ה"וושינגטון פוסט" דיווח בתחילת השבוע כי בחודש מרץ חיל האוויר הישראלי תקף מצבור של נשק כימי בחומס, סוריה ושלושה חודשים לאחר מכן, בחודש יוני ישראל תקפה מתקנים לייצור נשק כימי בדמשק ובחומס. יש לציין כי לא מדובר בדיווח מיום חמישי האחרון על תקיפה שיוחסה לישראל בה נהרג חייל סורי.
העובדה שטונות של נשק כימי נמצאים בסוריה אינה חדשה. זאת למרות טענות להשמדת הנשק, כולל ערבות רוסית. מהפרסום הזר ניתן ללמוד כי לישראל הגיע מידע מודיעיני על כוונה להעביר נשק כימי לארגון הטרור חיזבאללה.
בישראל סירבו נכון להיום להגיב לדיווחים בדבר התקיפות החריגות. אולם גורמי מודיעין, ככל הנראה אמריקאים, שהתראיינו ל"וושינגטון פוסט" ציינו כי הנשק הכימי שהותקף היה מיועד ליחידה צבאית סורית בשם "זרוע 450".
אולם, בהתחשב בכך שעל פי הערכות יש בסוריה למעלה מ-500 טון של נשק כימי, סביר מאוד להניח שאם ישראל החליטה לבצע תקיפה של אותם יעדים, נראה כי המידע המודיעיני הצביע על כך שהנשק הכימי אמור היה לזלוג לחיזבאללה או לאחת מקבוצות ה"פרוקסי" שאיראן מפעילה בסוריה עצמה. דבר שישראל לא יכולה לקבל.
סוריה עסקה בפיתוח ויצור נשק כימי עוד משנות ה-80, אחרי המכה הקשה שספגה במלחמת לבנון הראשונה. השריון הסורי הוכרע על ידי הישראלי וגם באוויר הסורים רשמו תבוסה מוחצת. לאור זאת, משטרו של אסד הגיע למסקנה שלסוריה אין שום דרך להתמודד מול ישראל בשדה הקרב הקונבנציונלי, והם חיפשו דרכים אחרות שישנו את המשוואה.
מאיימים על ישראל והורגים את הסורים
הנשק הכימי היה אחד מאותן דרכים. המטרה הייתה לייצר אמצעי לחימה שובר שוויון שירתיע את ישראל. עיקר הייצור הסורי היה של גז עצבים, סארין. הם ייצרו כמויות גדולות שלו, במקביל פיתחו את היכולת לשאת אותו על גבי טילים, בעיקר מדגם סקאד אולם גם על פצצות, פגזי ארטילריה ורקטות.
בשנות ה-90 הסורים פיתחו חל"כ עצבים מתקדם יותר מסוג VX. הנשק הזה מעולם לא הופעל נגד ישראל, אולם הסורים הוכיחו שאין להם שום נקיפות מצפון בדבר הפעלת נשק כימי, אסד האב וגם הבן הפעילו כזה נגד האזרחים שלהם בשנות ה-80 ובמהלך מלחמת האזרחים.
כך למשל ב-21 באוגוסט 2013 דווח על תקיפה כימית באזור דמשק. סרטונים ותמונות מזעזעים הראו את עוצמת הפגיעה כולל בילדים רבים. על פי הדיווחים אז, התקיפה בוצעה באמצעות רקטות שנשאו ראשי קרב כימיים. הערכה היא שכאלף אזרחים נהרגו בתקיפה.
אחרי אותה תקיפה, רוסיה וארה"ב הגיעו להסכם שבו סיכמו כי סוריה תפורק מנשק כימי ב-2014. על פי אותו הסכם, אם הנשיא בשאר אסד לא ישמיד את הנשק הכימי שלו, רוסיה וארה"ב יפנו יחד למועצת הביטחון של האו"ם כדי שתאשר סנקציות נגד סוריה. אולם לא זה קרה וגם לא זה. כיום ניתן להעריך שמטרת הרוסים הייתה למנוע תקיפה צבאית של ארה"ב נגד סוריה.
עם השנים סוריה הפעילה נשק כימי באופן הרבה יותר חשאי ובמספרים קטנים. הנושא ירד מהכותרות והעולם נרגע, בין השאר משום שבמשך אותן שנים פקחים של האו"ם עסקו במעקב אחרי אתרי ייצור נשק כימי בסוריה ופירוק של המאגרים באישור המשטר בדמשק. ב-2017 התברר שכל הסיפור הזה הוא בלוף אחד גדול.
באותה שנה ערק התראיין הגנרל אל-סקאט שערק מסוריה למערב במהלך מלחמת האזרחים. בתפקידו האחרון היה מפקד דיביזיה 5 ומי שאחראי על אבטחת הנשק הכימי. הוא סיפר שמשטר אסד ממשיך להחזיק מאות טונות של נשק כימי ומפעיל תכנית להונאת פקחי האו"ם.
"המשטר הסורי הודה בקיומם של 1,300 טונות, אך אנו ידענו שיש כמות כפולה. לפחות 2,000 טונות. לפחות", אמר בריאיון לדיילי טלגרף.
לכל זה יש להוסיף שלפני שנה ה"לה מונד" הצרפתי חשף שהמשטר הסורי ממשיך לפתח ולייצר נשק כימי. אגב, באותה כתבה דווח כי ישראל תקפה מתקנים כימיים כבר ב-2018, אולם התקיפה נכשלה ורק המבנים נפגעו, לא המאגרים ואמצעי הייצור. גם תוצאות התקיפה ממרץ ויוני השנה לא ברורות, אולם נראה כי אסד הבן עוסק לא מעט בנושא, ואף מנסה לסייע לארגוני הטרור שמאיימים על ישראל.
