חיילי צה"ל של השנים האחרונות שונים מאוד מאלה שהתגייסו בעשורים הקודמים. הם יודעים הרבה יותר ואם ירצו אין גבול למה שיוכלו ללמוד. מצד שני, יש להם הרבה פחות סבלנות לשבת שעות.
"אני כחייל עברתי במשך חודשים שיעורים פרונטליים ארוכים בכיתה וירידה לפרטים בצורה לא מעניינת", מסביר סא"ל עמרי גל, סמח"ט 460. "הבנו שצריך להתאים את ההדרכה לחייל של היום. אם אני ישבתי שעות בכיתה, איתם אין סיכוי".
בתפקיד עצמו הלוחמים מפעילים אמצעים טכנולוגיים שלא היו בעבר וצריכים לשלוט בהמון מושגים שלא היו, מה שהופך את האתגר בהכשרה לגדול יותר. כדי להתמודד עם האתגרים ולהכשיר את הלוחמים של שנת 2020 צה"ל משקיע משאבים רבים בהדרכה, לא פחות מאלה המושקעים במערכות הלחימה.
בבסיס שיזפון חשבו איך לבצע את ההכשרה לשירות בסביבה טכנולוגית בלי תקציבים נוספים. גדוד 196 של החטיבה בפיקודו של סא"ל אלעד אפרתי, הוביל את תהליך, שעליו זכה הבסיס בפרס הרמטכ"ל לחדשנות.
אחד המיזמים הזוכים הוא "חדר קבלת ההחלטות". הרעיון: לתרגל צוער בקורס קצינים לפני שהוא מגיע לסדרת קרב משולבת, רגע השיא בהכשרת קצין השריון, במסגרתה מנהלים מלחמה של ממש במשותף עם קציני העתיד של תותחנים, חי"ר, הנדסה ועוד.
במהלך הביקור בשיזפון הגעתי לחדר קבלת ההחלטות, אותו ניתן להגיד בלי ספק כגאונות שבפשטות. בלי השקעה מערכתית של מיליוני שקלים, בסיס שיזפון לקחו חדר רגיל, הכניסו אליו מחשבים ניידים, מפזרי חום שגורמים להזיע ורמקול נייד פשוט והפכו אותו למתחם אימונים מתקדם, כשהיוזמה הגיעה מדרג השטח.
"כשהצוער מגיע לפה הוא דבר ראשון נכנס להלם", מסביר סמ"ר עומר אטינגר, נגד ההדרכה. החדר חשוך עם צ'קלקות מהבהבות. מולנו שכבה בובת אדם קטוע גפיים כשדם משפריץ ממנה לכל הכיוונים. הרמקולים השמיעו זעקות משדה הקרב וקריאות במכשיר הקשר. באווירה הזו צריך לתרגל פיקוד.
בצד אחד של החדר יש עמדה כחולה, שם ישב אחד מהמפקדים לעתיד, חברו לקורס ישב בעמדה האדומה שבצד השני והיה מפקד האויב. "הם נכנסים עם סרבל, שכפ"צ, קסדה, ציוד מלא ואחרי שעשו אקט פעילות גופני כדי להרים את הדופק", מסביר אטינגר.
הצוער מגיע לעמדה שמדמה את התא שלו בטנק או נגמ"ש ומתחיל לפקד על הכוחות שלו, כאשר בשלב הראשון הוא מקבל משימה וצריך להכין תוכנית לחימה. "כל כמה דקות מקפיצים אותו לריצה ומתח מחוץ לחדר. גם כדי לנתק ולבלבל אותו וגם כדי להגביר את הדופק".
כמפקד מחלקה הוא מקבל פקודת תקיפה ליעד מסוים. כאשר הוא יוצא להתקפה, צוער שיושב בעמדה האדומה, המדמה את חיזבאללה, מבצע את הפעולות מהצד שלו ולמעשה משבש את התוכניות של מי שבעמדה הכחולה. שני הצדדים צריכים להגיב במהירות ולהתאים את תוכנית הלחימה שלהם תוך כדי קרב מוחות.
בלא מעט מקרים צוערי קורס קצינים יגיעו לחדר הזה אחרי שהקפיצו אותם מהמיטה באמצע הלילה. רס"ן אמיתי סלוק סמג"ד 196 מוסיף שלצד כל האתגרים גם מכניסים דילמות. "למשל כשהוא צריך לבצע משימת תקיפה ואנחנו מכניסים לו אירוע רב נפגעים ביחידה שלו. עכשיו הוא צריך להחליט האם לתקוף או לטפל בנפגעים".
רס"ן סלוק מוסיף שהיתרונות של הסימולטור שהם ייצרו הם אפס משאבים. "בלי צורך בניוד ובלי להיות תלוי באף אחד כשניתן להקים את זה בכל מקום. בתרגיל שטח יש הרבה מאוד אילוצים, למשל בטיחות, שמקשים עלינו לייצר מציאות כמו בשדה הקרב. פה אפשר לבחון קבלת החלטות בהתאם להתפתחויות בשדה הקרב ולשלב אתגר פיזי ומנטלי".
משובים שהתקבלו מצוערי קורס קציני שריון שהתנסו בחדר, מלמדים שזה עובד מעולה. באחד מהם נכתב: "התרגיל גרם לי להבין את הדילמות של האויב טוב יותר. שיש מולי מישהו שחושב".
