בשבועיים האחרונים הכותרות עוסקות בשאלה בדבר נכונות העסקה של רוסיה עם סוריה – האם טילי ה-S300 יגיעו לדמשק או לא? מצד אחד דווח על ביטול העסקה, אך עתה סגן שר החוץ הרוסי אמר כי מוסקבה תעמוד בהתחייבותה לספק למשטר אסד את מערכות הנ"מ המתקדמות: "מדובר בגורם מאזן, שיסייע לבלום חמומי מוח באזור".
במידה והטילים אכן יגיעו לסוריה, הדבר יהווה תוספת כוח משמעותית לאחד ממערכי ההגנה האווירית הצפופים בעולם. במזרח התיכון קיימים שני מערכי הגנה כאלה שנחשבים משוכללים וקטלניים, איתם תאלץ אולי מדינת ישראל להתמודד: בסוריה ובאיראן. אחד נכשל כבר שלוש פעמים אך עדיין דורש שנפקח עליו עין והשני עדיין לא עמד למבחן אך מפעיל את אותן מערכות.
המערך הסורי: פגוע אך בר שיקום
על פי הערכות יש לסורים היום בין 150 ל-200 סוללות טילי נ"מ, המוצבות סביב דמשק וסביב היעדים הרגישים של צמרת הממשל והצבא הסורי. מערך זה, שהיה בעבר הסיוט של טייסי הקרב הישראלים, סובל כיום ממחסור חמור בכוח אדם אותו הצבא לא מצליח לגייס בגלל מלחמת האזרחים. בנוסף, חלק ניכר מהמערך הזה מיושן וגם בריחת הרוסים, שהפעילו חלק ניכר מהמערכות עד המלחמה, לא הוסיפה לכוחו. למרות כל זאת, המספרים עדיין קיימים – ואיתם גם הידע. חיזוק רוסי למערך, בציוד כמו ה S-300 ובכוח אדם, יכול להחזיר את המערך לגדולתו בזמן קצר. זה גם המקום לציין שהמערך הזה אומנם נכשל בהתמודדות עם חיל האוויר הישראלי, אבל הוא כן הצליח להפיל די בקלות מטוס פנטום טורקי באזור החוף.
לסורים יש כיום 40 סוללות טילי SA-2, טיל מיושן שעבר שדרוג בשנות ה-70 ונועד להפיל מטוסים בגובה רב. טייסי חיל האוויר מכירים את הדגם הזה עוד ממלחמת ששת הימים. את הגובה הבינוני סוגרות עוד 40 סוללות טילים מסוג SA-3 וגם דגם זה ראה ימים במלחמת ששת הימים. מערכת זו מסוגלת ליירט מטוסים בטווח של 35 ק"מ אולם בתחילת שנות ה-2,000 עברה שדרוג שככול הנראה כולל גם הכפלה של הטווח ויכולת ליירט טילי שיוט. טיל מהסוג הזה הפיל מטוס חמקן F-117 מעל שמי בוסניה במהלך מבצע כוח מאוחד.
בנוסף מפעיל המערך שמונה סוללות מסוג SA-5, טיל מיושן אך כזה שמסוגל ליירט מטוסים בטווח של 150 עד 250 ק"מ. טיל מסוג זה נועד בין השאר להפיל את מטוסי הבקרה שמכווינים ומסייעים למערך התוקף.
הטיל שמתחיל להדאיג את ישראל זה ה-SA-6, ממנו יש לסורים כ-50 סוללות. מדובר במערכת ניידת שמורכבת מחמישה משגרים, כל אחד עם שלושה טילים, ומכ"ם. סוללה כזו מסוגלת ליירט מטוסים בגובה בינוני ונמוך ולנעול על מטרות בטווח של 75 ק"מ. אומנם מדובר במערכת ישנה אשר סופקה לסוריה ב-1973, אך בידי מפעיל מיומן היא מסוגלת לעשות צרות לא קטנות. באמצעות טיל זה הופל מטוס ה-F-16 של סקוט אוגריידי מעל שמי בוסניה.
