יממה או שתיים לאחר מרחץ הדמים ברחובות פריז, הצרפתים גילו שחלק ממחבלי דאע"ש היו אנשים די רגילים שגרו בקרבם לפני שהוציאו לפועל את המתקפה הקשה ביותר שידעה צרפת מאז מלחמת העולם השנייה. 130 נהרגו ועוד 352 נפצעו במתקפת הטרור שחוותה פריז בנובמבר 2015, פיגוע שכלל לא פחות משש תקיפות של יעדים שונים על ידי מחבלים מתאבדים וירי.
חלק מהמחבלים היו אזרחים צרפתים. אחרים היו אזרחים של מדינות אירופיות אחרות, שנלחמו בסוריה ולאחר שצברו שם ניסיון חזרו כדי לפגע בלב היבשת. מפקד הפעולה היה עבד אל-חמיד אבאוד, שהכינוי שלו - "אבו עומאר אל-בלז'יקי", אבו עומאר הבלגי – מעיד על השתייכותו הלאומית. לצרפת הוא הגיע לאחר תקופה של לחימה בסוריה שכללה גם לא מעט עריפות ראשים.
מאז אותו פיגוע נרצחו אזרחים תמימים רבים באירופה. היו מי שבכו גם בניס, בבלגיה, בגרמניה. בחלק מהמקרים היו אלה פליטים מסוריה שביצעו את הזוועה. רק לפני מספר שבועות טען אחד מבכירי המודיעין הגרמני שבגרמניה לבדה יש "250 עד 300 פצצות מתקתקות" בדמות אזרחים שחזרו מסוריה.
בשנים האחרונות נהרו ללשכות הגיוס של דאע"ש אלפי לוחמים מאירופה, ולא רק משם. סרטונים שמפרסם הארגון מלמדים שהלוחמים מגיעים גם מארצות הקווקז, מהודו, הפליפינים ואפילו מסין. הם יחזרו מסבב הטירוף שלהם במלחמה האכזרית עם ניסיון עשיר בלחימה ובעיקר צימאון לנקמה ולהתפשטות האסלאם הרדיקלי. ככה נראה הסיוט הכי גדול של ארגוני המודיעין בכל רחבי העולם.
דאע"ש מפסיד ברוב זירות הלחימה, והחליט לשנות אסטרטגיה ולפגוע בלב מדינות המערב בעזרת אותם לוחמים רובם, אגב, לא נחשבו מוצלחים במיוחד בשדה הקרב, אבל הם מספיק טובים בשביל להתפוצץ באיזה מועדון או סתם לרסס ולדרוס אזרחים תמימים. אבל מיהם האנשים האלה? מהו בדיוק הפרופיל האתני, המשפחתי והפסיכולוגי שלהם? זה בדיוק מה שנבדק לאחרונה במחקר חסר תקדים בהיקפו.
ג'יהאדיסט, סיני, בן 80
"New America" הוא מכון מחקר אמריקאי פוליטי-מדעי. אנשין קיבלו לאחרונה כמות אדירה של מסמכים שהגיעו מעריקים של דאע"ש, וכנראה שגם מארגוני מודיעין בארה"ב. חלק גדול מהמסמכים הגיעו לידיו של העורך ניית' רוזנבלט מאדם שערק משורות דאע"ש השנה, כך שהנתונים עדכניים יותר מכל מה שפורסם עד היום.
בעזרת המידע הזה מיפה המכון את הזרים שמתנדבים לדאע"ש ופירק את הנתונים לגורמים כדי להבין מהיכן הם מגיעים, בני כמה הם, איזו השכלה רכשו, מה מצבם המשפחתי ופרמטרים אחרים. ב-"New America" מאמינים שהידע הזה יאפשר לגורמי המודיעין להתאחד מול האיום שמתפשט באירופה ולהכות בו באופן אפקטיבי הרבה יותר. בחלק מהמקרים מדובר בנתונים מפתיעים בהחלט.
