"מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין הורה על קרקוע המערך עד לבירור נסיבות הדליקה שפרצה", הייתה ההודעה הצפויה והמתבקשת שיצאה שעות בודדות אחרי שמסוק יסעור של טייסת 114 נחת נחיתת חרום בגלל אש במנוע ואז נשרף כליל.
האירוע הסתיים בלי נפגעים הרבה בגלל המקצועיות של הצוות האווירי. ההחלטה על השבתה של מערך כלי טיס היא הליך שגרתי אחרי תקלות ותאונות. זה קרה מספר פעמים בשנים האחרונות במערך האפאצ'י, הבזים, הרקולס ועוד.
הפעם החלטנו לצלול לעומק ההחלטה ולהבין מה המשמעות של המהלך. מה עושים האנשים שתפקידם זה לטוס, כשאסור לעשות את זה.
אל"מ במיל ראובן בן שלום "רב"ש" כפי שהוא מכונה, הוא טייס יסעור ותיק, ששירת בסדיר עד 1991 ולאחר מכן המשיך לטוס על יסעורים כהצ"ח (הצבת חרום) בטייסת 118 עד לשנת 2012.
הוא מבהיר שאם מישהו חושב שאחרי ההחלטה לקרקע יש עשרות אנשים שאין להם מה לעשות אז זה לא המצב. "חשוב להבין שטייסת בחיל האוויר מורכבת ממספר קבוצות של אנשים שקרקוע ובעיקר משך הזמן של ההחלטה משפיע עליהן באופן שונה", פותח רב"ש.
קבוצת הבסיס היא סגל הטייסת שמונה את המפקד ושני סגניו (סמ"ט א' וסמ"ט ב'), טייס מקצועי, קומץ טייסים סדירים וטייסים בהסבה.
עניין של זמן
את עיקר הטייסת מרכיבות שתי הקבוצות הבאות, טייסי המילואים שמגיעים ליום טיסות פעם בשבוע או שבועיים והצ"ח - הצבת חרום - כלומר טייסים שנמצאים בתפקידי מטה או הדרכה וטסים פעם בשבוע או שבועיים, כאילו הם טייסי מילואים.
"זמן קרקוע של שבוע - שבועיים לא משפיע על רוב הטייסים בטייסת בהקשר היום-יומי כי הם כמעט ולא נמצאים. מנגד ברגע שמפסיקים לטוס וככל שעובר זמן מאז הפעם האחרונה שטסת אז ברור שהכשירות יורדת".
דבר נוסף עליו עשוי להשפיע קרקוע מערך הוא גרף האימונים השנתי על פיו עובד חיל האוויר ושעליו יש הקפדה כדי לא לפגוע בלו"ז של קורסים, הסבות וכו'. "בקרקוע מערך נוצר שיבוש. למשל יש שעות טיסה שטייסת צריכה לעשות בתקופה, שזה גם עניין של תקציבים במערכת הביטחון, כך שההשפעה היא בטייסת אבל גם הרבה מעבר לה".
כשחוזרים לטוס רוצים מן הסתם להשלים פערים אבל זה לא דבר פשוט. "יש גבול כמה אתה יכול להגביר את הטיסות. אם פספסת חודש לדוגמה, אתה לא יכול בחודש הבא לבוא ולהגיד אני אטוס עכשיו פי שניים כי זה לא עובד ככה. יש הגבלת טיסות ליום, שעות מנוחה ועוד. אתה יכול להגביר אבל עדיין יש שיבוש של הגרף".
על פניו זה נשמע מאוד בעייתי אבל כפי שהגדיר רב"ש עצמו "מעז יכול לצאת מתוק" ובכלל מדובר באנשים עם ראש גדול שלא יעבירו את הזמן בערסל. הבקרים שלהם ממש לא הפכו לפנויים. "לחיל האוויר יש סימולטור יסעור. לכן אתה מעביר כמה שיותר לטוס שם וככה שומר על רציפות טיסה".
מבחינת חיל האוויר שעות הטיסה בסימולטור נחשבות לאימון משמעותי. שם אפשר לתרגל אותם בתקלות, מצבי חרום ומשימות מבצעיות באופן שלא ניתן לתרגל באוויר. העובדה שטייסי היסעור הגיבו בכזו מקצוענות באירוע השבוע היא בין השאר בזכות השעות הרבות שהעבירו בסימולטור.
"כדי להיות טייס מבצעי כשיר וחד, יש הרבה מאוד היבטים של מקצוענות ולמידה. למשל בתחום המודיעין והטכנולוגיה", ממשיך אל"מ במיל' בן שלום. "זה לא שהייתי בוחר בעצמי לא לטוס, אבל ברגע שזה מגיע מפקד הטייסת יכול לקדם למשל התמקצעות טכנולוגית, ימי עיון. יש הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות על הקרקע".
"צריך להבין", הוא מחדד את דבריו, "שטייס לא עולה על לאוויר בכל יום ובימים שהוא לא טס יש לו עבודה מאוד קשה ולא מעט דברים לעשות. יורד יום טיסות? זה אומר שיש לי עוד יום להתמקצע".
קצין מראה הטייסת
רב"ש מדגיש כי פעילות הפגתית משותפת ללוחמים (טייסים ומכונאים מוטסים) זה דבר שיש לו משמעות מקצועית ומבצעית.
הוא מעלה לדוגמה את האפשרות לכנס את מערך היסעור יחד, טייסת 114 ו-118, ולפתוח פורום בו מעלים תרחישים מבצעיים מורכבים ומנתחים אותם בשולחנות עגולים. לחילופין זה יכול להיות יום שלם שבו מארגנים את חדר הפקודות של הטייסת אחרי שלא יצא לעשות זאת תקופה ארוכה.
"חונכנו להיות יצירתיים ובהחלט יכול להיות שבמצב כזה נפתח את הגרף ונגיד שאת הדבר הזה שהתכוונו לעשות עוד חודש והוא קרקעי, נעשה עכשיו". לכל טייס יש גם תפקיד קרקעי, זה יכול להיות קצין הדרכה ואפילו קצין "מראה הטייסת" שזה בדרך כלל תפקיד של טייס צעיר.
בסוף מה שמעניין את הטייסים והמכונאים המוטסים זה כמה מהר הם יחזרו לטוס. אחרי התמונות הדרמטיות של היסעור שעלה באש, גם חיל האוויר ירצה להחזיר את האנשים לאוויר וכמה שיותר מהר. חשוב להם שיסמכו ויבטחו במכונה שלהם למרות מה שקרה.
עד שהמערך ישוב לטוס, הוא מסכם ואומר שאף אחד לא ידאג שלטייסים משעמם חלילה. "שעמום זה הדבר האחרון שקורה שם. אף אחד לא היה בוחר את זה, כאמור זה עושה לא מעט בלאגן אבל הדבר הזה מיד ממונף לשיפור מבצעי, מקצועי ואפילו היבטים של הרמוניה ועובדת צוות או כל היבט פנימי של הטייסת שנדחק בגלל עומס טיסות ועבודה".
"מערך היסעור הוא אלמנט אסטרטגי של מדינת ישראל", הוא מחבר את דבריו לחיים עצמם. "אנחנו מבינים שהמשימה שלנו היא שהזרוע הזו תהיה מבצעית ודרוכה כמו קפיץ כדי לפעול בזמן מלחמה". חשוב לציין שבזמן הקרקוע הטייסות ממשיכות לטוס טיסות מבצעיות, בטח אם תפרוץ מחר מלחמה. אבל זה תלוי כמובן בחומרת התקלה.