חיילת שעושה הכל כדי להשתחרר מהצבא כולל התחזות לאחרת והגשת בקשה לקיצור שירות, אבל אותרה בכלל כמתאימה לצאת לקורס קצינים – זה הסיפור בסצנה קורעת מתוך הסדרה "זה לא הגיל" (קשת 12) שהפכה אתמול (שני) לוויראלית במיוחד וזכתה לאלפי צפיות, תגובות ושיתופים בעמוד הפייסבוק של mako פז"ם.
החיילת ניצן רובינסון (או אמילי אללוף, יש לה חוגר שאומר את זה) שאותה מגלמת בסדרה בכישרון רב השחקנית לידור אדרי, נדהמת לגלות שבניגוד לכל מה שחשבה, יש לה, כביכול, את כל 12 "סגולות הקצין".
אז מה הן באמת התכונות הנדרשות מקציני צה"ל? השנה, לכבוד ציון 50 שנה לבה"ד 1, נחשפה לראשונה תפיסת הקצינים הישראלים, שנקבעה לאחר שנים של עבודת מטה רחבה. התפיסה, כך מסבירים בבה"ד 1, נשענת על רציונל הכשרת הקצינים, שנמדד על פי המקצוע הצבאי, פיקוד ומנהיגות ודמות וערכים.
הצעד הראשון היה הגדרת חמש התכונות הרצויות, על פי החזון הקיים והמוכר של בה"ד 1: "הקצין בצבא ההגנה לישראל יוביל למימוש ייעודו של צה"ל להגן על המדינה, להבטיח את קיומה ולנצח במלחמה, ויפעל לאור רוח צה"ל וערך הממלכתיות".
מכאן, התכונה הראשונה שהוגדרה היא אחריות לביצוע המשימה, מתוך הבנה שגורל המערכה נמצא בידי הקצינים. מיד אחריה, חשוב שהם יהיו ראויים לפקודיהם ואחראים לאנשיהם, תוך הפגנת דוגמה אישית והתנדבות, מתוך רוח מפקד, רוח היחידה ורוח הלחימה. תכונה נוספת היא היותם אנשי מקצוע מעמיקים - לומדים ומלמדים, בעלי מחויבות למקצוע הצבאי, סקרנות, צניעות ורצון להתפתח ולפתח פקודים.
התכונה הרביעית קובעת שעל הקצינים להיות אנשי שטח - מעזים, מתחבלים ואמיצים, לוקחי יוזמה ומגדילי מרחב אחריות, תוך גילוי אומץ לב. עוד הוחלט להוסיף לרשימה תכונה חמישית וחשובה - חשיבה רעננה, ביקורתית ומחדשת - ששמה דגש על תהליך קבלת ההחלטות מתוך חשיבה עמוקה ויצירתית הפורצת מוסכמות ודפוסי חשיבה.
מעבר לתכונות, הוגדרו גם הישגים נדרשים למנהיגות, בעזרתם ניתן יהיה למדוד את מנהיגות הקצינים.
ראשית, יהיה עליהם לעורר מוטיבציה בפקודיהם לביצוע משימות נוכח קשיים. שנית, לקבל החלטות במציאות משתנה ובהתחשב במאפייני הפקודים, המפקדים והמשימה. בנוסף, הקצינים יפתחו את פקודיהם בהיבטים מקצועיים, מנהיגותיים וערכיים.
מעבר לכך, הם יידרשו ליצור יציבות ובהירות, גם בתנאי אי וודאות ולחץ. ההישג הנדרש החמישי קובע כי הקצינים יגבשו תפיסה פיקודית וערכית שתהווה מצפן לפעולותיהם, והאחרון דורש שהם יהיו מודעים לחוזקות ולחולשות שלהם בהיבטים מקצועיים, מנהיגותיים וערכיים.
כדי להפוך את ערכי רוח צה"ל לחלק בלתי נפרד מהקצינים ומחיי היומיום שלהם, הוחלט לנקוט בשלושה צעדים.
הראשון דורש ביצוע תחקירים מתוך רצון ללמוד מסיטואציות, חיוביות ושליליות כאחד. בעזרת ציון נורמות לחיוב ולשלילה, קבלת החלטות לאור שיקולים ערכיים וקיום אימונים ייעודיים כגון סימולציות ודילמות פיקודיות, יבינו הצוערים את התכונות אותם הם צריכים לחזק ואת אלו שהם צריכים לשמר.
לפי הצעד השני, כדי להטמיע בשגרת הצוערים את הערכים בהם דוגל בה"ד 1, יוכנסו עוגנים בלוח הזמנים של הצוערים, כגון שיחת סופ"ש שתכיל ציון נורמות ואקטואליה, מסדרי בוקר, שעת בטיחות, ציון חגים ומועדים, וסקירה גאוגרפית.
הצעד האחרון נועד ליצירת שפה משותפת, על ידי הגדרת ערכי רוח צה"ל כערכים המובילים לפיהם יפעל בה"ד 1, ובעתיד גם השלמות הקצונה. המשובים אותם מקבלים הצוערים יועברו גם הם באותה דרך, דבר שיקדם את הצעד אף יותר.
בבה"ד 1 מאמינים שיש ללמוד על משמעות הערכים בשטח ולחוות אותם בסיטואציות מציאותיות. תהליך זה נעשה בארבעה מישורים - תחילה, ילמדו הצוערים על הערכים בכיתה.
לאחר מכן, הם יתמודדו עם דילמות ערכיות ויתחקרו את ביצועיהם. במישור השלישי, ילמדו וינתחו את התנסויות חבריהם לקורס. ובאחרון, יבינו הצוערים את משמעות הערכים בזכות דוגמה אישית ממפקדי הקורס.