התקיפה של מחסני הנשק בסוריה, שעל פי פרסומים זרים בוצעה על ידי חיל האוויר הישראלי, הייתה תזכורת נוקבת ליכולתו של החיל. ניתן לומר שהזרוע האווירית משמשת את צה"ל בשני מישורים, האחד טקטי מהיר, כלומר בסיוע לכוחות היבשה או בתקיפה של יעדי פח"ע. המישור השני, האסטרטגי, מאפשר למדינת ישראל יכולת תגובה ליעדים שיהיו לרוב רחוקים ומוגנים היטב. מאז הקמת החיל יחד עם המדינה שקדו בחיל האוויר על פיתוח זרוע ארוכה שתכה בעוצמה בכל מקום שמאיים על המדינה. בשנים האחרונות הושקעו לא מעט כספים ברכש של מטוסים כמו הסופה והרעם בכדי שאלו יגיעו ליעדים רחוקים שם יבצעו תקיפות מדויקות תוך שמירה על עליונות אווירית מוחלטת.
קצר הדף מלספר על כל גיחות החיל מאז הוקם וישנם מבצעים רבים עליהם נאלצנו לדלג בכתבה הבאה. בחרנו כמה מהסיפורים הגדולים ביותר של הפצצות חיל האוויר הישראלי ביעדים רחוקים – בין אם כמכות מנע, כתקיפות נועזות בזמן מלחמה או כנקמה על מעשי טרור נגד ישראל.
על הדרך תוקפים את קהיר
התקיפה הראשונה של בירה ערבית על ידי חיל האוויר בוצעה כבר במהלך מלחמת העצמאות. בתחילת 1948 רכשה מדינת ישראל ארבעה מטוסי הפצצה מסוג B-17. מטוסים אלו, שבמלחמת העולם השנייה טחנו עד דק את עוצמת התעשייה הנאצית וצבאה, נרכשו בכדי להיות חלק מזרוע הפצצה ארוכת טווח של החיל שרק נולד. עוד לפני שהמריאו לישראל הצליחו האמריקאים לתפוס את אחד המטוסים ולהחרים אותו, ולכן המריאו לארץ רק שלושה מטוסים. המטוסים המריאו מארה"ב, עשו חניית ביניים בצ'כיה ומשם המריאו לישראל כאשר אחד המטוסים קיבל פקודה להפציץ את קהיר בדרכו לארץ. בדרך לארץ ספג המפציץ אש נ"מ אחרי שבטעות סטה ממסלולו ונכנס לאלבניה. באזור החוף המצרי טיפס המטוס לגובה 25 אלף רגל, ואנשי הצוות סבלו ממחסור בחמצן בשל תקלה במערכת אספקת האוויר. למרות המצב החמור שכלל התעלפות חלק מאנשי הצוות הם המשיכו בטיסה לקהיר, שם הפציצו את ארמונו של המלך פארוק, אז מנהיג מצרים. בשל תקלה במתלה הפצצות נאלץ הצוות לבצע שני גיחות מעל ליעד ומרבית הפצצות לא פגעו בארמון. למרות זאת ההפצצה הפתיעה את המצרים ופגעה ביוקרתו של חיל האוויר שלהם. על הדרך רשם הצוות היסטוריה, כשביצע למעשה את התקיפה ארוכת הטווח הראשונה של חיל האוויר.
מבצע מוקד: משיגים עליונות אווירית בששת הימים
מבצע "מוקד" נחשב עד היום למוצלחים שבמבצעי חיל האוויר. במסגרת המבצע השמיד חיל האוויר את מרבית מטוסי האויב על הקרקע כאקט הפתיחה של מלחמת ששת הימים. באותם ימים הפעילה טייסת 110 מטוס תקיפה צרפתי, הווטור, שהיה בעל הטווח הארוך ביותר ממטוסי החיל. בשל יכולות אלו הייתה הטייסת אחראית על תקיפות של שדות התעופה הרחוקים ביותר בהם, H-3 במערב עיראק, לוקסור וראס באנס שבעומק מצרים. בבסיסים המצריים השמידה הטייסת מטוסי הפצצה מסוג טופולוב 16, מהם חששו בחיל האוויר. ל-H-3 חזרה הטייסת מספר פעמים כאשר בפעם הראשונה הצליחו לתקוף את הבסיס ולחזור בשלום למרות קרבות אוויר עם מטוסי מיג 21 שהיו עדיפים מהם ביכולת. גם הפעם השנייה הסתיימה בשלום ואף הצליחו להפיל שלושה מטוסי עיראקים ש"הציקו" למבנה. בפעם השלישית הופלו זוג ווטורים כאשר באחד מהם נהרגו הטייס והנווט ובשני הטייס נפל בשבי.
