באוקטובר 2012, זמן קצר לאחר שוולדימיר פוטין התגבר על אי אילו מגבלות חוקתיות וחזר לתפקיד נשיא רוסיה, הוא הכריז על כוונתו להעצים ולשדרג את הכוחות המזוינים של ארצו. לא עבר זמן רב, ואכן התחלנו לראות ידיעות על נשק רוסי חדש – ועל שובה של המלחמה הקרה.
דרך ההתעצמות הצבאית מעביר פוטין מסר ברור לעולם כולו, ואיזה מסר טוב יותר מתצוגה של כלי נשק קטלניים ונוצצים. מה גם שתחת שרביטו יש כמעט מיליון חיילים בסדיר ובקבע, 2.5 מיליון חיילי מילואים, אלפי מטוסים וכמות אדירה של טנקים. רוסיה רוכשת כלי נשק בעלות של מיליארדים - תקציב הביטחון שלה כבר עלה ל-66 מיליארד דולר, וע"פ פוטין עצמו יגיע עד ל-100 מיליארד - וכלי הנשק האלה לא נועדו רק לתערוכות נוצצות. חלקם כבר פועלים מחוץ לשטחה של אימא רוסיה. הנה הכלים שמדירים שינה מעיניהם של לא מעט גנרלים ברחבי העולם.
הכוח האווירי:
מיג 35
מטוס הקרב הזה תוכנן במקור למכרז של חיל האוויר ההודי, ונראה שהרוסים היו כל כך מרוצים ממה שיצא להם, שהם החליטו לאמץ אותו בעצמם ולרכוש כמה עשרות יחידות.
המיג 35 הוא מטוס קרב דור 4.5 רב-משימתי (כלומר לקרבות אוויר-אוויר ותקיפת מטרות על הקרקע). יש לו טווח של 2,000 ק"מ ומהירות סופית של 2,400 קמ"ש. מה שבאמת מיוחד בו הוא המערכות המתקדמות, כולל מערכת בשם OLS-35, שמסוגלת לאתר מטרות ממרחק רב במיוחד. הטייס מצויד בקסדה חכמה, ובצעד חריג בתעשייה האווירית של רוסיה הוחלט לאפשר להתקין עליו גם מערכות זרות.
סוחוי 35
גם פה מדובר במטוס קרב רב-משימתי, וכזה שנחשב לאחד מהטובים בעולם בקרבות אוויר-אוויר; על פי הרוסים זה היריב הכי מסוכן ל F-15 של ארה"ב. הסוחוי 35 יכול לפעול בכל מזג אוויר, ביום ובלילה, ולטוס למרחק של 3,600 ק"מ. הוא מסוגל גם לבצע משימות מודיעין ואפילו להיות גורם פעיל בלחימת סייבר.
TU-160
בחודשים האחרונים נפתח בין רוסיה לסוריה קו ייחודי של מפציצים מסוג זה. הם ממריאים מהבסיס הבטוח שלהם ברוסיה, טסים עד לסוריה ושם פותחים מארז חימוש כפול – שני מארזים של 20 טון פצצות כל אחד. ה"ברבור הלבן" נחשב למטוס הקרב הסילוני הגדול בעולם, עם טווח שעולה על 12,000 ק"מ ללא צורך בתדלוק באוויר.
מי 28
אנחנו הישראלים מכירים את האפאצ'י, אבל לרוסים יש מסוק קרב קטלני משלהם, ועל הנייר מדובר במתמודד ראוי לא פחות מהקולגה שלו מארה"ב. מדובר במסוק תקיפה שמסוגל לפעול בכל שעה ומזג אוויר, ומצויד באמצעים אלקטרוניים מתקדמים ומכ"ם חזק. הוא מסוגל לשאת עד 16 טילים לצד כוורות של רקטות. את אלו יורים בימים אלה ברחבי סוריה.
Ka-50\52
הדגם הימי של מסוק הקרב הזה נישא בימים אלה על גבה של נושאת מטוסים רוסית לכיוון סוריה, שם יצטרף למסוקים שככל הנראה כבר נמצאים שם. מסוק הקרב הזה, שמכונה "כריש שחור", הוא כלי כבד, משוריין ובעל יכולת לשאת מגוון רחב של מערכות לחימה – ועם כל זה, לשמור על מהירות גבוהה ויכולת תמרון מרשימה. הכריש ייחודי בעוד כמה מובנים: במבנה הרוטורים (שבנויים אחד מעל השני), בעובדה שבחלק מהדגמים יש רק טייס אחד, וגם בכך שיש בו כיסא מפלט.
