במהלך 15 השנים האחרונות, מאז פלשה ארצות הברית לעיראק ואפגניסטן, היינו עדים לשלל מבצעים ופעולות מיוחדות של האמריקאים. המלחמות האלה, יחד עם מבצעים במקומות נוספים כמו אפריקה ודרום אמריקה, הפכו ליחסי הציבור של יחידת דלתא, צוות 6 של אריות הים, הריינג'רס ואפילו ה-PJ, 669 של ארה"ב, שזכו לסדרה משלהם בנשיונל ג'אוגרפיק. כולנו מכירים את היחידות האלה מהסרט בלק הוק דאון, הקרב על טורה בורה שלא לדבר על המבצע לחיסול בן לאדן.
אבל בצי הצללים של ארה"ב ניתן למצוא מספר רב של יחידות המסתתרות בארסנל של מפקדת הכוחות המיוחדים. זה כולל את הצוותים הפחות מוכרים של אריות הים או יחידות כמו קבוצות הקומנדו של הצבא, הכנף המיוחדת מספר 1 או 27 של חיל האוויר ויחידות נוספות שהוקמו כדי לחסל מחבלים בכירים. לא שמענו עליהן מטעמי סיווג ועדיין, למרות שלא זכו לסרטים שוברי קופות, הלוחמים האנונימיים שם אחראים על כמה מבצעים מרשימים במיוחד שעולים על הדמיון. אז אחרי שדיברנו על היחידות הפחות מוכרות של צה"ל, הגיע הזמן לעבור לעוד יחידות שפועלות בצללים, הפעם של הצבא החזק בעולם.
אריות הים: לא רק צוות 6
כולנו נחשפנו לצוות 6 הרבה לפני המבצע לחיסול בן לאדן, אבל אריות הים מורכבים מעוד שמונה צוותים שעל כל אחד מהם מפקד קצין בדרגת קומנדר, סא"ל. צוותים אלה מחולקים לשתי יחידות על, "קבוצת לחימה מיוחדת 1" שכוללת ארבעה צוותים ונמצאת בחוף המערבי של ארה"ב ו"קבוצת לחימה מיוחדת 2" בחוף המזרחי. על פי הערכות שונות בכל צוות שכזה יש כ-150 לוחמים וקצינים, כ-300 יחד עם אנשי התמיכה והמפקדה. באריות הים יש עוד שלוש קבוצות מיוחדות שכוללות את צוותי הפעלת כלי השיט המיוחדים, סיוע טכני ותחזוקה.
צוות 4 של אריות הים פועל לרוב באזור דרום אמריקה. מלבד יכולות לחימה גבוהות אנשיו דוברי ספרדית ובדפי ההיסטוריה שלהם ניתן למצוא פעולות בגרנדה, עיראק ואפגניסטן. במשך תקופה ארוכה פעל צוות 4 באפגניסטן מבלי שאיש ידע שהם שם. אנשי הצוות הסתננו מעבר לקווי הטליבן, שם חטפו וחיסלו בכירים בארגון. הצוות עלה לכותרות אחרי שסא"ל ג'ון פרייס, מפקד צוות 4, התאבד באפגניסטן מסיבה שאינה ברורה עד היום.
צוות 10 זכה לפרסום בשנה האחרונה בזכות הסרט "השורד האחרון". הסרט מבוסס על ספרו של מרקוס לוטרל, הלוחם היחיד ששרד את מבצע "כנפיים אדומות". בליל ה-27 ביוני 2005 נשלחו ארבעה לוחמי צוות 10 לעמק שורייק שבאפגניסטן. זה היה השלב הראשון של המבצע והיה עליהם לאתר מנהיג בכיר של הטליבן ולחסל אותו. הם התגלו על ידי רועי צאן והחליטו שלא להרוג אותם. אבל הרועים האפגנים הודיעו לטליבן על מיקום הכוח ולמקום הגיעו כמאה לוחמי טליבן. בקרב נהרגו שלושת חבריו של לוטרל וזה חולץ פצוע רק אחרי שלושה ימים של לחימה. 16 חיילים נוספים, רובם מצוות 10, נהרגו כאשר מסוק חילוץ הופל על ידי הטליבן במה שהיה לאסון הגדול ביותר של הכוחות המיוחדים של ארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה.
