ה-Special Air Service, השירות האווירי המיוחד של צבא בריטניה הידוע ברחבי העולם כ"SAS", הוא אחד מיחידות הקומנדו הידועות ביותר בעולם. היחידה, שעיסוקיה המוצהרים כוללים לוחמה בטרור בעתות שלום ו"פעולות מיוחדות" בעתות מלחמה, פועלת כבר זמן רב, אך קיבלה את ההכרה הבינלאומית המשמעותית הראשונה לאחר חילוץ בני הערובה מהשגרירות האירנית בלונדון ב-1980. ה-SAS היא ללא ספק היחידה שמחזיקה במסלול המיון וההכשרה הקשה ביותר בצבא הממלכה המאוחדת כולו.
ה-SAS נחשבת למודל לכוחות מיוחדים של מדינות רבות ברחבי העולם, ביניהם ה-SASR האוסטרלי ושירות האוויר המיוחד של ניו זילנד. גם האמריקאים קיבלו השראה והקימו יחידות דומות, כמו למשל כוח דלתא, שהוקם על ידי קצין ששירת קודם לכן ב-SAS כנספח צבאי זר. גם יחידה קטנה בשם סיירת מטכ"ל הוקמה בהשראתה, וידוע שמייסדה ומפקדה הראשון אברהם ארנן התרשם עמוקות מהספר "מפקד הרפאים", שנכתב אודות ה-SAS. הוא עיצב את חזונו בעבור הסיירת בהשפעתו, השתמש במוטו "המעז מנצח" ואף תלה כרזה הנושאת אותו במשרדו.
הטכניקה: פעולות בצוותים קטנים בעומק שטח האויב
מה אנחנו יודעים באמת על פעילות ה-SAS? הבריטים מספקים מידע רשמי מועט ביותר. בין השאר, ידוע שה-SAS פועל תחת פיקוד הכוחות המיוחדים ולו שלושה גדודים – אחד סדיר, ושניים מתוכם "צבא הבית" (Territorial Army), מה שאנחנו מכירים כמילואים. בגדוד הסדיר ארבע יחידות, כל אחת כוללת כ-60 לוחמים, המחולקים לארבע מחלקות ולמפקדה. כל מחלקה כוללת 16 לוחמים, וכל צוות כולל ארבעה לוחמים, שלכל אחד מהם מיומנות ייחודית: חבלה, סימון, הצלה או בלשנות, וזאת כמובן בנוסף לכל הכישורים הבסיסיים.
ארבע הפלוגות מתמחות בארבעה תחומים שונים: הפלוגה הימית מתמחה בלוחמה ימית, צלילה, שיט קייקים וסירות גומי ועוד; לוחמי הפלוגה האווירית מומחים בצניחה חופשית מגבהים שונים ובטכניקות צניחה נוספות; לוחמי הפלוגה הניידת מומחים בשימוש בכלי רכב שונים, וכן בלוחמה מדברית, והם מאומנים גם במכונאות ובתיקון כלי רכב; ולוחמי הפלוגה ההררית מומחים בלוחמה ארקטית ובהישרדות בתנאי קור קיצוניים.
לכל אלה נוסף צוות ל"פרויקטים מיוחדים", המתמחה בלוחמה בטרור. לוחמיו הם צלפים מאומנים מהמעלה הראשונה, מומחים לחילוץ והצלה מבניינים או מתחבורה ציבורית, לשבירת מצור. הצוות הזה הוקם עקב הטבח באולימפיאדת מינכן. דווח כי במהלך האימונים, כל חייל בצוות הפרויקטים המיוחדים יורה כמאה אלף קליעים.
ההיסטוריה: ממצרים של מלחמת העולם השנייה ועד לוב של קדאפי
שורשי ה-SAS נעוצים ביחידה של הצבא הבריטי שהוקמה במהלך מלחמת העולם השנייה. זה קרה במצרים, ביולי 1941, כאשר הקים דייויד סטירלינג, קצין זוטר, יחידה שפורקה מאוחר יותר, אבל הותירה את סטירלינג משוכנע כי כוח קטן שלו יתרון ההפתעה יגרום נזק רב יותר מכוח גדול בהרבה. השם "השירות האווירי המיוחד" נועד להטעות: היחידה לא הייתה מוצנחת ברובה, אבל המטרה הייתה לגרום לאיטלקים ולגרמנים, נגדם לחמו הבריטים במדבר המערבי, לחשוב שמדובר בכוח אווירי גדול ומאיים.
המשימה הראשונה של היחידה, בנובמבר 1941, הייתה כישלון צורב: עקב התנגדות גרמנית ותנאי מזג האוויר, 22 לוחמים – כשליש מהיחידה – נהרגו או נפלו בשבי. המשימה השנייה כבר נראתה אחרת: היחידה הצעירה התקיפה שלושה שדות תעופה בלוב, והשמידה 60 כלי טיס, ללא אבידות בנפש.
