רזומה צבאי: "הייתי קצינת קישור בחטמ"ר בנימין ובחטיבה 188, 2001 – 2003".
למה ואיך הגעת לתפקיד הזה?
"מיד כשהתגייסתי עשיתי קורס קצונה ייעודית, ואחרי חצי שנה קיבלתי את הדרגות ונהייתי קצינת קישור. עשיתי טירונות פורמלית קצרה של 10 ימים עם סופ"ש בבית, אבל הטירונות האמיתית הייתה בקורס הקצינות בבה"ד 12, או כמו שקראו בזמני למקום, "לסבי-לנד"; ככה זה כששמים הרבה בנות במקום סגור. היה שם רס"פ אחד עקום כמו סימן שאלה, היה לו צבע של נזלת, בחיי, הוא היה נראה נורא, אבל הוא היה הגבר היחידי בבה"ד ואחרי שלושה שבועות גם הוא נראה לנו אטרקטיבי. כל השאר שם הן בנות – החובשות, המכונאיות, הנהגות, האפסנאיות, כולן".
איזה אירוע ברמה הארצית את זוכרת שהתרחש בזמן השירות הצבאי שלך?
"מבצע חומת מגן ב-2002, אני הוצאתי צווי 8 למילואימניקים במבצע. וגם כשתפסו את מנהיג הפת"ח מרואן ברגותי והביאו אותו למתקן כליאה אלינו לבסיס. זה חימם לי את הלב, כל הבסיס רקד הורה במעגלים".
נשפטת בצבא?
"כן, ישבתי בכלא לקראת סוף השירות. לקחתי חופש של ארבעה ימים באילת והמפקד שלי לא כל כך אהב אותי, אז ישבתי שלושה שבועות בכלא 400. המאסר היה נוראי. לא הפסקתי לבכות כל היום.
יש שלוש-ארבע ספירות בכל יום, כל הבנות תופרות מדים ועושות עבודות מקרמה – אני בתור קצינה קיבלתי מזה פטור, אז בעיקר שכבתי שם וקראתי ספרים. האוכל היה נוראי, ירדתי חמישה קילו ואכלתי רק לחם וירקות, יום גזר, יום סלק. במקלחות מתרחצות כולן ביחד, אז אני יכולה להגיד ששדיים לא מרגשים אותי".
מילואים?
"אני עושה מילואים בקצין העיר בחיפה, בחיל הנפגעים. אחרי שקיבלתי העברה לבסיס בחיפה, הייתי שם קצינת קישור והכרתי שם חייל מילואימניק שנראה כמו אפולו והתאהבתי בו. היה לנו רומן קיץ קצרצר, וזו גם היתה הפעם היחידה שחרגתי מגבולות האתיקה של צה"ל ומהגבולות שהצבתי לי – לא לצאת עם חייל מילואים שלי".
"ביקשתי שיפסיק והוא לא הרפה"
רגע קשה במיוחד: "בבסיס בחטמ"ר בנימין הייתה לי התנסות טראומטית עם קצין זוטר שחשבתי שהוא חבר טוב וניסה לאנוס אותי. הוא הפעיל כוח ולא הרפה כשביקשתי שיפסיק. קפאתי, עד שחזר לי הכוח ונתתי שאגה שהקפיצה את כל הבסיס. הוא מלמל שגרמתי לו כאב ביצים ויצא מהחדר. שבוע אחר כך, באורח פלא, התפשטה בבסיס שמועה שאני 'נותנת'. עובדי רס"ר, טבחים במילואים, קצינים בכירים – כולם ניסו להתחיל איתי, למרות שהיו קצינות הרבה יותר יפות ו'זורמות' ממני. הגשתי קבילה נגד אותו קצין וויתרתי, כי זה היה ליאם נגד כל החטיבה, ולך תוכיח שאתה לא מטורף. אני רק מאחלת לו הרבה כסף לתרופות".
למה בחרת בקצונה: "כי אמרו לי שקצינה לא עושה מטבחים, ובאמת לא עשיתי. גם כשהייתי צריכה תמיד החלפתי את זה בשמירות".
רכיב אהוב במנת הקרב: "הכי שוות במנות הקרב הן הסוכריות. היינו טוחנות אותן בלי סוף בקורס הקצינות".
מאכל שנוא במטבח הצבאי: "בורקס תפוח אדמה, שאני עד היום לא מוכנה לגעת בו, ולוף מטוגן במסווה של קציצות. כשאבא שלי יצא למילואים הוא הביא לוף לחתול שלנו. החתול לא נגע בזה".
פק"ל בכל חופשה:
"היה לי חייל מילואים שהיה מתקלט במועדון 'החורבה' בחיפה, והוא קנה אותי כשהוא שם לי פינק פלויד בפעם הראשונה שבאתי. מאז הייתי באה קבוע, עולה על הבמה לידו, רוקדת, מתפרקת וחוזרת הביתה. כשהיו עוצרים אותי שוטרים בדרך הביתה הייתי מראה להם את תעודת הקצין שלי והם היו משחררים אותי חיש מהר".
>> גיא גיאור: "כשלא התקבלתי ליחידה, רציתי למות"