למערך ההגנה האווירי של סוריה יש עוד 14 סוללות SA-8. מדובר בסוללות ניידות שמיועדת ליירט מטוסים בגובה נמוך ובטווח של 35 קילומטרים. מערכת זו יכולה לשגר טילים גם באמצעות מכ"ם חיצוני מה שמשפר את יכולת השרידות. יש עוד שמונה סוללות מסוג פנציר שסופקה בשנת 2008 ונחשבת למתקדמת ביותר במערך. הפנציר הינה מערכת ניידת משולבת של תותחים וטילים נגד מטוסים מל"טים ואף טילי שיוט. הטילים מסוגלים להפיל מטוסים בטווחים של 12 ק"מ והתותח בטווח של ארבעה ק"מ. פנציר זו המערכת שהותקפה על ידי ישראל בעבר בכדי למנוע העברתה לחיזבאללה. זו גם המערכת שהפילה את מטוס הפנטום של חיל האוויר הטורקי.
לסורים יש עוד מספר לא ידוע של סוללות TOR-M1 שסופקו ב-2008 על ידי איראן. מדובר ב SA-15 רוסי משודרג, שיתרונו העיקרי זה פעילות בכל שעות היממה ומזג האוויר תוך יכולת מעקב אחרי עשרות מטרות בו זמנית וסיווג האיום. כמו כן ישנן מספר סוללות SA-17: סוללה ניידת בעלת מערכות מחשוב מתקדמות שמאפשרות לה יכולות תקשורת ותגובה מהירות במיוחד. הטילים שלה מסוגלים ליירט מטוס בטווח של 50 ק"מ ובגבהים של עד 24 קילומטר. הדיווח האחרון מסוריה מדבר על סוללות של טילי SA-17 שהוצבו לאחרונה סביב דמשק, מחשש לתקיפה ישראלית. אלה גם הטילים, על פי פרסומים זרים, אותם השמידה ישראל כאשר ניסו להעביר אותם מסוריה לחיזבאללה.
לכל אלה יש להוסיף עוד אלפי טילי נ"מ אישיים ותותחים. מלחמת האזרחים הסורית שחקה ללא ספק את הצבא ובנוסף את מערך ההגנה האווירית, שנכשלה לפחות שלוש פעמים בשנה האחרונה, כפי שלמדנו מהתקיפות האוויריות המוצלחות בלב סוריה. חלק קטן מסוללות הטילים נפלו לידי המורדים שהוציאו להורג את החיילים והקצינים. מחסור באימונים פגע קשות ביכולות המערך, אולם זה המקום להזכיר שגם את צבא סוריה הספדנו כמה פעמים בשנתיים האחרונות וזה הוכיח מצדו יכולת שרידות מרשימה. מה שעומד לצדה של ישראל, ומאפשר את אותן תקיפות, זה ללא ספק פער טכנולוגי אדיר – שאותו לא רוצים לצמצם עם ה S-300.
איראן: המערך מולו יתמודד החיל שיתקוף את מתקני הגרעין
לפחות פעם בחודש, אם לא יותר, יוצא דיווח מאיראן על תרגיל גדול של מערך ההגנה האווירי. זה לא במקרה; האיראנים יודעים שחיל האוויר שלהם במצב גרוע ומי שיתמודד עם תקיפות מערך הגרעין יהיה המערך הזה ולא מטוסי קרב. כמו בסוריה גם לאיראנים יש מערך הגנה צפוף במיוחד, שכולל 156 סוללות טילי נ"מ מסוגים שונים. כמו בסוריה, חלק מהטילים באיראן מוכרים ונחשבים לישנים, אם כי הם שודרגו על ידי התעשייה המקומית. מדובר בחיל עצמאי במסגרת הכוחות המזויינים שכולל כ-18 אלף לוחמים אחרי שהאיראנים הבינו את החשיבות ופיצלו אותו מחיל האוויר.
