על אף המיתוס שנוצר סביבו לאורך השנים, חיל הנחתים האמריקאי, הידוע ביותר בכינוי "המארינס", נחשב לזרוע הקטנה ביותר (מלבד משמר החופים) של צבא היבשה בארצות הברית. עם זאת מדובר בכוח שגדול לבדו יותר מהכוחות הסדירים של בריטניה, פולין או ישראלי. עם מסורת של מאות שנים ואינספור משימות מאבטחת שגרירויות ועד פעולות התקפיות מהים, הגיע הזמן לעשות היכרות עם הלוחמים שהפכו מודל לחיקוי ברחבי העולם.
מגדודי הגנה לכוח התקפי
ההיסטוריה של המארינס מתחילה כבר ב-1775 אז הקים הקפטן, סמואל ניקולס, שני גדודים ימיים בחיל הרגלים. הגדרת תפקידם כללה הגנה על הספינה בזמן שאנשי הצי עושים את תפקידם, ובנוסף הגנה על קציני הספינה ממרד של הצוות. אלא שמאוד מהר פיתחו הגדודים יכולת של נחיתה מהים וכיבוש ראש גשר. מאז נשלחו לוחמי המארינס לכל סכסוך של המעצמה האמריקאית. הם היו שם במלחמות העולם, קוריאה, וייטנאם ונמצאים גם באפגניסטן של ימינו.
מה שהחל בקטן כולל כיום 203 אלף חיילים בקבע ו-40 אלף חיילים נוספים במילואים. ועוד לא התחלנו לדבר על אזרחים עובדי צבא, שאחראים בעיקר על תחומי מנהלה ותחזוקה. מבין כלל הזרועות למארינס יש את התקציב הקטן ביותר: 4 אחוז שהם 29 מיליארד דולר. רק לשם השוואה, תקציב הצבא (army) עומד עד 244 מיליארד דולר. ועדיין ברוב המקרים הצבא הגדול יגיע רק אחרי "שהנחתים יאבטחו את החוף", כמו גם זירות אחרות.
על פי החוק לביטחון לאומי למארינס שלוש משימות עיקריות: תפיסה או הגנה של בסיסים ימיים, או כל פעילות קרקעית שנועדה לתמוך בפעילות בזירה הימית, פיתוח של טקטיקה וציוד לצורך נחיתה מהים בתאום עם שאר הזרועות של משרד ההגנה. וכל פעילות אחרת שתינתן על ידי המפקד העליון - נשיא ארה"ב. מלבד הפעילות המלחמתית הרגילה המארינס אחראים גם על אבטחת שגרירויות ארה"ב בעולם (בצוותא עם יחידות של משרד החוץ) ובנוסף אחראים על תפעולו של מארין 1, המסוק הנשיאותי.
60 אלף דולר בשנה ותואר על חשבון המדינה
מי שבוחר להתגייס למארינס מתחיל את דרכו בטירונות של שלושה חודשים, וזה כולל את כולם, מלוחם ועד אפסנאי. אחרי הטירונות מתחלקים למקצועות והחיילים מתחילים את האימון המתקדם, שנמשך בין חודש לשלושה חודשים (תלוי בתפקיד), וכולל הכשרה של הלוחמים בשחייה עם ציוד מלא, הישרדות ללא אספקה, לחימה אחרי נחיתה בחוף ועוד לא מעט משימות ייחודיות. מפקדי המארינס, כולל הזוטרים, מיומנים בתיאום אש מן הים והאוויר שמסייעת לכוחות המתמרנים. בכל שנה מגייס המארינס 2,000 קצינים ו-38 אלף חיילים. משכורתו של חייל מתחיל מגיעה ל-1,800 דולר (לא כולל קצבת דיור), מזון וביטוח בריאות. בדרגת סמל מרוויח החייל כ-60 אלף דולר לשנה, שזה כבר ממש לא רע. חוזה המינימום הוא לארבע שנים, ולאחריו ממנים למשתחרר את התואר בכל מקום בו יבחר ללמוד. מתגייסים עם תואר ראשון יזכו למימון תארים מתקדמים, כולל דוקטורט. בנוסף זו הדרך המהירה ביותר להוציא גרין קארד.
באוויר, בים וביבשה: תורת הקרב המשולב
תורת הקרב המשולב היא העיקרון המנחה בכל הקשור להפעלה של יחידות המארינס, החל מרמת הגדוד, והן מתאמנות ופועלות כך במצבי שגרה וחרום. מכיוון שלמארינס יש חיל אוויר, שריון ותותחנים משלו הם נחשבים (יחד עם הארמי) למובילים בתחום. כל כוח משימה מאורגן בצורה של צוות קרב משולב – יבשה, אוויר וים (Marine Air Ground Task Force, או בקיצור MAGTF). הפעלת הכוח כוללת כוח יבשתי של חי"ר ושריון, כוח אווירי שכולל מטוסי ומסוקי קרב, מסוקי סער וכטב"מים בגדלים שונים. כל אלה מגובים בכוח לוגיסטי עצמאי. לאחר השלמת המשימה היחידות מתפזרות למשימות אחרות.
