בימים אלה ממש מתנהלת בגבול הדרום מלחמת התשה של ממש. רובנו לא מרגישים אותה, אבל מאות אלפי אזרחים שנכנסים לפחות פעם ביום למרחב המוגן, מרגישים אותה היטב. זה מתחיל ברקטה שרובנו שומעים עליה בכותרת בסגנון "רקטה ששוגרה מהרצועה נפלה בשטחים פתוחים", או יורטה על ידי סולל כיפת ברזל וממשיך בעוד הודעות לקוניות על תקיפה של חיל האוויר ברצועה או ירי של כוח צה"ל לעבר דמויות שהתקרבו לגדר. במקביל, אנחנו ערים לאיומים מאזור סיני שגם משם עפות רקטות לעבר העיר אילת כאשר מעבר לגבול מתנהלת מלחמה בין הצבא המצרי לארגוני טרור קיצוניים.
מי שאחראי על ניהול החזית הדרומית כיום הוא אלוף סמי תורג'מן – לוחם שריון ותיק שמכונה במסדרונות הקריה גם "האלוף בעל תשע הנשמות. בבונקר של פיקוד דרום בבאר שבע הוא מנהל את המאבק המודיעיני, מבצעי תקיפה ומניעה וכמובן שגם מכין את המפקדה הדרומית למבצע נוסף בעזה שיש מי שאומרים שזה רק עניין של זמן עד שהוא יצא לדרך.
השריונר הקפדן שחתום על מהפיכות
אלוף תורג'מן שעלה לארץ בגיל חצי שנה ממרוקו התגייס לחיל השריון בשנת 1982 ושם עשה את מסלול הפיקוד הקלאסי של בעלי הכומתות השחורות. אחרי שעבר הכשרה כטנקיסט ולאחר מכן כמפקד טנק הוא סיים קורס קצינים בהצלחה ומונה להיות מפקד מחלקה בחטיבה 401. באותם הימים פעלה החטיבה בכל הגזרות, בהן גם בלבנון, בימים בהם ארגון חיזבאללה התעצם מאוד, שם תורג'מן פיקד על מארבי שריון משולבים בחי"ר. בהמשך, התקדם בסולם הדרגות והיה למ"פ בחטיבה 460 ומג"ד של גדוד 52 בחטיבה 401.
בראיונות בעבר, העידו עליו חבריו ופקודיו כי מדובר בקצין שריון קפדן ומקצועי. הוא היה לקצין שריון ראשי, מפקד אוגדת מילואים וזמן קצר לפני מלחמת לבנון השנייה מונה לראש חטיבת המבצעים של צה"ל. חטיבה זו אמונה על בניה ותאום התכניות המבצעיות של צה"ל למלחמה ולביטחון שוטף. בנוסף, הוא היה אחראי במסגרת תפקידו כראש חטיבת המבצעים על עבודת המטה והתאום בין הזרועות של הצבא והנחיות למפקדות הבכירות. לאחר המלחמה אמר עליו הרמטכ"ל דאז, רא"ל במיל דן חלוץ, שמדובר בקצין מצטיין שעשה עבודה מקצועית ומדהימה.
אחרי המלחמה הוא נשלח לפקד ולשקם את אוגדה 36 שספגה ביקורת כבדה על תפקודה בלבנון השנייה. כמו שרק שריונר יודע לעשות הוא החזיר את האוגדה למסלול האימונים והחל בהטמעה של מערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי). קצינים רבים ציינו כי הוא הצטיין בתפקיד שלו באוגדה 36, מה שקיצר לו את ההמתנה לדרגת אלוף. במטה הכללי היו ערים ליכולות שלו והוא קיבל את הדרגה כשמונה למפקד זרוע היבשה.
גם שם הוא חתום על לא מעט הצלחות ואף מהפיכות. בראיון למגזין "ביבשה", אמר האלוף על תקופתו כמפקד זרוע היבשה "חיזקנו ושיפרנו את מסד הידע המקצועי קטלניות היחידות, את תחושת המסוגלות ואת רוח הלחימה. היה לנו חשוב מאוד לבצע אימונים אינטנסיביים ומאתגרים, כדי לפתח ולשפר את מקצועיות הלוחמים ואת שרשרת הפיקוד בשטח".
במסגרת תפקידו בזרוע היבשה הוא פעל להידוק ושיפור של שיתוף הפעולה הבין זרועי, "התחבולה של המלחמה הבאה". הוא בנה תכניות ושדרג את השילוב שבין המודיעין, לדרג המתמרן והזרוע האווירית. התכניות האלה יבואו לידי ביטוי במלחמות ומבצעי העתיד של צה"ל בכל גזרה שלא תהיה וכבר באות לידי ביטוי במסגרת פעילות הבט"ש.