תקיפות העומק שכמעט וגרמו לקריסת הצבא המצרי
במלחמת ההתשה חיל האוויר הישראלי מצא את עצמו עסוק מאוד בכל הקשור לתקיפות עומק, אשר היו בחלקן מוסקות. במבצע "הלם" ביצע חיל האוויר את הפשיטה המוסקת הראשונה בעורף האויב המצרי. מסוקי חיל האוויר הנחיתו כוחות צנחנים שחיבלו בתחנת הכוח באזור נג'ע-חמדי, בגשר קינא ובסכר נג'ע-חמדי שעל נהר הנילוס. לאחר המבצע הזה ביצע החיל עוד עשרות פשיטות מוסקות, חלקן נכנסו לספרי ההיסטוריה כמו גניבת המכ"ם המצרי במבצע "תרנגול 53". מטוסי הקרב של החיל הפציצו מפקדות ונקודות צבא אסטרטגיות רגישות במיוחד. במבצע "בצורת" פיתחו ברפאל פצצות אשלגן כבדות במיוחד אותן ניתן להטיל רק ממטוסי תובלה. ארבעה מטוסי נורד חדרו לעומק מצרים והשליכו את הפצצות לנהר הנילוס, על הנהר הם פשוט שטו עד שהגיעו לגשרים שהיו המטרה והתפוצצו. במבצע זיקוקית הפציצו 18 מטוסי סקייהוק את הנמל המצרי בערדקה בתגובה לחדירת צוללנים מצרים לנמל אילת. במהלך המבצע הטביעו המטוסים מקשת מצרים ולפחות 80 מלחים מצרים נהרגו. בכדי לסקר את כל תקיפות מלחמת ההתשה נדרשות מספר כתבות אולם ניתן לספר שבמהלך המלחמה הותקפו סוללות טילי נ"מ, מפקדות של צבא מצרים ובנוסף הופלו מטוסים רבים במארבים אוויריים.
תקיפת המטכ"ל הסורי במלחמת יום כיפור
שמי דמשק מוכרים היטב לוותיקי חיל האוויר. במהלך מלחמת יום כיפור הצליחו לחדור שמונה מטוסי פאנטום של טייסת 119 למרחב האווירי של דמשק שהיה מוגן היטב על ידי מערך ההגנה האווירי. כדי להטעות את מערך ההגנה האווירי המטוסים שהמריאו מתל נוף טסו בתחילה לכיוון הים ולאחר מכן חדרו ללבנון ומשם נכנסו לסוריה. התרגיל הצליח ולדמשק הם הגיעו מבלי שהתגלו. למרות העננות הכבדה המטוסים צללו אחד אחרי השני והפציצו את המטכ"ל הסורי ב-35 טון פצצות שגרמו לנזק כבד במיוחד גם למפקדת חיל האוויר. בעקבות התקיפה הסורים העבירו סוללות נ"מ נוספות לדמשק על חשבון המערך שהיה בחזית רמת הגולן. בנוסף הסורים לא העזו לשגר טילי פרוג, אותם ירו קודם לכן, לעומק ישראל. בתקיפה נוספת הושמדו בצפון סוריה מתקני דלק שפגעו קשה באספקת הצבא הסורי. באותה תקיפה גם הופלו ארבעה מטוסי מיג 21 מבלי שנפגע אף מטוס ישראלי.
