כשהאלוף אביב כוכבי היה מפקד חטיבת הצנחנים, הוא נהג להביא איתו לישיבות המפקדים חמש פחיות קולה של חברות שונות ולשאול את הנוכחים איזו מהן טובה יותר. לכאורה כולן פחיות של קולה, כלומר הכל אותו הדבר. אבל רק אחת מהן הייתה צבועה באדום, ובהתחשב בכך שמדובר בחטיבת הצנחנים, רק תשובה אחת הייתה נכונה.
הסיפור הזה הוא משל לחשיבה של כוכבי, שיושבת בדיוק על ההגדרה "מחוץ לקופסה". אותה חשיבה שהובילה לפתרון מציל חיים במבצע חומת מגן, ואולי גם מסבירה – לצד יכולת פיקוד ואומץ לב מוכחים - את הטיפוס שלו בסולם הדרגות.
השבוע הודיע רשמית שר הביטחון אביגדור ליברמן כי החליט להמליץ על סגן הרמטכ"ל אביב כוכבי למועמדו לתפקיד הרמטכ"ל הבא של צה"ל, זאת בתום הליך בחירה מסודר שקיים השר ליברמן בשלושת החודשים האחרונים. במידה והמינוי ייאושר על ידי כלל הגורמים, כוכבי ייכנס לתפקיד בחודש ינואר 2019.
הנסיך של צנחנים
כוכבי, בן 54, נשוי ואב ל-3, יליד קרית ביאליק, התגייס לגדוד 890 של הצנחנים בדיוק כשצה"ל החל לשקוע בבוץ הלבנוני. "הדור של לבנון" מכונה שכבת הפיקוד שכוכבי הוא חלק ממנה. מי שהכיר אותו ידע שהוא יהיה קצין, אבל כמו שהוא עצמו העיד בעבר בשיחות עם חברים, לא היו לו תכניות לקריירה צבאית. מקסימום מ"פ ואז יציאה ללימודים. ספציפית לימודי ארכיטקטורה.
כוכבי כמו גנץ לפניו נחשב בחטיבת הצנחנים לנסיך. כלומר לוחם ומפקד עליו אמרו שיהיה רמטכ"ל עוד כשהיה מ"מ ו-מ"פ בחטיבה. כמו שציינו לא מעט, יש לו כרטיס עבודה מלא: החל מכל תפקידי הפיקוד בצנחנים ועד לתפקידים משמעותיים רבים בצה"ל בכלל. הוא נחשב לקצין יוזם, אגרסיבי ומוביל. יצירתי מאוד ואחד שמתרחק מהתקשורת. המסלול שלו נחשב לנקי, אם כי אירועים כמו חטיפת גלעד שליט כשפיקד על אוגדת עזה וטענות על כך שלא ייחס חשיבות לנושא המנהרות כשהיה ראש אמ"ן, מעיבות מעט על הפרסונה המושלמת. ולמרות זאת, לכולם ברור שמדובר בבחירה מתבקשת.
כבר בתחילת הדרך, כוכבי היה קצין שלא דופק חשבון לממונים עליו כשזה נגע לביקורת. "אתגר פיקודי", אמר עליו האלוף במיל' וחבר הכנסת אלעזר שטרן שהיה מפקד בא"ח צנחנים כשכוכבי היה מ"מ. אולם, "אתגר פיקודי שאתה רוצה שיהיה לך". לדברי שטרן, "אני יודע שאביב טיפח את הביקורתיות הזו אצל הפקודים שלו, אבל זה רק חלק אחד מהתכונות שלו. אביב הוא כזה שניתן לומר עליו שהוא נועד לגדולות כבר מתחילת השירות הצבאי".
להעביר חטיבה דרך קירות
אביב כוכבי טיפס בהתמדה בסולם הדרגות. על רקע מלחמת ההתשה של צה"ל בדרום לבנון ולאחר מכן בימי האינתיפאדה השנייה, הוא הצליח להגיע להישגים מרשימים כשהשיא הראשון היה כשסגר מעגל ומונה ב-2001 לפקד על חטיבת הצנחנים אליה התגייס כלוחם. בחטיבה הראה כוכבי את היצירתיות והאגרסיביות שלו כמפקד לוחם
בימי האינתיפאדה, לוחמה בשטח בנוי נחשבה לנקודת התורפה של צה"ל. אולם דווקא מפקדי חטיבות החי"ר, ובראשם כוכבי וצ'יקו תמיר, שאז פיקד על חטיבת גולני, ביקשו מהדרגים שמעליהם, שייתנו להם להיכנס לערי הגדה. "צה"ל התברך בעת ההיא בארבעה מח"טים מהטובים שהיו לו אי-פעם: אביב כוכבי מהצנחנים, צ'יקו תמיר מגולני, עימאד פארס מגבעתי ויאיר גולן מהנח"ל. המח"טים ובעיקר אביב וצ'יקו, שכנעו את מפקד פיקוד המרכז איציק איתן ואת הרמטכ"ל לאשר את הפעולות", כתב האלוף במיל' גיורא איילנד בספרו "לא נרדם בלילות".
