו. בשנת 2012 נכנס לצה"ל דגם חדש, הנגב NG7, והוא זה יורה כדורים בקליבר 7.62. הוא שוקל רק 7.5 ק"ג ולא פחות חשוב, קל לפירוק ולהרכבה. ביחידות המיוחדות תזכו לקבל את מה שמוכר כנגב קומנדו הקומפקטי שיוריד לכם ק"ג שלם מהמשקל ואורכו כ-912 מ"מ עם קת פתוחה או 730 מ"מ עם קת סגורה.
אי אפשר כמובן בלי המא"ג המוכר והטוב שיורק כדורי 7.62 מ"מ בקצב של שמגיע ל-1,200 כדורים לדקה ומהירות לוע של 840 מטר לשנייה. המא"ג ארוך למדי, כ-1.25 מטר ומשקלו כ-11 ק"ג – לא קל בכלל, וזה מבלי להוסיף את משקלם של הכדורים. נראה שיש איזה קסם בכלי הזה, כי גם המקלעים החדשים, כולל הנגב וה-NG7 לא הצליחו להוציא אותו משירות.
לצד המוכרים, יש כמה שיזכו לקבל פק"ל מקלע נדיר ומעניין יותר, כמו ה-RPD הרוסי למשל שנמצא בכמה יחידות בודדות ומיוחדות. לצה"ל הם הגיעו אחרי שנפלו שלל בכמה וכמה מלחמות, והיחידה הכי מזוהה עם הנשק הזה היא אגוז. הוא קל יותר מהמא"ג, "רק" 7.4 ק"ג, ואורכו 1.03 מטר. המקלע הזה יורה בקצב אש של כ-650 כדורים לדקה, מהירות הלוע מגיעה ל-735 מטר לשנייה והטווח היעיל שלו מגיע ל-800 מטר.
ישנו גם ה-M2 בראונינג, נשק גדול, חזק ומהיר. הקליבר של ה-M2 הוא 12.7 מ"מ והוא יורה את הכדורים האלה לטווח של 2,000 מטר באופן אפקטיבי ולטווח מקסימלי של 7 ק"מ, מה שאומר שמדובר בתותח של ממש. אורכו מגיע ל-1.6 מטר ומשקלו ל-38 ק"ג, לא כולל חצובה. תפעול הנשק הזה מצריך צוות של לא פחות משלושה אנשים, אבל יש כאלה שחושבים שזה שווה את זה – שכן, אין יותר מדי אנשים בצד של האויב שיישארו במקום שבו הוא מרסס. מי שיקבל את הכלי הזה יקבל מהצבא גם את ערכת QCB (Quick Change Barrel), שמשדרגת אותו באופן משמעותי.
המתפוצצים: מטול, RPG וטילים
נתחיל מהקטן, מטול 40 מ"מ שמגיע ללוחם בשתי גרסאות עיקריות: האחת מוצמדת לרובה והשנייה מגיעה לבד. בעצם, מדובר בסוג של תוסף שמאפשר לכם לזרוק רימון למרחק גדול הרבה יותר מאשר עם היד. למקרה שלא ידעתם, יש מגוון רחב של רימונים, לדוגמה, רימונים נגד בני אדם או נגד כלי רכב. משקלו של המטול עצמו לפני החיבור לנשק הוא 1.4 ק"ג, והממוצע למטול שמוצמד לנשק מגיע ל-5 ק"ג. הטווח המרבי של הדבר הזה מגיע ל500 עד 600 מטרים. חוץ מפיצוץ גדול, הרימונים יודעים גם לפזר גז ואפילו להאיר מקומות חשוכים – הרימון שסביר להניח שתירו הכי הרבה.
אם המטול לא מרשים אתכם אתם מוזמנים לבקש את המקל"ר, רק קחו בחשבון שאנחנו מדברים פה על משקל לא קטן בכלל. בגדול, מדובר במקלע של רימונים ובצה"ל יש לו שתי גרסאות עיקריות: MK-19 ו-MK-47 שהתחיל את דרכו בסיירת מטכ"ל ובאגוז ומאז התפזר לשאר יחידות צה"ל. הראשון שוקל 38 ק"ג והשני "רק" 18 ק"ג, אבל בשניהם המשקל לא כולל את החצובה ועוד כמה דברים לא קלים שבדרך כלל מגיעים איתם. הם יורים רימונים בקוטר של 40 מ"מ לטווח של 2,000 מטר ויותר, ועכשיו דמיינו לעצמכם מקבץ של עשרה או 20 רימונים שמתפוצצים על יעד כזה או אחר – בקיצור, באלגן. נציין שאת ה-19 תראו בעיקר במילואים ואת ה-47 בעיקר בסדיר.