>> בא לעבוד: כלי הנשק המתקדמים שפוטין מפעיל בסוריה
הכוח היבשתי:
T-90
ללא ספק הטנק הכי מתקדם שמופעל כיום על ידי הצבא הרוסי, עם תותח חלק קדח 125 מ"מ שניתן לשגר ממנו גם טילי נ"ט. לטנק צללית נמוכה, מה שחשוב לשרידות, שריון מתקדם ומנוע שמפיק 1,000 כ"ס. הרוסים מציינים שהוא מצויד במערכות שנועדו לשבש טילי נ"ט שנורים לעברו.
לרוסים יש מספר מוערך של 23,000 טנקים, מספר שגובל בטירוף, אולם רובם מושבתים או מדגמים ישנים. מנגד, יש להם לפחות 750 טנקים מהדגם הזה.
S-400
מערכת טילי נ"מ שהכי מפחידה את מפקדי צבאות המערב - כולל שלנו מאז שהגיעה לסוריה. אצלנו בישראל דיברו כל השנים על ה-S-300, וזו נחשבת לשיפור שלה.
טילי S-400 מסוגלים להפיל מטוסים עד למרחק עצום של 400 ק"מ. הסוללה שמשגרת את הטילים ניידת, מה שמקשה על האיתור שלה, והיא מסוגלת להפעיל ולשגר את הטילים בזמן מאוד קצר מרגע הפריסה. בהקשר לטילים אלה אמר דובר משרד ההגנה הרוסי: "אם מישהו חושב שהוא יכול להסתתר מאחורי טכנולוגיות חמקנות, אז כדאי שיחשוב שוב".
טיל בליסטי RS-24
טיל שמסוגל לשאת מספר ראשי נפץ גרעיניים (MIRV) המכוונים כל אחד למטרה אחרת שהוגדרה מראש. מערכת זו מאפשרת לכל טיל כזה לפגוע בכמה מטרות במקביל, או לפגוע מספר פעמים במקום אחד. ואת כל זה הרוסים יכולים לעשות ממרחק של 16,000 ק"מ בזכות הטיל הזה. על פי הרוסים, מערכות מתקדמות מאפשרות לטיל להתמודד מול מערכות הגנה אווירית.
9M133 קורנט
טיל נ"ט קטלני עם קבלות שמאפשר לחייל בודד להשמיד טנק מערכה כבד. אנחנו למדנו את זה על בשרנו בלבנון 2006, והצדדים בסוריה לומדים את זה עד היום. הטיל מוכוון באמצעות קרן לייזר ומסוגל לחדור 1,200 מ"מ פלדה. הטווח שלו מגיע ל-5 ק"מ (מעט פחות מזה בלילה).
הכוח הימי:
צוללת חמקנית
במקרה הזה לא ברור מה בדיוק יש שם, אפילו לא שמה של הצוללת. הדבר היחיד שאנחנו כן יכולים לספר הוא שלפני שנה שיגרו הרוסים צוללת דיזל בעלת טכנולוגיה חמקנית מנובוסיבירסק. על פי הרוסים מדובר ביכולת חמקנית שמעלימה אותה באופן מלא, ובסך הכל בכוונתם לייצר שש צוללות כאלה.
צוללת "בוּריי"
14,700 טון של עוצמה שבתוכה 130 אנשי צוות - וגם 16 טילי בולאווה גרעיניים שכל אחד מהם נושא 6 עד 10 ראשי נפץ גרעיניים. כל זה על צוללת עם טווח שיט של 8,400 ק"מ. הרוסים מתכננים להכניס לפחות עשר כאלה לשירות, וככל הידוע יש כבר ארבע בשירות פעיל. השאר בשלבי בנייה.
ספינת טילים מדגם בורה
למעשה מדובר בכלי שיט קטמרן עם בסיס אוויר כמו של רחפת, ועל גופו טילים מונחים. 60 אנשי הצוות של הספינה יכולים לשגר עד שמונה טילי מוסקיט עם ראש קרב במשקל 320 ק"ג ויכולת להשמיד מטרות ממרחק של עד 240 ק"מ. הבורה לא נחשבת לספינת טילים גדולה – משקלה אלף טונות - אבל היא יכולה להגיע למהירות של 100 קמ"ש.