לאיראנים יש מספר לא ידוע של סוללות טילי הוק – חלק מהערכות מדברות על 15 עד 20 – שמוכרות לנו ונמצאות גם בחיל האוויר הישראלי. זהו טיל מונחה מכ"ם די ישן שמסוגל ליירט מטוסים בטווח של 50 ק"מ, אם כי ידוע שעבר שדרוג מקומי בשנת 2010 שאולי שיפר את ביצועיו.
לאיראנים כמות נכבדה של סוללות SA-6 ועל פי המכון למחקרי ביטחון לאומי גם ארבע סוללות SA-5. כמו כן מפעיל המערך האיראני גם את טילי ה SA-2 הישנים, ששודרגו על ידי התעשייה המקומית, וטילי ה-SA-15 שגם הם עברו השבחה.
בניגוד לסוריה, ישנן הערכות שמדברות על כך שבידי האיראנים כבר יש ארבע סוללות של S-300 שהגיעו לשם בדרך לא ברורה. סוללה זו מסוגלת לשגר טיל נ"מ לטווח של 150 ק"מ עם יכולת ליירט מלבד מטוסי קרב גם טילים בליסטיים. המכ"ם של הסוללה מסוגל לעקוב אחרי 100 מטרות בו-זמנית וליירט תריסר מטרות במקביל. המערכת צריכה חמש דקות בלבד כדי לעבור ממצב שגרה למצב מוכנות מבצעית ולשגר טילים. יתרון נוסף זה שהמערכת אינה זקוקה לפעולות תחזוקה מסובכות שמצריכות את נטרולה, כך שזמינותה המבצעית לא נפגעת.
על פי המכון למחקרי ביטחון לאומי לאיראנים יש אלפי תותחי נ"מ, חלקם במערכות משולבות עם טילים וטילי כתף, כמו ה SA-16 שנחשב למסוכן וה SA-7. המערך האיראני בנוי בצורה כזו שתספק הגנה רב-שכבתית, כל שכבה מגבה את זו שמעליה. בשנה שעברה חשפו האיראנים טיל נ"מ חדש, הראאד. לפחות על פי ההצהרות שלהם, לטיל נתונים מרשימים משום שהוא מסוגל להפיל מטוסים עד לגובה 75 אלף רגל ומגיע לטווח של עד 50 ק"מ.
האיראנים גאים במערך ההגנה האווירי שמסונכרן עם רשת מכ"מים שאינה נחשבת למתקדמת במיוחד, אך מתוחזקת היטב ועברה שדרוגים רבים לאורך השנים. בין המערכות ניתן למצוא את JY-14 מתוצרת סין שמסוגל לעקוב אחרי 100 מטרות במקביל עד לגובה 75 אלף רגל וטווח של 300 ק"מ, ומערכות נוספות כמו ה-Kolchuga, שכבר מגיעה לטווח של 800 ק"מ. קיים מכ"ם נוסף בעל טווח של 3,000 ק"מ שנחשף בשנת 2011 על ידי האיראנים. מדובר במערכת שמקבילה ל"אורן ירוק" הישראלי, אולם עדיין לא ברור אם המערכת הפכה למבצעית.
קשה אך אפשרי
ב-1973 איבד חיל האוויר הישראלי 102 מטוסים, רובם לטילי הנ"מ, מה שהוליד את המשפט "הטיל שכופף את כנף המטוס". ב-1982 השמיד חיל האוויר הישראלי את מערך הנ"מ שבנו הסורים בלבנון, והמשפט השתנה ל-"המטוס כופף את זנב הטיל". מדינת ישראל נאלצת להתמודד עם שניים ממערכי ההגנה הצפופים בעולם, אולם כפי שכבר הוכח בסוריה, לחיל האוויר שלנו יש יכולת שהיא לא פחות ממדהימה בתחום המבצעי ובכלל זה מערך לוחמה אלקטרונית וחימוש חכם. הפער הטכנולוגי והאנושי מאפשר לנו את חופש הפעולה שאיפשר (לפי פרסומים זרים) שלוש תקיפות בסוריה, וברור שעל מדינת ישראל לעשות הכול בכדי לשמור עליו.