יומיים אחרי, ואי אפשר לפספס את רגעי הדרמה בבניין 36 שבשדרות לכיש בקרית גת. על הרצפה שוכבים קרעים של סרטי סימון משטרתיים, לצדם ציוד רפואי ועל דלת הכניסה נשארו גם כתמים של דם. רס"ל י', שוטר יס"מ במתפ"א (מנהלת תיאום פעולות אכיפה), עומד שם ומביט סביבו, העיניים שלו חדות והוא דרוך כאילו כל רגע מחבל יצא מאחת הדלתות. רק יומיים קודם לכן הוא חיסל שם מחבל שהתבצר עם נשק שחטף מחייל אחרי שדקר אותו. גיבור מקומי שבתקופה שבה בכל יום מתווספים עוד שניים-שלושה גיבורים. ביום שישי האחרון החזרנו אותו לזירת האירוע, שם הוא שחזר שנייה אחרי שנייה את מה שקרה באותם רגעים, ולא פחות מזה – את מה שקורה בלילה אחרי שאנחנו בכלי התקשורת עוברים לאירוע הבא.
"בכלל לא היינו אמורים להיות באירוע הזה. לא היינו אמורים להגיע לקרית גת", מספר רס"ל י'. "היינו אמורים להיות בטיול יחידה שבוטל בגלל מזג האוויר. בכלל באותו היום עבדנו רגיל ואחר כך לקחנו את הרכב לטיפול. סיימנו את זה ויצאנו לפיזורים בבית, בקרית גת, וגם שם כשהגענו לצומת פלוגות התעכבנו בדרך כי ראינו נהגת שנתקעה עם הרכב ונסענו רק אחרי שהצלחנו להניע את הרכב שלה. כל העיכובים האלה קרו כנראה משמיים, מישהו רצה שנהיה שם בזמן הנכון".
ימים ספורים לפני האירוע י' וחלי, בת הזוג שלו, נסעו ברכב והיא שאלה אותו, 'יצא לך לירות על מחבל?'. "הוא כל הזמן נמצא בתגבור בירושלים, ועניין אותי לדעת מה עובר עליו. אם יצא לו לירות על בן אדם", סיפרה לאחר מכן. זמן קצר אחרי השיחה הזו והוא הפך לאחד הגיבורים של המשטרה. מתברר שהוא הגיע לשם במקרה, שרשרת של אירועים הובילה אותו ואת חבריו לבניין בשדרות לכיש בדיוק כאשר המחבל הגיע לשם והתבצר בדירה.
"שיפרתי עמדה מול הדלת ולא עניין אותי שום דבר. ואז הוא פתח את הדלת"
השיחה עם י' בזירת האירוע לא פשוטה, הזהות שלו כמחסל רצה ברחוב עוד לפני שהמשטרה סיימה את האירוע, ודקה אחרי שהגענו לשם היה כבר מי שעצר לשאול לשלומו ולחזק את ידו. להגיד "כל הכבוד", או להצביע עליו ולהגיד לי, "זה גיבור". הוא עצמו מחייך מעט ומשתדל לשמור על צניעות. י' מספר שלקרית גת הוא וחבריו ליחידה הגיעו בסוף יום עבודה שגרתי. "סיימנו משמרת וחזרנו לבית. הורדנו לוחם אחד והמשכנו לבית של השני, ממש במקום שבו היה האירוע. בדרך שמענו בקשר על אירוע בקרית גת וראינו את כל הרכבים של המשטרה והאמבולנסים, הבנו שזה המקום אבל עוד לא ידענו מה קרה".
אחד מהשוטרים שהיו עם י' ברכב ירד ובירר עם שוטרים מה קורה. מתברר שלא כולם ידעו מה הסיפור. "חלק דיברו על חטיפה וחלק לא ידעו מה להגיד לנו. ישר פרקנו מהרכב כשאני ועוד לוחם לקחנו את ה M-16 ופשוט רצנו קדימה. ראינו איפה יש ריכוז של כחולים (משטרה) וניסינו לאסוף מידע, לא ידענו בדיוק מה קורה אבל הכווינו אותנו לבניין שאליו המחבל נכנס".
