הם לא תמיד יהיו בחזית הטכנולוגית או בחזית בכלל, אולם דבר אחד אפשר להגיד עליהם: הגודל בהחלט קובע. חלק מהם מטוסי תובלה שמרוב שהם גדולים משתמשים בהם להעביר טנקים ואפילו חלליות; חלק אחר הם מפציצים, שלמרות שנמצאים בשרות כבר עשרות שנים פשוט אין להם תחליף. מפלצות האוויר, כמו לא מעט תחומי צבא, מתחלקים בין היריבות המוכרות ארצות הברית ורוסיה. קבלו את ארבעת כלי הטיס הענקיים, שגם אחרי הסברים פיזיקאליים עדיין לא ברור כיצד הם נשארים באוויר.
אנטונוב 225 מריאה
מטוס תובלה שהוא מפלצת של ממש. ה"מריאה" הוא המטוס הגדול ביותר בעולם שנבנה אי פעם, ולמעשה יש רק שלושה מטוסים מדגם זה שנבנו בכדי לשאת מעבורות חלל. המטוס נפרש לאורך של 85 מטר, ומכנף לכנף רוחבו מגיע ל-88 מטר. משקל המטוס, כשהוא ריק מציוד ודלק, מגיע ללא פחות מ-285 טון. במשקל מלא הוא מגיע ל-650 טון. את המטוס מתפעל צוות בן שישה אנשים, ולמרות הגודל והמשקל ובזכות שישה מנועים עוצמתיים, הוא יכול לטוס בגובה של 40,000 רגל ובמהירות שיוט של 750 קמ"ש. מלבד שימוש לצרכי חלליות, הרוסים משכירים את המטוס לכל המרבה במחיר ואפילו נעשה בו שימוש אמריקני להעברת ציוד צבאי לאזור המזרח התיכון.
C-5 גלקסי
גם פה מדובר במטוס תובלה, הפעם תוצרת ארצות הברית. הגלקסי נבנה כבר בסוף שנות ה-60, מטוס ענק שמגיע למשקל של 381 טון כשהוא בתפוסה מלאה. רק המשקל של צבע המטוס מגיע ליותר מ-1,000 קילוגרם. אורכו של המטוס מגיע ל-75 מטרים והוא מתנשא לגובה של 20 מטר. על מנת שהנחיתה תהיה רכה, מצויד המטוס ב-28 גלגלים בכל כן נחיתה, אותם מחליפים כל 50 נחיתות, עקב העומס הרב.
למטוס טווח מרבי של 6,000 קילומטרים, אותו הוא גומע במהירות מרבית של 900 קמ"ש. המטוס הזה יכול לשאת כל כלי שקיים בצבא ארה"ב, וזה כולל את טנק המערכה אברהמס. במידה וצריך, יש לו יכולת "לכרוע ברך" ולהתכופף בכדי להקל את הטענתו בבסיסי שטח. יותר ממאה מטוסים כאלה נמצאים בשירות, והם הגיעו לכל זירה בה נלחמו האמריקאים. תאונה מפורסמת של המטוס אירעה במלחמת וייטנאם; במהלך "מבצע תינוקות" השתתפו מטוסי הגלקסי בחילוץ של יתומים מויטנאם. אחד המטוסים התרסק, כשמתוך 300 אנשים 144 נהרגו, בהם 76 תינוקות.
מי 26
תחום מסוקי הענק שייך גם הוא לתקופת המלחמה הקרה בברית המועצות. ה"מי 26" פותח כמסוק תובלה צבאי שאמור להוביל כמות גדולה של לוחמים במטס אחד, או לחילופין ציוד כבד לכוחות מרוחקים. המסוק הזה מסוגל להרים 20 טון ציוד, כולל נגמ"שים, טילים בליסטיים ופלטפורמות נוספות של הצבא הרוסי. לחילופין, הוא מסוגל לשאת יותר ממאה לוחמים או 60 אלונקות עם פצועים, וכל זה יושב על מוט אחד שמחבר את הרוטור לגוף המסוק.
למרות כל העוצמה הזו, נחשב המסוק לקל להטסה וידידותי למשתמש, מה שגרם ללא מעט גופים, אזרחיים וצבאיים, לרכוש אותו. למסוק טווח טיסה המגיע ל-2,000 קילומטר, ויש לו 5 אנשי צוות – שני טייסים, שני מהנדסי טיסה ומכונאי מוסק. בשנת 2002, הצליחו מורדים צ'צ'נים להפיל מסוק "מי 26" בעזרת טיל כתף, וזה התרסק לשדה מוקשים. 127 אנשים נהרגו. במלחמת אפגניסטן, גייס צבא ארה"ב מסוק מסוג זה בכדי שיחלץ מסוק מדגם "צ'ינוק", שהתרסק בהרים במהלך מבצע "אנקונדה". נכון ליום זה, אף מסוק בארסנל האמריקאי לא מגיע ליכולות של ה"מי 26".
מפציץ B-52
המפציץ הגדול ביותר שנבנה אי פעם. המטוס נבנה באמצע שנות ה-50, ובשל יכולותיו נמצא בשירות עד היום – למרות מפציצי החמקן החדשים, צבא ארה"ב עדיין לא מסוגל לוותר על המפציץ הזה. ה-"B-52" מגיע למשקל עצום של 230 טון, ואורכו 50 מטרים. בזכות שמונה מנועים עוצמתיים, טווח הטיסה שלו הוא 19,500 קילומטר במהירות של 1,000 קמ"ש.
בזכות יכולות אלו, במלחמת המפרץ השנייה היו מטוסי "B-52" ממריאים מבסיסם בארה"ב, טסים עד עירק, מפציצים – וחוזרים לארה"ב. לא כדאי להיות מטרה של המפציץ הזה, שמסוגל ביעף אחד לפזר 32 טון פצצות אותן הוא נושא בתא פנימי. מתחת לכנפיים הוא נושא טילי שיוט לטווחים של מאות ק"מ, וכמובן שיש לו יכולת לשאת גם נשק גרעיני. במלחמת ויטנאם, המפציצים האלה ביצעו הפצצות שטיח, ובאחת מהמשימות הצליח מטוס הענק הזה להפיל בעזרת מקלע הזנב "מיג 21" של צבא הצפון. בסך הכל הפילו מטוסי ה-"B-52" במלחמה 6 מטוסי "מיג 21". ארה"ב היא המדינה היחידה שמפעילה את המפציץ הזה, כש-70 יחידות נמצאות בשירות באופן פעיל.