תקיפת הכור בעיראק
תקיפת הכור בעיראק הייתה הפעם הראשונה שמדינה פתרה משבר גרעיני באמצעים קונבנציונליים, ובכלל הפעם הראשונה שכור גרעיני הושמד (הייתה גם תקיפה של האיראנים במלחמת איראן עיראק אולם התוצאות היו עלובות). במסגרת המבצע המריאו שמונה מטוסי F-16 חמושים כל אחד בפצצה במשקל טון אותם ליוו שישה מטוסי F-15 להגנה אווירית. המטוסים טסו לטווח של 1,100 ק"מ והשמידו לחלוטין את הכור העיראקי בטרם זה הפך לפעיל. בתחילה זכתה ישראל לגינוי עולמי אולם אחרי מלחמת המפרץ הראשונה לכולם היה ברור מה היה קןרה במידה וישראל לא הייתה תוקפת.
התקיפה הארוכה ביותר
ב-21 בספטמבר 1985 שיגרה חוליית מחבלים קטיושות לעבר יישובי הגליל מאזור הביטחון שהיה בשליטת צה"ל. ארבע ימים אחר כך, ב-25 בספטמבר, השתלטה חוליית מחבלים על יאכטה שעגנה אותה בנמל לרנקה שבקפריסין, ורצחה שלושה ישראלים שהיו על סיפונה. אש"ף לקח אחריות על הפיגועים, ובישראל הוחלט בתגובה לתקוף את מפקדות הארגון, היושבות בטוניס. עשרה טייסים שנבחרו בקפידה למבצע "רגל עץ" נכנסו ב-1 לאוקטובר 1985 לתא הטייס והזינו למחשב המטוס טווח שמעולם לא נכנס עד אותו רגע: 1,280 מייל, 2,300 ק"מ. שניים מהמטוסים היו רק לגיבוי ואת היעד תקפו שמונה. יחד עם מטוסי הקרב המריאו זוג מטוסי תדלוק שתדלקו את המטוסים מעל לים התיכון. לאחר מכן צללו המטוסים על המפקדה בשני גלים והשמידו אותה כליל, תוך שהם הורגים כ-70 מחבלים ופוצעים 70 נוספים. חיל האוויר של טוניס לא המריא ליירט את התוקפים וכל המטוסים שבו בשלום לבסיסם.
על פי פרסומים זרים
בשנת 2007 הופתע העולם לגלות שהסורים ניסו לבנות כור גרעיני. ההפתעה נחשפה אחרי שאת הכור השמיד חיל אוויר עלום והתקיפה מיוחסת כמובן לישראל. ככול הנראה מבנה של מטוסי F-15 חדר לסוריה דרך הגבול הטורקי משם הדרים לעבר הכור והשמיד אותו כליל. הסיבה לתאוריה הזו נולדה אחרי שבידון (מיכל דלק נתיק) נמצא בגבול טורקיה סוריה ועליו כיתוב בעברית. שנתיים לאחר התקיפה בסוריה הושמדה מהאוויר שיירת נשק שיצאה מנמל פורט סודן ליעד לא ברור. ככול הנראה הנשק היה אמור להגיע לסיני ומשם לרצועת עזה. על פי פרסומים זרים את השיירה השמידו מטוסים ללא טייס של חיל האוויר הישראלי וקיימת תאוריה נוספת שהייתה זו תקיפה סטנדרטית של מטוסי קרב. באפריל 2011 חזרו מטוסי חיל האוויר הישראלי לסודן, שם תקפו רכב שהוביל נשק איראני לרצועת עזה. ככול הנראה שבאיראן לא למדו את הלקח וניסו להעביר שיירת נשק נוספת דרך סודן. בדצמבר אותה שנה הותקפו לפחות שתי שיירות נשק נוספות. לא עברה שנה ושמי סודאן שוב רעדו כשהפעם מטוסי קרב השמידו מפעל לייצור נשק שנבנה על ידי האיראנים. במידה והדיווחים על כך שישראל עומדת מאחורי התקיפות הרי שמדובר ביכולת מרשימה של המודיעין לאתר מטרות נקודתיות, ושל חיל האוויר להוציא גיחת סיכול מהירה.