בבניין עצמו היו מספר שוטרי סיור של תחנת קרית גת שסגרו את זירת האירוע. פה צריך לעצור רגע. בחלק מכלי התקשורת העלו טענות כאילו שוטרי הסיור סרבו לעלות לדירה בה התבצר המחבל. למעשה הם סגרו את זירת האירוע עד להגעה של יחידה מיוחדת שזה ההכשרה של הלוחמים שלה. "זה מה שהם אמורים לעשות, לזה הם מוכשרים, הקפאת מצב כשהם אמורים לבצע רק במידה ויש התדרדרות", הסביר קצין משטרה ממרחב לכיש.
י' וחבריו מגיעים כאמור למקום, מבינים מה קורה ורצים לדירה. "שכנים יצאו מהחלון וצעקו לנו איפה המחבל, במהלך הריצה המשכנו לאסוף מידע כשבכניסה לבניין דרכתי את הנשק. התקבצנו והשכנו לעלות כשבמקביל המשכנו לאסוף מידע מהכחולים שהיו בלובי של הבניין. ואז התחלנו לעלות במדרגות לפי התו"ל שלנו".
י' וחבריו יודעים בשלב הזה שיש מחבל עם נשק, אבל לא יודעים באיזה דירה הוא נמצא. הם עולים במדרגות כשכל דלת מהווה איום, מכל אחת יכול לצאת מחבל ולירות עליהם. "בקומה הרביעית אני מזהה דלת שהייתה פתוחה, פתח צר, ואני מזהה בן אדם. צועק לו מי אתה, מפנה את הקנה. והוא עונה לי במבטא ערבי כבד לך מפה, לך מפה. לוחם שהיה בחיפוי זיהה את הנשק וצעק, 'יש לו נשק'. המחבל סגר את הדלת וכשהוא עשה את זה עליתי לוודא שהדלת סגורה. מבחינתי היה לי ברור שזה המאני טיים שלי כדי לשפר עמדה ולהיות על".
רס"י י' מרים את הנשק שלו ומראה לי איך הוא התקדם בבניין, ממש נכנס למצב וסורק את הבניין כאילו הוא שוב בזירת קרב. הוא מספר שברגע שהבין שהמחבל נמצא בדירה עבר לו בראש שיש גם בן ערובה, שהוא הרג את מי שבדירה ושהוא חייב לפעול מהר. הוא לא ידע שדקות קודם לכן בעלת הדירה נאבקה במחבל והצליחה לצאת משם.
"שיפרתי עמדה מול הדלת ולא עניין אותי שום דבר. חיכיתי ששאר הכוח יצטרף אלי ועברה שנייה והוא פותח את הדלת. אני כבר בין כוונות ואני רואה אותו עומד מולי עם נשק מכוון בדיוק עליי. מיד שחררתי כדורים לנטרל אותו. הוא נפל, התקדמתי אליו וראיתי שהוא מנוטרל". שאלתי מה עובר לו בראש והוא עונה, "אתה כל הזמן מתרגל את זה ונהייה כמו מכונה. אתה לא חושב, נטו חדור מטרה ולא מעניין אותך שום דבר אחר. ממש כמו באימונים, זה משהו שאנחנו ביחידה מתרגלים הרבה ואני חושב שזה גם אופי של לוחם".
הוא מספר שדבר ראשון אחרי נטרול המחבל הוא וחבריו החלו בסריקת הבית, "לראות שאין עוד מחבל ושאין בן ערובה פצוע או משהו כזה. מהרגע שהגענו ועד שהמחבל חוסל עברו שלוש דקות". לא היה להם זמן לנשום, כי מיד לאחר מכן החלו לזרום דיווחים של אזרחים על עוד מחבלים בעיר והם יצאו לסריקות. "מהרגע שזה הסתיים העברנו דיווחים, עשינו תחקירים וכל מה שצריך. אבל גם אחרי שזה נגמר עוד הייתי מפוקס וחד, לא להיות שאנן. שמע, זה אירוע. זה לא לרוץ אחרי מחבל עם סכין שאתה רואה אותו. זה פעולה נגד מחבל שאתה לא רואה, מתבצר בדירה עם חשש לבני ערובה".