עוד דרך לפוצץ דברים היא עם ה-RPG שנכון להיום, קיים רק בחטיבות מילואים. גם פה מדובר בנשק שהגיע למחסני צה"ל כשלל, מה שאומר חיסכון כספי גדול לתקציב הביטחון. בגדול, מדובר בנשק די פשוט להפעלה, מעין צינור שיורה מטול בקוטר של 40 מ"מ לטווח אפקטיבי של 200 מטר, אבל אני יכול לספר שראיתי כמה אנשים בצה"ל שפגעו יפה מאוד גם בטווח כפול מזה. ה-RPG יודע לחדור כ-300 מ"מ פלדה ו-1,500 מ"מ בטון, מה שאומר שהיורה יכול גם לפוצץ רכבים וכמה חדרים.
גם באמצעות הלאו (Law) ניתן לפוצץ ולירות דברים מגניבים. מדובר ברקטה קטנה הבנויה משני צינורות טלסקופיים בצבע ירוק זית, קלה לשימוש ונוחה מאוד להפעלה. משקלה הוא רק 3.6 ק"ג וניתן לירות אותה לטווח אפקטיבי של 200 מטר, כשהיא מסוגלת לחדור 240 מ"מ פלדה. ה-LAW יעיל גם כנגד רכב קרבי משוריין כמו ג'יפים, משאיות ונגמ"שים. צה"ל פרסם בעבר שלכל מחלקה או צוות יש שלושה לוחמים עם פק"ל לאו, אבל אני יכול לספר לכם שבמלחמה יתנו את זה לכל מי שרוצה. בלבנון השנייה לדוגמה, הניחו בסמוך לגבול ערמות של טילים כאלה, וכל מי שרצה לקח ונכנס, כולל כמה שירו את הטיל הזה כאילו היה מדובר במקלע.
אם אתם בקטע של טילים גדולים יותר, דעו שלא חייבים לשרת במיתר או ביחידות הפלנ"ט כדי לעשות את זה. בכל חטיבות החי"ר של צה"ל ישנם חיילים שתפקידם לירות כל מיני סוגים טילים, כמו הטאו (במילואים) או הגיל. הטאו ששוקל כ-22 ק"ג מגיע לטווח של כ-4 ק"מ במהירות של 320 מטר בשנייה. הדבר הזה מסוגל לפרק כלי רכב ובתים, אבל כיום הוא מאוד נדיר משום שגם ביחידות המילואים, יש מלך חדש: הגיל.
הגיל מגיע לטווח של 2.5 עד 4 ק"מ באופן רשמי וכנראה שלהרבה יותר. כל טיל כזה שוקל כ-13 ק"ג ומשקלה של יחידת השיגור מגיע לעוד 13 ק"ג יחד עם פריטים מסייעים נוספים, מה שאומר ששוב תעבדו כאן בצוות של שלושה אנשים. בניגוד לטילים הקודמים, אחרי ששיגרתם את הגיל אתם יכולים לשכוח ממנו, כי הוא עושה את כל העבודה לבד ויודע איך להגיע בדיוק לכתובת שנתתם לו. מהמעט שיצא לי לראות, אני יכול להבטיח שליורה קשה לשכוח מהטיל עד לרגע בו הוא מתרשם מהפיצוץ הגדול והנזק שנוצר.
היינו יכולים להפליג פה למחוזות רחוקים (וקטלניים) יותר – כמו המרגמות לדוגמה, שמאפשרות ללוחמים לירות פצצות על אויב רחוק, המטדור שיפרוץ לכם דלתות, ישמיד רכבים ודברים נוספים שנורים ומתפוצצים, אבל לצערנו, אסור לנו לכתוב עליהם. בגדול, נראה לנו שהבנתם את הקונספט. הצבא הוא המקום הנכון לחובבי הנשק, ותהיו בטוחים שיש בו הרבה יותר מסתם רובים גדולים שיורים כדורים קטנים.