קבוצת הכוחות המיוחדים 1
לארה"ב יש חמש קבוצות של כוחות מיוחדים ועוד שתיים במסגרת המילואים של המשמר הלאומי. אחת מהן היא קבוצת הכוחות המיוחדים 1. למרות שהקבוצה הזו, שכוללת ארבעה גדודי קומנדו, הוקמה ביוני 1957, לא זכינו לראות אותם באף סרט, סידרה וכמעט שגם לא בכתבות. כל קבוצה כזו מתמחה בפעילות מבצעית באזור מסוים בעולם ואזור של קבוצה זו נמצא באסיה. אולם מאז פרצה המלחמה העולמית בטרור כולן עשו סבבי לחימה בעיראק ואפגניסטן. כמו כן בכל רגע נתון יש גדוד אחד ביפן והשאר נמצאים בארה"ב.
הקבוצה שייכת ל-ARMY ותפקידה העיקרי להגיע לאזורי הפעולה לפני הגעת הדיביזיות. שם הם אחראים על איסוף מודיעין והעברתו לניתוח ולאחר מכן ללוות את הכוחות ולחסל אלמנטים חשובים של האויב כמו מפקדים ומתקנים אסטרטגיים.
כאשר ארה"ב פלשה לאפגניסטן נשלחו "מפעילים" של היחידה כבודדים שחברו למיליציות מקומיות. הם עסקו באיסוף מודיעין ותיאום עם הפיקוד הבכיר. מלבד לחימה באפגניסטן קבוצה זו החזיקה באופן קבוע גדוד בפיליפינים שם הם נלחמו, לצד הצבא המקומי, נגד קבוצות טרור. הם עסקו בלחימה "לא שגרתית, נגד אותן קבוצות טרור ובמקביל אימנו את היחידות המיוחדות של הצבא המקומי. במקביל ללחימה חובשים של היחידה הגיעו לאזורים נידחים והגישו טיפול רפואי ללא פחות מ-30,000 בני אדם. על הפעילות הזו במסגרת המלחמה העולמית בטרור הם זכו בעיטור יחידה מנשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש.
כנף המבצעים המיוחדים 1
תחת מפקדת הכוחות המיוחדים של חיל האוויר האמריקאי פועלות מספר יחידות כנף, כל אחת מהן מתמחה במגוון פעולות מיוחדות בתחום האווירי. כנף המבצעים המיוחדים 1 היא בעלת המגוון הנרחב ביותר. המשימה של הכנף לבצע פעילות לחימה לא שגרתית בטרור, מבצעי חיפוש והצלה בסיכון גבוה, לחימה פסיכולוגית, סיוע אווירי ליחידות מיוחדות ואספקה אווירית לאזורים מסוכנים. לביצוע מגוון המשימות הגדול יש לכנף מספר טייסות כל אחת מהן מפעילה כלי טייס שונה וצוותי "מפעילים" שפועלים בשטח. לרוב מעבר לקווי האויב.
טייסת מיוחדת 4 של הכנף מפעילה מטוסי הרקולס חמושים, גוסט ריידר, שעל סיפונו זוג תותחים 30 מ"מ, טילים ומקלעים. הטייסת מספקת סיוע אווירי ליחידות מיוחדות. הטייסת פעלה בין השאר בבוסניה, קוסובו, מלחמת המפרץ שם טסו 1,000 שעות טיסה בפחות מחודשיים, מלחמת עיראק השנייה ואפגניסטן.
בטייסת 6 ניתן למצוא בין השאר מסוקי סער כולל מי 8 ומי 17 רוסים. בטייסת 8 ניתן למצוא את המסוק-מטוס V-22 ובאחרות מטוסים ללוחמה אלקטרונית. מלבד כלי טייס ישנם צוותי קרקע שאחראים על בקרה אווירית מעבר לקווי האויב וניהול מבצעי חיפוש והצלה. צוותי הקרקע פועלים בין השאר בתאום הפעילות האווירית עם יחידות של צבאות זרים כמו למשל באפגניסטן.
הטייסות לפרויקטים מיוחדים
לא ברור כמה טייסות כאלה יש לזרוע האווירית של הצי האמריקאי ולפחות אחת נסגרה בשנים האחרונות בגלל קיצוצים. באופן רשמי הטייסות האלה לא קיימות והן נחשפו לציבור באפריל 2001, כאשר מטוס ביון של הצי התנגש במטוס קרב סיני ולאחר נחיתת אונס נתפסו על ידי הסינים. בתחילה חששו בארה"ב שמדובר באחד המטוסים ה"מיוחדים" ולבסוף התברר שזה מטוס ביון "רגיל". הם נשמו לרווחה כשגילו שהמערכות המיוחדות הושמדו על ידי הצוות.
