שתי פצצות גרעיניות בגודל בינוני התפוצצו במרכז מנהטן. אם היה מדובר בסרט, היינו מצפים כי תושבי ניו יורק ירוצו ברחובות העיר בהיסטריה ויפזרו קריאות נואשות בחיפוש אחר בני משפחותיהם. "בדרך כלל, המציאות אינה עומדת בקנה אחד עם הציפיות של הבמאים ההוליוודיים", טוען וויליאם קנדי, פרופסור במרכז הבוחן מורכבויות חברתיות באוניברסיטת ג'ורג' מאסון שבווירג'יניה, ארצות הברית. במקום זאת, הוא מצפה כי אנשים פשוט יישארו במקומותיהם, יעקבו אחר הוראות הרשויות ויעזרו לפצועים בקרבתם.
בחודשים האחרונים, מפתח קנדי יחד עם עמיתיו מודל ממוחשב שמנסה לנבא תוצאות אפשריות של מתקפה גרעינית על העיר ניו יורק. המומחים מדמים את ההתרחשויות שצפויות לקרות במידה והעיר, המונה כ-20 מיליון תושבים, תופצץ באמצעות נשק גרעיני.
לטובת הניסוי, קיבלה האוניברסיטה מענק על סך 450 אלף דולר מהממשל האמריקאי, הרואה חשיבות גדולה בניסויים מסוג זה. הכסף הזה ישמש את המומחים לפיתוח מערכת ממוחשבת, שתדמה כיצד יגיבו 20 מיליון האנשים בעיר ב-30 הימים הראשונים שלאחר המתקפה. לצד תגובת התושבים, המודל צפוי גם לדמות את ההשפעה על המבנים, על הצמחייה בעיר ואפילו על בעלי החיים.
הסימולציה מדמה מתקפה של נשק גרעיני בחוזק של עד 10 קילו-טון. מדובר בכמות השווה ליותר ממחצית מזו של המתקפה על הירושימה ב-1945.
למרבה ההפתעה, פרופסור קנדי חוזה כי הניצולים מההפצצה ינהגו במתינות, יעקבו אחר הוראות הרשויות וינהגו כפי שתורגלו בעבר. בהשערותיו, מתבסס קנדי על הדיווחים מאסונות קודמים, ביניהם אסון מגדלי התאומים מ-2001. לפי דיווחים אלה, האנשים בבניינים שהותקפו נהגו בזהירות, ירדו במדרגות החירום במהירות ובשקט יחסי, כשהם עוזרים האחד לשני.
הניסוי צפוי להימשך כשלוש שנים, אך על פי קנדי, נוכל להתרשם מתוצאותיו כבר בשנה הבאה.