יוני 1982, היום הרביעי למלחמת לבנון הראשונה. פגז פוגע בשטח בו ניצבת פלוגת לוחמים ואחד מהם, משה דאוס, נפצע קשה מפגיעת רסיסים.
"התחלתי לצעוק חובש! חובש!", משחזר משה את רגע הפציעה, "בסוף נחנקתי מרוב דם ולא יכולתי לצעוק יותר. רצו לי סרטים בראש שלא אחזור משם".
למזלו של משה חובש שאותו לא הכיר והשתייך לגדוד אחר הגיע במהירות למקום ויחד עם הצוות הרפואי העניק לו טיפול מציל חיים.
"כל השנים לא ידעתי מי האיש שהציל אותי, הדחקתי את המקרה. ביום הזיכרון האחרון דברים החלו לצוף כמו אצל חיילים רבים שעברו את המלחמה הזו והחלטתי להעלות פוסט בפייסבוק".
משה, כיום איש מחלקת הספורט בעיריית ראש העין, נשוי ואב לילדים, פרסם את הפוסט בקבוצה שנפתחה לאחרונה "מלחמת שלום הגליל 1982 והשהייה בלבנון עד לשנת 88" ע"י אלון בן משה ואיציק סלוני.
"למחרת ראיתי תגובה של החובש שהציל אותי וביקשתי טלפון. דיברנו, שאלנו שאלות והבנו שזה אותו חובש כי הייתי היחיד שטופל בנקז חזה. עלו דמעות בעיניים וקבענו להיפגש מחר".
להפתעתו משה לא היה צריך לחכות למחר כי ראיק חשאן החובש שהציל את חייו הגיע להפתיע אותו באולפן "חדשות הבוקר" ולערוך את האיחוד המרגש בשידור חי מול המצלמות.
משה לא נותר אדיש להפתעה שחיכתה לו והתרגש עד דמעות. "אני חב לו את חיי ומרגש מאוד לראות אותו", ציין תוך שהוא מתקשה לדבר והעניק לו הקדשה מיוחדת שהכין עבורו.
"ביום הרביעי למלחמה הסורים הפגיזו, לא חשבנו פעמיים וקפצנו למקום", שיחזר החובש חשאן, לימים איש חינוך וכיום בפנסיה. "הייתי חובש גדודי וראיתי חייל שוכב בלי הכרה ובלי לזוז. מיד הבחנתי שיש לו רסיסים בחזה".
ראיק הוסיף שנדרש לבצע פעולה חריגה בה לא התנסה קודם. "ביצעתי מה שצריך לעשות, בד"כ פעולה כירורגית שרק רופא מבצע ופעם ראשונה שאני עושה דבר כזה. לשמחתי היא עברה בהצלחה ופינינו אותו במסוק לביה"ח רמב"ם", מסוק שבו נפרדו דרכיהם של השניים, עד היום. צפו בראיון המשותף והמלא.