מדבר על הכל
לאחר שסיים את תפקידו כמפקד זרוע היבשה הגיש האלוף תורג'מן מסמך ובו סיכום שלוש שנות כהונתו כמפקד הזרוע. בראיונות לפני כניסתו לפיקוד הדרום הוא גם פרס את משנתו על תחומים רבים בהם הגדרת הלוחם, גיוס חרדים ואיך יראה צה"ל בעתיד.
בניגוד לקצינים רבים, אין לו שום בעיה לדבר גם כשהדברים לא נעימים לאוזן של מפקדיו. לדעתו חיסול נסראללה זו אופציה סבירה במקרה של מלחמת לבנון השלישית והקיצוץ בתקציב הביטחון יצר צה"ל קטן וחכם, אבל "לא בהכרח מתאים לאיומים שיש סביבנו". תורג'מן מאמין שהקיצוץ יפגע ביכולת ההתעצמות של הצבא ולא רק ביחידות העורפיות כי אם "בכל התחומים". מקורביו מציינים כי לדעתו לא יהיה מנוס מלבנות את חלק מהיחידות שיסגרו וזה לוקח שנים ארוכות.
הוא בעד גיוס חרדים לצבא, אך מתנגד ליחידות מגדריות. "אני חושב שצריכים לעשות כל מאמץ לשמר את הרעיון הבסיסי של הצבא שהוא צבא העם וכמה שפחות יחידות מגדריות וסגורות. צריך כמה שיותר שילוב ובכל התחומים: לחימה, מפקדות, תומכי לחימה, מקצועיות תקשוב וכל השאר. כמה שיותר", אמר בעבר לעיתונאי אמיר בוחבוט. עוד אמר, "כשתתקבל החלטה בדרג המדיני, אנחנו נצטרך לממש אותה. נבחן מה הצרכים המבצעיים שלנו ונקים יחידות בהתאם לצורך".
בין השאר, חשב להקים יחידה חרדית שתפקידה יהיה לדמות אויב במרכז לאימוני יבשה שבצאלים. כוח זה אמור לאתגר את היחידות שבאות להתאמן במרכז האימון. כמו כן, בחן את האפשרות להקים סיירת לחטיבה 188 על טהרת הלוחמים החרדים.
על ההגדרה של מי הוא לוחם בצה"ל, אמר כי לוחם הוא מי שמסכן את חייו ומסתער. מבחינתו, לוחמים הם רק אנשי החי"ר, השריון, הנדסה ושאר חבריהם להסתערות. יחידות כמו סוללות כיפת ברזל או תותחנים צריכות לקבל הערכה אולם מבחינתו הם לא בסכנת חיים כמו החייל שמסתער.
היי דרומה
לתפקידו כאלוף פיקוד דרום הוא נכנס בינואר 2013 אז החליף את האלוף הפורש, טל רוסו. תורג'מן הוא איש משפחה וכמו שזה נראה, גם בתפקיד הזה הם לא רואים אותו הרבה בבית. הוא נשוי לטלי, ואב לחמישה. בעבר ציין תורג'מן כי גם האתגר המשפחתי הוא משהו שמפקדים מתמודדים עמו יום-יום. "היכולת לשלב בין חיי המשפחה לבין פיקוד ואחריות ליחידה, היא אתגר ענק למפקדים רבים בצה"ל. בתקופות מסוימות, השילוב בין שני העולמות, הוא על גבול הבלתי אפשרי. לכן, מחובותינו ליצור מסלולי פיתוח, קידום ושיבוץ מאוזנים אשר יאפשרו אורך נשימה וביצוע תפקידים עמוסים".
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
אם נחזור לפיקוד הדרום, ניתן לומר שמחלון משרדו של האלוף הוא רואה איך הגזרה שלו משתנה ומתחממת. הרקטות חזרו לעוף בתדירות גבוהה, הפעילים ברצועה מגבירים את הניסיונות להוציא פיגועי איכות ולצדם צמחו ארגונים סלפים קיצוניים. גם מצרים הפכה לאתגר ביטחוני מורכב ובכלל פיקוד הדרום חזר להיות זירה מרכזית אחרי תקופה של שקט יחסי.
"היו לא מעט עבודות ומחשבות על מה שאנחנו קוראים לו 'ארכיטקטורת הפיקוד הצה"לית'", אמר לפני מספר חודשים לעיתונאי יואב לימור. עוד אמר "אבל כשדיברו על זה, המציאות המבצעית הייתה אחרת לחלוטין, כי ראו זירה פלשתינית אחת ורצו פיקוד אחד על כל העניין. אני חושב שהיום ברור שאנחנו נמצאים במציאות אחרת והפיקוד הזה חיוני ביותר".
