רב"ט ו', חייל המשרת כנהג משאית באחת הבסיסים בדרום הארץ, החליט לעשות דבר קיצוני על מנת לקבל ימי חופשה מהשירות הצבאי בהם יוכל לעבוד על מנת לעזור לפרנס את משפחתו. ו' ביים שתי פציעות: באחד המקרים הוא טרק את דלת המשאית על ידו וכתוצאה מכך נגרמה לו חבלה קשה. במקרה אחר הוא הטיח את ידו בעוצמה רבה בקיר.
בעקבות שתי הפציעות, קיבל ו' 20 גימלים. אך הוא לא הסתפק בכך, הוא פנה למרפאה שעובדת עם הצבא, והרופא שבחן את מצבו החליט לתת לו גימלים נוספים, למרות שלא סבל מבעיה רפואית שהצדיקה זאת. במהלך הימים בהם היה בחופשת המחלה, עבד ו' במגוון עבודות מזדמנות.
בנוסף לימי המחלה, ערק ו' מהצבא ל-50 ימים נוספים. מפקדו של ו' החל לחשוד שהוא ביים את הפציעות על מנת לקבל ימי מחלה והגיש תלונה בעניין למצ"ח. חוקרי מצ"ח פתחו בחקירה במהלכה טען ו' שיש להטיל את האחריות על גורמי הרפואה שנתנו לו את הגימלים ולא עליו.
הפרקליטות הצבאית הגיש נגד ו' כתב אישום לבית הדין הצבאי בפיקוד הדרום בגין עבירות של קבלת דבר במרמה והעדר משירות צבאי. במהלך המשפט סנגורו הצבאי של ו' חתם על הסדר טיעון לפיו לא ייגזר עליו עונש מאסר בפועל והוא בתמורה יודה במעשים שיוחסו לו. ו', טען שנאלץ לבצע את מעשיו בגלל קשיים כלכליים ועל מנת שיוכל לסייע למשפחתו.
השופטים התחשבו בכך ש-ו' לקח אחריות על מעשיו ובנסיבות חייו הקשות וגזרו עליו 50 ימי מאסר שירוצו בעבודות שירות בבסיס צבאי, הורדה לדרגת טוראי וארבעה חודשי מאסר על תנאי.