כאשר המארינס יוצאים למשימה, למשל באפגניסטן, או כחלק מצי שנמצא באוקיאנוס כזה או אחר, הם מתאימים את גודל הכוח למשימה אליה נשלחו. היחידות אורגניות אך צוותי הקרב נבנים על פי משימה. ה-MAGTF מגיע בשלל גדלים מרמה של גדוד מוגבר ועד למספר דיביזיות על שלל זרועותיהן. יחידת הבסיס של המארינס נקראת יחידת חיל משלוח ימי, Marine Expeditionary Unit(meu), כוח זה נמצא תחת פיקוד של קצין בדרגת קולונל, וכולל צוות נחיתה משולב של חי"ר ושריון עם תותחנים, טייסת מסוקים עצמאית ופלוגות לוגיסטיקה והנדסה.
מלבד במשימות גדולות יחידות MEU נמצאות באופן קבוע במספר מדינות או על ספינות של ציים, כגון הצי ה-6, שאחראי על המזה"ת, או הצי ה-7. שם הם משמשים כוח נחיתה לתגובה מהירה. מכיוון שמדובר ביחידות שפרוסות בעולם כולו עם יכולת אורגנית איכותית, מתפקידם גם לשמש גיבוי למבצעי קומנדו של כל היחידות המיוחדות.
מחזור החיים של צוותי הקרב הללו מתנהל סביב ה-15 עד 18 חודשים. הם מתאמנים יחד מספר חודשים ומגיעים לרמת אורגניות טובה בטרם יישלחו למשימה או לקרב, כפי שהיה למשל לפני מלחמת עיראק השנייה או אפגניסטן.
מקוריאה ועד וייטנאם: היסטוריה מרשימה של לחימה
כבר אמרנו שאין מקום בעולם שבו המארינס לא נלחמו, נתון שמצביע על ניסיון מבצעי עשיר. במלחמת קוריאה הם נחתו עם הגנרל מקארתור בחוף אינצ'ון ובכך אגפו את האויב. בווייטנאם נלחמו בגזרות קשות במיוחד בדה ננאנג, קה סאן בהם התבצרו לוחמי הגרילה של הווייטקונג. הם היו אחראים על החילוץ מהשגרירות בסייגון של אזרחים ששיתפו פעולה, חיילים אחרונים ועוד, השתתפו בפלישה לפנמה, לגרנדה ובמלחמת המפרץ הראשונה הובילו את הכוחות ששחררו את כווית. באותה שנה הם היו גם בליבריה, שם התנהלה מלחמת אזרחים אכזרית, וחילצו אזרחים של מדינות רבות. בשנת 1995 היו אלו לוחמי המארינס שחילצו את הטייס סקוט אוגריידי, לאחר שזה נטש את מטוסו שנפגע בשמי בוסניה.
כחלק מהמלחמה העולמית בטרור היוו המארינס כוח משמעותי בפלישות לאפגניסטן ועירק שם הובילו את הכוחות שכבשו את פאלוג'ה. כיום הם פועלים באפגניסטן ובנוסף בקרן אפריקה, שם הם מסייעים ללחימה נגד פירטים ונגד הטרור העולמי.
כל הפעילות הזו מלווה בלא מעט אבדות. יותר מ-30 אלף נחתים נפגעו במלחמת קוריאה, בווייטנאם נהרגו יותר מ-13 אלף. ב-23 באוקטובר 1983, אחד מראשוני פיגועי ההתאבדות של חיזבאללה הביא למותם של 241 חיילים מארינס במטה הכוח הרב לאומי. מתוך 4,500 ההרוגים של ארה"ב במלחמה בעירק, 1307 חיילי מארינס נהרגו במחוז הלמנד לבדו. אגב בזכות עבודת המארינס במחוז הוא הפך לשקט ביותר, והראשון שעבר לשליטת כוחות הביטחון של עיראק.
האחות הקטנה: שיתוף פעולה הדוק עם ישראל
למארינס, כמו ליתר כוחות צבא ארה"ב, יש שיתוף פעולה הדוק עם ישראל. מזה שנים רבות שלוחמי מארינס מתאמנים עם כוחות צה"ל בבסיסי הנגב או בארה"ב עצמה. "אני מרגיש שאני מתחבר היטב עם צה"ל בגלל שהם לוחמים, אתה יודע, בדיוק כמו הנחתים", סיפר סרן מייק ג'אבונס מ"פ במארינס, כשהתאמן בישראל. מלבד אימונים משותפים מדינת ישראל מכרה לא פעם מערכות למארינס. הקסדות של טייסי הקוברה של החיל יוצרו למשל על ידי אלביט, וישנם עוד לא מעט מערכות כחול לבן רובן מסווגות.
החלפת המידע היא הדדית. בצה"ל מקבלים באופן תדיר מידע שנצבר על ידי המארינס באפגניסטן. בחיל האיסוף הקרבי יצרו קורס קומנדו שמבוסס כולו על תורת הלחימה של המארינס, חלק מקציני צה"ל עוברים הכשרה במסגרת המכללה לפיקוד ומטה של החיל. כמו שזה נראה כיום שיתוף הפעולה רק יגבר.