באותו ראיון אמר אלוף תורג'מן כי "האויב העיקרי הוא הכוח הצבאי ברצועת עזה, גם חמאס וגם הג'יהאד האיסלאמי, ארגונים צבאיים שבונים כוח ונערכים מולנו ליום פקודה". למי שרוצה לדעת מה הוא חושב על גזרת סיני, נציין שהוא אמר "הג'יהאד העולמי הוא איום מטריד, פחות נודע, אבל הוא נמצא בתוך טריטוריה שיש לנו הסכם שלום איתה. יש לנו פרטנר בצד השני שגם הוא מאוים על ידי הארגונים האלה, הם מפגעים בו בהיקף גדול ולכן במובן הזה מדובר באינטרס משותף של שנינו".
עוד ציין כי בסיני יש שני ארגוני ג'יהאד עיקריים, קצווי ירושלים ותומכי ירושלים. הם נשענים על שבטים בדואים שעברו הקצנה דתית משמעותית שמשולבת באידיאולוגיה קיצונית חוסר משילות ושפע של אמצעי לחימה, ככה אנחנו "מקבלים את גידול הפרא שצמח לנו בסיני". בהמשך ישיר לנושא זה, אלוף תורג'מן מפקד גם על מלחמת חורמה שמנהל פיקוד הדרום נגד הברחת אמצעי לחימה מסיני לעזה. הוא יודע שכל מה שהם מצליחים להכניס לרצועה, יופעל נגד הלוחמים שהוא ישלח לשדה הקרב. חלק מהפעילות הזו מנוהל באש וחלק במלחמת מודיעין חשאית ושיתוף פעולה ביטחוני עם המצרים.
הוא יודע שבמבצע הבא, חמאס ינסה להתחיל מהמקום בו הסתיים המבצע הקודם, כלומר רקטות שיפלו בתל אביב. לכן, הוא זה שאחראי לכך שבפעם הבאה הפיקוד יפעל כבר בהתחלה לתת מכה קשה ולמנוע את ירי הרקטות לכיוון העורף.
המרוץ לרמטכ"לות רצוף בנסים
האלוף תורג'מן מכונה בצה"ל כאלוף בעל תשע הנשמות, אדם שהנסים ממש אורבים לו מעבר לפינה ומצילים אותו כל פעם מחדש. באופן מפתיע, כל זה קורה תמיד באימונים ולא בשדה הקרב. אחת מהתאונות שכמעט הסתיימה באסון התרחשה במהלך אימון בצפון. הוא הגיע לצפות בתרגיל כשלפתע נורו לעברו בטעות מספר יריות. הוא יצא מהאירוע ללא פגע ועדים מספרים שהוא לא ממש התרגש ולא חשב אפילו לרגע לעצור את התרגיל.
במהלך ביקור של אלוף תורג'מן בתרגיל חטיבתי בצאלים, יחד עם הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ ואלוף פיקוד המרכז דאז, אלוף אבי מזרחי. נורו בסמוך למקום שבו עמד שני פגזים, שנורו על ידי כוח תותחנים. הפגזים נפלו במרחק של כמה מאות מטרים בלבד מהקצינים הבכירים. מה שיכול היה להוביל לאסון צאלים ג' הסתיים בנס ללא נפגעים. אגב, גם במקרה זה העידו הנוכחים שהאלוף לא התרגש יותר מדי מהסכנה.
על הנשמה השלישית, לפחות על פי הידוע, הוא הזדכה כאשר היה בדרכו למרוץ בה"ד 1. את הדרך לשם הוא עשה במסוק ינשוף ובמהלך הטיסה התנגשה ציפור במנוע של מסוק וגרמה נזק לרוטור הראשי. הטייס הצליח לבצע נחיתת חירום בשטח. נראה ששוב האלוף לא התרגש משום שהוא הזמין למקום ג'יפ ונסע מהר כמה שאפשר כדי להשתתף במרוץ.
כשנשאל בעבר האם הוא רוצה להיות רמטכ"ל ענה כי כל מה שהוא רוצה זה להמשיך לתרום ולעשות יותר. שמו בכל אופן, כבר עלה כמועמד להחליף את גנץ או אחד מהרמטכ"לים הבאים. הוא אמנם לא אמר שזה רצונו, אבל היה מי שכן אמר "מי שמגיע לדרגת אלוף, רוצה וגם ראוי להיות רמטכ"ל".