עוד לפני "חומת מגן", הוביל כוכבי את חטיבת הצנחנים לסדרה של פשיטות על מחנות הפליטים. מבצע "מסע בצבעים" במחנה הפליטים בלאטה בשכם, למשל, נפתח בחשש גדול מאבדות כבדות כתוצאה מלחימה באזור עירוני צפוף מול מספר רב של חמושים פלסטינים. שם בבלאטה פותחה התורה שניסחה מחדש את לחימת הלש"ב שכוכבי הוא בין האבות שלה. המבצע הסתיים ב-70 מחבלים הרוגים מצד אחד והרוג אחד לחטיבת הצנחנים. עוד 300 מחבלים נכנעו.
כוכבי הוכיח לכל רואי השחורות שצה"ל יכול לפעול בשטח בנוי וזמן קצר לאחר מכן כבר הוביל את החטיבה שלו במבצע "חומת מגן". במבצע זה כבשה החטיבה את בית לחם וניהלה את המצור המפורסם בכנסיית המולד.
מבצע "חומת מגן" גרר לא מעט ביקורת כלפי צה"ל בכלל וכוכבי בפרט. כלי התקשורת ברחבי העולם העלו מגוון טענות בדבר פשעי מלחמה ומעשי טבח (שהוכח מאז שלא קרו). בין מעלי הביקורת הקשה, היה גם הפרופסור ניב גורדון, מי ששירת עם כוכבי בצנחנים ואף ישב לצדו באוניברסיטה במהלך הלימודים לתואר ראשון בפילוסופיה. גורדון הפיץ מכתב פומבי בו יצא בטענות קשות וביקורת על ההתנהלות של כוכבי במבצע. כוכבי החליט לא להתעלם וגם ללא ללכת דרך הצינורות המקובלים בדובר צה"ל. הוא פרסם מכתב ארוך ומנומק מאוד כתגובה לחברו מהעבר בחטיבה.
מעבר לפעילות המבצעית הענפה, ניהל כוכבי מאבק נגד תופעת הצעירות-וותיקות בחטיבה וייצר מודל שאומץ על ידי כלל הצבא. בנוסף, ייצר מסלול לחימה ייעודי במסגרת חטיבת הצנחנים לנוער במצוקה.
כתם החטיפה
בנובמבר 2004 התמנה כוכבי למפקד אוגדת עזה. כשנה וחצי לאחר מכן, ספג כוכבי את מה שנחשב לאחד מהכתמים הבודדים בקריירה שלו, חטיפת גלעד שליט. חוליית קומנדו של חמאס הצליחה לפרוץ את כל ההגנות של האוגדה כשחדרה דרך מנהרה, הצליחה לחסל שני חיילים ולחטוף את שליט מבלי להיפגע.
בעקבות אותו אירוע, לא מעט ביקורת נשמעה כלפי כוכבי עצמו כשבמרכזה הטענות ששב"כ התריעו מבעוד מועד על כוונות לחטוף חייל באזור. הרמטכ"ל דאז דן חלוץ, מינה ועדת בדיקה בראשות גיורא איילנד, וזו ניקתה את כוכבי מאשמה כשציינה שהפעולות שנקט היו "סבירות", בעוד האירוע עצמו הוגדר כ"כישלון מבצעי". ועדת איילנד קבעה שאין לנקוט בצעדים נגד שרשרת הפיקוד, בהם גם מפקד האוגדה כוכבי.
לאחר חטיפת שליט כוכבי הוביל את האגדה שלו לסדרה של מבצעים: בין השאר "אלוני הבשן", "ציון סופי", עמודי שמשון" ו"גשמי קיץ". כמעט 300 מחבלים ו-100 אזרחים נהרגו בסיום המבצעים, עוד 1,000 נפצעו.
למזלו של כוכבי, את מלחמת לבנון השנייה והביקורת שספגה בעקבותה שרשרת הפיקוד של צה"ל, הוא פספס. מיד לאחר תפקידו כמפקד אוגדת עזה, נשלח כוכבי על ידי הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, ללימודים. הוא היה אמור ללמוד באוניברסיטה באנגליה, אולם בשל חשש ממעצר בגין פשעי מלחמה נשלח לארה"ב ולאחר מכן מונה לתפקיד ראש חטיבת המבצעים - הגוף שאחראי על תיאום ובניית תוכניות מבצעיות למלחמה, למצבי חירום ולבט"ש. תפקיד זה שם אותו בצומת מרכזית ורגישה של צה"ל וחשף אותו לעבודת מטה רגישה. במסגרת תפקיד זה היה בין מתכנני מבצע "עופרת יצוקה" והוביל לא מעט שינויים בתפיסת ההגנה של צה"ל בגבולות ובפיקוד העורף.
קצין המודיעין של צה"ל
בנובמבר 2010, עלה כוכבי לדרגת אלוף ומונה לראש אמ"ן, תפקיד שנחשב הכרחי במרוץ לרמטכ"לות. כראש אמ"ן הוביל למספר הצלחות של צה"ל, כולל עבודה לצד המוסד בנושא הגרעין האיראני. תחת פיקודו נחשפו מאגרי הרקטות של חמאס וחיזבאללה והוא היה אחראי לבניית בנק המטרות של צה"ל. בזכות אמ"ן ושב"כ הצליח צה"ל לחסל את מי שכונה רמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי, במהלך שהוביל לפתיחת מבצע "עמוד ענן". תחת פיקודו נתפסה גם אוניית הנשק קלוס סי, עליה היה נשק איראני שיועד לארגוני הטרור בעזה.