"הוא מתקשר אליי ואומר, 'הרגתי מחבל'"
הטלפון הראשון היה כמובן לבת הזוג שלו. "הוא מתקשר אלי ואומר 'הרגתי מחבל'", היא מספרת. "התנהגתי לא יפה ואיך שהוא נראה אמרתי לו 'מה, הסתפרת?", אמרה בצחוק. "כי יש לו זקן שאני כל הזמן אומרת לו להוריד. ואז הוא אומר לא, הרגתי מחבל בקרית גת. אמרתי לו 'מה? איפה? מתי?'. חייבת להגיד שתמיד האמנתי בו, ידעתי שהוא יהיה גיבור כי זה הוא. לא הבנתי כי הייתי בעבודה ובכלל לא שמעתי על מה שקרה. רק אחרי זה נכנסתי לחדשות והבנתי מה קרה ואז גם היו טלפונים". י' עוד לא סיים את האירוע וכבר השם שלו רץ בעיר. "חברים שלא קשורים למשטרה התקשרו, הטלפון פשוט לא הפסיק לצלצל, המון הודעות", סיפר.
בתקופה שבה כל יום מתווספים לרשימת הגיבורים עוד שמות חדשים עניין אותי לדעת מה קורה בלילה. אחרי שהטלפונים מסתיימים והוא לבד עם עצמו. "אני מאוד ביקורתי עם עצמי ותמיד רוצה להיות הכי טוב, אז צפיתי בסרטונים שהתפרסמו בחדשות כדי לנתח את הפעולות שלי. לדעת מה לעשות טוב יותר. אבל לא רק. מדי פעם עלו לי התמונות של הנשק, הקנה, מול העיניים. אתה רגיל באימונים לראות מטרות קרטון ורגע האמת זה שונה. פתאום אתה רואה קנה מול העיניים ובן אדם מולך, זה משהו אחר. רק בשתיים וחצי נרדמתי ובחמש כבר התעוררתי כדי לנסוע ליחידה", הוא מספר.
הוא מספר שהיחידה "מאוד חמה. פרגנו לי שם והפגינו הרבה מאוד תמיכה ואהבה, היחידה זה משפחה וזה חימם את הלב, אבל אני חייב להגיד שזה גם הביך אותי מאוד. אני לא בן אדם שאוהב את האור והפרסום". י' מספר על הרבה יחידות עלית שהקצינים שלהם התקשור למפקד שלו כדי להגיד כל הכבוד, אפילו מהימ"מ התקשרו כדי להגיד מילה טובה. "אני שמח שהייתי בזמן הנכון ובמקום הנכון אבל לא רוצה שיקראו לי גיבור, זה לא אני, פשוט עשינו את מה שהיה צריך".
מעניין לספר ש-י נלחם כדי להיות שוטר. הוא השתחרר משרות קבע כלוחם בתותחנים וחלם להמשיך ולשרת את המדינה כשוטר. "עשיתי גם מיונים לכבאות אבל הם לא קיבלו אותו, גם לא אהבתי את איך שהם התייחסו אליי", אמר. "עשיתי ראיונות לכל מני יחידות במשטרה, סיור ובילוש, ולא קיבלו אותי וממש נלחמתי כדי להתגייס למשטרה. ואז קיבלו אותי לראיון המתפ"א אצל מפקד היחידה, ושם ממש קיבלו אותי למשפחה".
אחרי שהתגייס עבר הכשרה ארוכה שנמשכה כמעט שנה, "קורס שוטרים בסיסי, מגזרי סיור ועוד קורס יס"מ, תכל'ס אני שוטר פחות משנתיים וביחידה אני רק עשרה חודשים", סיפר י'. מתפ"א זו יחידה שתפקידה לסייע לרשויות המדינה במלחמה נגד בנייה לא חוקית, פשיעה חמורה ומעצרים בעלי סיכון גבוה. אבל בתקופה של היום הם עובדים בעיקר כשוטרי יס"מ רגילים, מפזרים הפגנות ועושים הרבה מאוד תגבורים בירושלים, בעיקר בהר הבית שם הם משמשים ככוח פריצה. אותם שוטרים לבושי סרבלים שחורים שאנחנו רואים בחדשות.
וזה בדיוק מה שעצר את השיחה שלי עם י'. זה היה ביום שישי בו הוא לא היה אמור לעבוד, אבל טלפון שקיבל הקפיץ אותו ליחידה. "אני חייב לעוף, אנחנו כוח פריצה להר הבית", אמר. מה שנקרא חזרה מלאה לשגרה.