כבר אז היו ליחידה הראשונית הזו, שכבר הוגדרה ככוח קומנדו הפועל מעבר לקווי האויב, מאפיינים שמזכירים את פעילות ה-SAS: חייליה תקפו שדות תעופה, שיירות, נמלים ושאר מטרות צבאיות – רובם מרוחקים מהחזית; הפעולות בוצעו על ידי צוותים קטנים, שפגעו באויב במהירות ונעלמו לאחר מכן. היחידה הקטנה השמידה יותר מטוסים מאשר כל יחידה אחרת של חיל האוויר המלכותי, והשפעתה על הצבא הגרמני הייתה כה גדולה שהוקמה יחידה מיוחדת כדי להתמודד עמה. היחידה הגיעה לצרפת, לבלגיה, הולנד וגם לגרמניה.
בשלב מסוים נתפס סטירלינג עצמו ונשבה על ידי גרמניה. אבל היחידה המשיכה לפעול, וביצעה את אחד מפעולותיה החשובות במסגרת ההכנות לקראת הפלישה לנורמנדי, כשאספו אנשיה דגימות חול מאזור הנחיתה המתוכנן. זאת, על מנת להיות בטוחים שהשטח יוכל לתמוך במשקל כלי הרכב הכבדים, דוגמת טנקים, של כוח הפלישה. אבל בסוף המלחמה הממשלה הבריטית לא ראתה עוד צורך ביחידה, שנסגרה באוקטובר 1945. ב-1950 הוקמה ה-SAS מחדש על מנת לפעול במסגרת מלחמת קוריאה – על אף שלבסוף לחמו אנשיה במלאיה.
מאז פעלה ה-SAS ברחבי העולם, בכל מקום בו היה אינטרס בריטי: בבורנאו, באומן, באירלנד, בגמביה, במוגדישו, באיי פוקלנד, בגיברלטר, בבוסניה, בעירק, באפגניסטן ועוד – וכמובן גם בתוך אנגליה עצמה, למשל במבצע לחילוץ בני הערובה מהשגרירות האירנית. ב-1975, פעל הצוות לפרויקטים מיוחדים לראשונה במהלך המצור על רחוב בלקום; אנשי המחתרת האירית שביצעו את המצור נכנעו כבר כאשר שמעו ב-BBC שה-SAS נשלחים פנימה.
בשנת 2008 חשף ה"סאנדיי טלגרף" כי יחידת ה-SAS הייתה מעורבת בפעילות נגד ארגון הטרור אל-קעידה בבגדד. קצין בריטי בכיר צוטט באומרו כי אנשיה לכדו וחיסלו למעלה מ-3,500 פעילי טרור. בתקשורת הבריטית הועלו גם השערות לפיהן פעלה ה-SAS באחרונה בלוב, שם היה לה חלק משמעותי ביותר בנפילה של טריפולי. לפי ה"גארדיאן", לוחמי ה-SAS הם שהכווינו את הטייסים למטרות, כמו גם נתנו ייעוץ טקטי למורדים.
המיונים: מעבר לגבולות היכולת
כל המשרתים בצבא בריטניה יכולים להתמיין לכוחות המיוחדים של הממלכה המאוחדת, אך מבחינה היסטורית, למרב המועמדים יש רקע של שירות בכוחות מוטסים. הממיינים הם חברי ה-SAS, והמיונים נערכים פעמיים בשנה – בחורף ובקיץ.
המיון הראשוני, שכולל לרוב כ-200 מועמדים, אורך חמישה שבועות. ראשית יש לעבור מבחני כושר ולוחמה בסיסיים. לאחר מכן עוברים המועמדים מסע מפרך, אותו הם מנסים לצלוח תוך מלחמה נגד השעון והמרחקים שהולכים וגדלים. המסע המסכם הוא בן 23 ק"מ, אותו יש לבצע אותו עם ציוד מלא, ומיד לצלוח את רכס פן וואיי פאן, בגובה של 886 מטרים, בתוך ארבע שעות. בסוף השלב הראשון המועמדים נדרשים לרוץ כשישה ק"מ וחצי בתוך חצי שעה ולשחות למעלה משלושה ק"מ בתוך שעה וחצי.
אחרי השלב ההררי מגיע שלב הג'ונגל, הנערך לרוב בבליז, בברוניי או במלזיה. המועמדים לומדים תכני ניווט, פטרול ותנועה, כמו גם הישרדות בתנאים קיצוניים. מי שמסיים את השלב הזה ממשיך להתאמן, להתמקצע בכלי נשק שונים ולקחת חלק בתרגילי הישרדות. המיון מסתיים בשבוע "בריחה והתחמקות": המועמדים מפטרלים, בעודם לבושים במדים ישנים ממלחמת העולם השנייה ונושאים עמם רק ציוד שנכנס לפחית, ונדרשים להגיע לנקודה מסוימת עד עלות השחר. המבחן הממיין האחרון הוא הקשה ביותר: הוא נקרא "התנגדות לתשאול", ואורך 36 שעות. אין עליו מידע רב, אבל תנו לדמיון שלכם להתפרע, וככל הנראה עדיין תהיו סלחנים יותר מהממיינים הקשוחים.
רק 15 עד 20 אחוזים עוברים את השלב הראשון בלבד. מתוך כ-200 מועמדים שמתחילים את המיון, רבים נושרים בימים הראשונים. בממוצע, רק כ-30 נשארים עד הסוף.
>> הריינג'רס: הלוחמים האולטימטיביים של צבא ארה"ב