אך לצד ההצלחות הרבות, זה היה גם התפקיד שהכתים בפעם השנייה את הקריירה של כוכבי. העובדה שבאמ"ן לא צפו את האביב הערבי וחוסר המוכנות של צה"ל לנושא המנהרות במבצע "צוק איתן", כמו גם המשבר שפרץ בין אמ"ן של כוכבי לשב"כ, גרמו לרצף ביקורות קשות על הרטמכ"ל לעתיד.
מנגד יש להגיד לזכותו של כוכבי שלאנשי המודיעין קשה מאוד לבצע הערכה של תהליכים אזרחיים, שהרי הדבר הוא לא יותר מאשר הערכה למה שעובר בראשו של אדם. לגבי המנהרות צריך להגיד שצה"ל דווקא חשף לפני "צוק איתן" מנהרות, הבעיה הייתה במודעות של הצבא כגוף, בהחלטות הנוגעות לרכש ובהחלטות של הדרג המדיני.
כמו כן, כוכבי הביא לצה"ל בנק מטרות אדיר ממדים. ב"צוק איתן" אנשי המודיעין של צה"ל ישבו בחמ"לים של האוגדות והחטיבות והגישו ללוחמים את המודיעין מבעוד מועד ולא פעם בזמן אמת.
כוכבי גם הביא ללא מעט שינויים מבניים באמ"ן, פתח לא מעט יחידות חדשות, בנה ועדכן תורות לחימה. בתקופתו עשה צה"ל קפיצה אדירה בכל הקשור לעולם ההגנה וההתקפה בסייבר.
אתגרי העתיד של רמטכ"ל החדש
בנובמבר 2014 מונה כוכבי למפקד פיקוד הצפון. בתקופתו שודרג המכשול בגבול ישראל סוריה וגם מול לבנון. בנוסף קידם את פרויקט מנהלת "שכנות טובה" שסייעה הומניטרית לסוריה והפנה לשם לא מעט תקציבים.
שלוש שנים לאחר מכן, במאי 2017 מונה כוכבי לתפקיד סגן הרמטכ"ל. במסגרת תפקיד זה פיקח על פרויקטים שונים בצבא ועסק גם בפיתוח ובנייה של תר"ש גדעון. לא פחות חשוב, יחד עם מנכ"ל משרד הביטחון, כוכבי בנה את רשימת הקניות של צה"ל, ובהם הרכש הענק שמיועד לחיל האוויר. בהתחשב בעובדה שכוכבי היה מהמתכננים, הרי שבעניין בניין הכוח לעשור הקרוב הדבר נעשה על דעתו. הוא זה שריכז את התכנון ואישר יחד עם הרמטכ"ל את תוכנית ההצטיידות העתידית של צה"ל. במידה ואכן יימונע לרמטכ"ל, כוכבי יידרש להשלים את בניין הכוח, לייעל אותו ולשדרג את אמצעי הלחימה תוך התאמה לאתגרי העתיד.
האתגרים של כוכבי כרמטכ"ל לא יהיו פשוטים. זה מתחיל בשמירה על הערכים של צה"ל כצבא עם ממלכתי, שמשאיר את המחלוקות הפוליטיות מחוץ לצבא, וממשיך בהכנת הצבא למלחמה העתידית תוך מגבלות תקציב וקיצור השרות הסדיר. על כוכבי יהיה לשמור על ההון האנושי של צה"ל שנמצא בתקופה לא פשוטה ובתחרות מתמדת מול הסקטור האזרחי.
צה"ל בתקופתו ימשיך להתמודד עם זירות קרובות כמו עזה ולבנון ופעילות חבלנית באיו"ש. במקביל, יידרש הרמטכ"ל הבא לזירה הסורית ולפעילות מול השחקן האיראני. מדובר באתגר לא פשוט בכל הקשור לקבלת החלטות כמו גם ניהול סיכונים. בהקשר הזה, כוכבי שכבר הוביל לא מעט מהפכות טכנולוגיות, יהיה חייב להשאיר את צה"ל מוביל בתחום ויעיל. להשאיר את צה"ל כבעל יתרון בפער גדול מהאויבים.
לא פחות חשוב, כוכבי צריך לבנות כרמטכ"ל שפה משותפת עם הדרג המדיני, שלא תמיד מחבב קצינים דעתניים כמותו. למרות הסלידה שלו מהתקשורת – כמפקד פיקוד צפון אף אסר על פעילות תקשורתית בפיקוד במשך חודשים ארוכים – הוא יודע לקדם את הפרוייקטים והרעיונות שחשובים לו. עוד משהו שבדרג המדיני לא באמת אוהבים.
תודה לגל פרל פינקל ממכון inss על הסיוע בהכנת הכתבה