סגן סגן עומר שוורצשטיין, מפקד בקורס קצינים שהתנסה בחדר כחניך ומדריך, משתף: "ביחס לשאר ההכשרה של הצוערים, זה המקום היחיד שבו ניתן לפרוץ גבולות, לדמיין ולהיעזר, משהו שלא ניתן לבצע עם טנק בשטח בגלל המגבלות. אתה מוציא את המתאמן מאזור הנוחות וכשעושים את זה בשלבים מאוד מוקדמים של הקורס זה מפתח אותך כמפקד".
רס"ן ענבר לכטמן, מפקדת גף פיתוח והדרכה בחטיבה 460 היא מי שעמדה מול הוועדה והציגה את המועמדות של החטיבה לפרס החדשנות, החל מכתיבת המסמך הראשוני שמציג ועד ההצגה בפני חבר השופטים.
היא מסבירה שבחדר ההדרכה הצוערים מתמודדים עם אתגר המחשבה. "הם מביאים שם לידי ביטוי מה שלמדו בהכשרה, לתכנן התקפה כשתוך כדי הם מקבלים דיווחים על אויב, על נפגעים ומשתנים רבים תוך כדי לחץ פיזי".
יש לציין שהחדר הזה מתאים לאימון של צוערי קורס קצינים, אבל גם מפקדי מחלקות ופלוגות, להם ייצרו מתאר רחב יותר. "כלל צוערי היבשה מגיעים לשיזפון ופה אנחנו עושים להם יישור קו והכנה מקצועית ללחימה במסגרת צוות קרבי גדודי או חטיבתי", מסביר סא"ל גל.
דבר נוסף אותו מפתחים בשיזפון נקרא "קמפוס דיגיטלי". הרעיון: במקום לסיים תרגיל בשטח ולבזבז זמן יקר על תנועה עד החזרה לבסיס כדי לבצע תחקיר והפקת לקחים, היא תעשה מיד בסיום התרגיל בשטח באמצעות טאבלטים ומחשבים.
לנו האזרחים זה אולי נשמע מובן מאליו, אולם סא"ל גל מדגיש שהכניסה של האמצעים הללו לצבא עד רמת השטח היא מורכבת יותר, בעיקר בגלל הצורך לשמור על ביטחון המידע ולהימנע מחדירת סייבר של האויב. "לכן זה לוקח יותר זמן, כולל הקמת תשתית סלולרית ועוד עבודות אבל אני מעריך שנסיים את הפרויקט בתוך שנה".
רס"ן לכטמן מוסיפה שבשיזפון יצרו גם סרטוני הדרכה לכל השיעורים שהלוחמים עוברים בהדרכה. בטאבלטים שלהם הם יכולים לצפות בהם וללמוד עצמאית לפני מבחני ההסמכה, כולל של תפעול הטנק.
"החומר על הטנק ותפקידו באימון מוצג בצורה מאוד מופשטת, ככה חסכנו תדריכים מלבד בטיחות והתעסקות עם חומר שלא קשור ישירות לאימון", הסבירה. לדבריה, ככה כאשר לוחם יעלה על הטנק לחלק המעשי ההבנה שלו תהיה טובה יותר.
"מראים בסרטונים איך מחליפים חלקים, מסלול השמן במנוע ושאר החומר הקשה שלא תמיד עובר בכיתה", מציין סא"ל גל. "החייל רואה את זה יום לפני השיעור וכשהוא מגיע אני מדבר איתו נטו על הבנה ולא על לימוד, כי הוא ראה לפני את החומר והריץ אחורה כל פעם שמשהו לא היה ברור".
רס"ן לכטמן, מוסיפה שהחיילים שלומדים להיות טנקיסטים וצוערים בקורסי מפקדים מקבלים ערכות מציאות מדומה (VR) איתן מראים ללוחם את פנים הטנק, חלקים שאין אליהם גישה מלבד בפירוק וגם מערכות שאין בבסיס אבל יהיו לו ביחידות המבצעיות.
במהלך הביקור שלי בבסיס מספר מדריכות שריון סייעו לי לתפעל את עמדת התותחן והטען בעזרת ה- VR ובעדינות אגיד שהמשימה שלהן הייתה לא פשוטה בכלל, אפילו קשה מאוד.
מערכת נוספת אותה מפעילים בשיזפון בשנים האחרונות, היא סימולטורים של טנקים תוצרת חברת אלביט. מדובר במערכת שמתחברת לטנק אמיתי והופכת אותו לסימולטור לכל דבר. אפילו חי"רניק כמוני הצליח לחסל טנקים לוחמים של האויב כמו במשחק מחשב.
דרך הסימולטור ניתן לאתגר את הלוחמים ולא פחות חשוב מזה, בשלב ההכשרה גם לחזק חיילים שמתקשים. לאחר כל אקט של לחימה בטנק סימולטור המדריכים והחניכים יכולים לנתח כל רגע באימון כדי לשמר או לשפר.
אלביט מפעילה גם סימולטורים ניידים שפשוט מתחברים לטנק אמיתי בכל מקום בו הוא נמצא. כך גם לוחמים מבצעיים יכולים להתאמן הרבה מעבר לשעות המנוע המאושרות של הצבא ובתרחישים שלא ניתן לדמות בשטחי האימונים.
אם לסכם את הסיבות שהביאו את הפרס לבסיס שיזפון, הן מצד מצד אחד אימונים יותר אפקטיביים ומאתגרים ומהצד השני ולא פחות חשוב, באופן חסכוני ויעיל כלכלית, מתוך ההבנה שצה"ל הוא צבא העם, על כלל צרכיו.
