בית משפט השלום בירושלים החליט בצעד תקדימי להכיר בניצב משנה ברוך מזרחי ז"ל, שנרצח בדרך לחגוג את ליל הסדר, כחלל שירות הביטחון. ההכרעה התקדימית הופכת את ההחלטה המקורית בעניינו.
לפני שלוש שנים, בערב חג הפסח של שנת 2014, מזרחי נסע עם אשתו וחמשת ילדיהם לבית הורי אשתו בקרית ארבע. במהלך הנסיעה, מחבל שארב לכלי רכב סמוך לחברון ירה לעבר הרכב המשטרתי הלא ממוגן שבו נהג מזרחי, והוא נהרג. אשתו נפצעה באורח בינוני. נוסעת ממכונית אחרת נפצעה אף היא.
קצין בודק מטעם המשטרה שבדק את המקרה ציין שנצ"מ מזרחי היה חייב להיות זמין 24 שעות ביממה, בשעות לא שגרתיות, וכדי להבטיח את זמינותו נהג בכלי רכב משטרתי ולא באוטובוס ממוגן.
הדס מזרחי, אלמנתו של ברוך, פנתה לקצין התגמולים במשרד הביטחון בבקשה להכיר בבעלה כחלל שירות הביטחון. קצין התגמולים דחה את בקשתה וציין כי מזרחי הוכר כנפגע פעולות איבה, אבל לא נהרג כתוצאה ישירה משירותו הביטחוני. משמעות הדבר - בני משפחתו יקבלו הטבות ותגמולים נמוכים יותר.
באמצעות עו"ד יואב מרכוס הגישה מזרחי לבית המשפט השלום בירושלים עתירה מנהלית נגד קצין התגמולים בדרישה להכיר בבעלה כחלל שירות הביטחון. בעתירה נטען כי נצ"מ מזרחי נרצח במהלך שירותו במשטרה וכי נהג ברכב המשטרתי כי תפקידו חייב אותו היה להיות זמין במשך כל שעות היממה. צוין גם שהתחבורה הציבורית בקרית ארבע אינה פועלת במוצאי החג, ובמוצאי שבתות היא עמוסה מאוד.
במהלך המשפט העיד תת ניצב גדי סיסו, מפקדו הישיר של מזרחי, כי הוא היה חייב להיות זמין בכל עת כי היה אחראי על מערכות קריטיות במשטרת ישראל, וכי היה בכוננות בערב החג. מנגד טען קצין התגמולים כי החלטה תקדימית כזאת עשויה ליצור מצב שבו כל בעל רכב בשירות הביטחון שמצא את מותו במהלך חופשה יוכר כחלל שירות הביטחון.
השופט בדימוס יואל צור קיבל את עדותו של תנ"צ סיסו ונעתר לתביעתה של הדס מזרחי בנימוק שמדובר במקרה מיוחד. הוא דחה על הסף את טענות הקצין התגמולים בדבר החששות מהתקדים. השופט צור ציין בפסק הדין כי קיים "קשר סיבתי בין מות המנוח לבין שירותו".
נצ"מ מזרחי שימש כראש מדור בפיתוח מערכות טכנולוגיות ותפעול מבצעי באגף המודיעין במשטרת ישראל. קודם לכן שירת כ-25 שנה ביחידות מודיעין, בין השאר ב-8200. בשנת 2011 התגייס לשורות המשטרה.