מלבד התפקיד המסורתי יש לצי משימה נוספת וחשובה והיא איסוף מודיעין. לאורך חופי מדינות האויב ובאמצעות מערכות אלקטרוניות מיוחדות לנסות לגלות מה מתרחש אצלן. כמו משימות דומות שהשתיקה יפה להן, מעט מאוד פרטים פורסמו על טייסות הביון של הצי. התפקיד של הטייסות המיוחדות לטוס לאורך חופי מדינות האויב ולאסוף מודיעין באמצעות מערכות אלקטרוניות מיוחדות. משימות דומות שהשתיקה יפה להן.
הטייסות האלה טסו כבר במלחמת וייטנאם ורשמית הצי ארה"ב מוכן להגיד רק שהן מיועדות למשימות סיור ימי וסיוע לפעולות של הצי. לצורך ביצוע המשימות הטייסות מצוידות במטוסי P-3 רגילים אבל היהלום הם הדגמים המיוחדים של המטוס. דגמים שאף אחד לא יודע אפילו את השם שלהם. בכל פעם שהשם דלף לתקשורת מיהר הצי להחליף אותו.
הטייסת שולחת את המטוסים שלה כבודדים או זוגות לנקודות שונות בעולם משם הם פועלים בגובה רב או נמוך. במקרה של טיסות בגובה נמוך הם פשוט מתגנבים ליעד, למשל ספינה, ובהגיען למרחק לא מסוים הצוות מפעיל מספר מערכות מודיען בעלות קשת רחבה של חיישני איסוף. מדובר במערכות לאיתור מקורות קרינה, ציתות לקווי תקשורת, מצלמות רבות עוצמה לצילום ביום ובלילה, ושלל אמצעים נוספים. ככול הנראה שעל המטוס יש גם מערכות ש"מסנוורות" את אמצעי התצפית של האויב.
כחלק מההסוואה של הפעילות על המטוסים יש סמלים של טייסות רגילות ומספרים של מטוסים מוחלים אחת למספר שבועות. לפחות במקרה אחד עלו הרוסים על מטוס מסוג זה כשראו שעל זנבו היה מספר של מטוס קרב ישן.
גדודי המודיעין של המארינס
ביחס לדלתא או אריות הים הריקון זכו להכי פחות יחסי ציבור. מדובר בארבעה גדודים שנמצאים תחת מפקדת הכוחות המיוחדים של המארינס. גדוד אחד בכל דיביזיית מארינס כאשר גדוד 4 מורכב ברובו מאנשי מילואים. תפקידם של הגדודים לספק תמונת מודיעין עבור פעילות כוחות הקרקע והאוויר של המארינס לפני ובמהלך הפעולות. בניגוד ליחידות מיוחדות אחרות של המארינס את גדודי המודיעין מפעילים המפקדים בשטח כאשר מלבד תמונת מודיעין על האויב הם מספקים מודיעין על שטח הפעולה ונתונים שרלוונטיים לספינות של הצי ואמצעי הנחיתה.
מדובר בנתונים כמו מבנה חוף הנחיתה וקרקעית הים, איתור שטחים לנחיתת מסוקים מעבר לקווי האויב ושטחי הצנחה. לאור משימות אלה ניתן למצוא בין תפקידי הלוחמים גם מהנדסים וציוד מיוחד שלא קיים ביחידות מקבילות. הלוחמים נחשבים למומחים בהסתננות מעבר לקווי האויב כאשר הם יודעים לבצע חדירות רגליות ובנוסף באמצעות צלילה וצניחה. בגלל איכות הלוחמים משתמשים בהם גם לביצוע של מארבים ופשיטות באזורים חמים כמו גם פעולות חיסול באמצעות צוותי צלפים.
בכל גדוד שכזה יש מספר מחלקות שמחולקות למחלקות לאיסוף עומד ומחלקות לאיסוף סטנדרטי. צוותים של היחידה נמצאים באופן קבעו על נושאות מטוסים ומסוקים של הצי משם ניתן להפעיל אותם כחלק מתכנית פעולה או בהקפצה. במלחמת עיראק השנייה הסתננו לוחמי הגדודים לקווי העיראקים משם העבירו מודיעין וכיוונו את האש שהופעלה מספינות הצי והמטוסים. הם הגיעו גם לאפגניסטן שם אגב עלו לכותרות אחרי שלוחמים מגדוד אחד הצטלמו עם סמלים נאצים שעוררו זעם בארה"ב. אבל מלבד תקרית זו הם זכו להערכה רבה מצד הפיקוד הבכיר שהפעיל אותם כמעט בכל המבצעים הגדולים.