על פי הערכת המחקר, עד היום התגייסו עד היום לדאע"ש בין 20 ל-30 אלף זרים. בתקופה האחרונה ערקו רבים מהם, ואחרים כבר אינם בין החיים (בדרך כלל זה מסתכם בטלפון שמקבלת המשפחה: "הבן שלכם נהרג בקרב כשאהיד"). נכון להיום מעריכים כי הזרים מהווים כ-10 אחוזים מהכוח הלוחם במסגרת דאע"ש.
על פי המחקר, הרוב המכריע של המתנדבים הם גברים צעירים בעלי גישה נמוכה למקורות הכנסה או תעסוקה, בעלי רצון להקים משפחה והבנה "מעט יותר גבוהה מבסיסית" של האסלאם. כלומר, רובם לא מכירים לעומק את הקוראן ואת מצוותיו, והבורות שלהם מאפשרת למסיתים להשפיע על תפיסתם הדתית.
ניית' רוזנבלט גילה כי הרוב המכריע של אלה שיוצאים לסוריה ראו מעט מאוד מהעולם לפני שיצאו לקרב. למעשה, רק 14 אחוז מהם סיפרו שהיו במדינות אחרות – שלוש בממוצע - מלבד זו שהם גרים בה. רבים מהזרים מגיעים ממדינות, ערים או מחוזות בעלי מסורת התנגדות ארוכת שנים - למשל ממחוז שינג'יאנג שבסין או דרנה שבלוב. בהשוואה, אנגליה נמצאת רק במקום השביעי ברשימת מדינות המוצא, עם 22 לוחמים שיצאו משם.
כ-59% מהזרים המתגייסים לדאע"ש הם רווקים, 38% הם בני מעמד הביניים ו-55% מהם בעלי השכלה בסיסית. מהנתונים עולה כי רוב המשכילים מגיעים מסעודיה, משם גם מגיעים בעלי המעמד הגבוה והעשירים. מדרנה שבלוב, למשל, רוב המתנדבים הם בני 22 עד 24 ועניים. דווקא מסין מגיעים מתנדבים בטווח גילים רחב יותר: באחד המקרים דובר על בן 80 שהתגייס לדאע"ש אחרי שבנו נהרג בקרבות.
לקחי נתב"ג
לצד הרווקים הרבים מתנדבים לדאע"ש גם בעלי משפחות. אחוז הנשואים עם הילדים עומד על 23, ואלה נחשבים למוקד של זרוע התעמולה של הארגון. לפני שנתיים הופצה תמונה של אב שמחזיק את בנו התינוק כדי שזה יבעט בראש כרות; במקרה אחר תועדו ילדים זרים כשהם מוציאים להורג מרגלים של המשטר הסורי. בין כוכבי זרוע התעמולה של דאע"ש נמנים שני אחים בגיל העשרה מהקווקז שתועדו כשהם מוציאים להורג שני חיילים סורים שנפלו בשבי.
ב-"New America" מסבירים שהידע הנצבר חשוב כדי לעזור למדינות האם להתמודד עם התופעה של המתנדבים שחוזרים מסוריה ומעיראק. בזכות הנתונים האלה, שירותי הביטחון והרשויות בכלל לא צריכים לסמן את כל המוסלמים במדינה: תהיה להם אפשרות להתמקד בנתח קטן הרבה יותר, מה שיסייע להם בצד הכלכלי והמבצעי – ובוודאי בצד החברתי-תרבותי. "זה יסייע למדינות להתמקד במקומות הנכונים ולהילחם במפיצי האסלאם הרדיקלי. המוטיבציה של הזרים נובעת מסיבות מאוד מקומיות, כל אזור וההגדרות שלו, ופה גם נמצא הפתרון", מציינים בדו"ח.
הזרים הם כאמור לא רק אזרחי מערב אירופה; הם אפילו לא הרוב. בדו"ח אחר, שפורסם על ידי קבוצת המחקר המודיעני-אסטרטגי Soufan, עולה כי הרוב המכריע של המתנדבים - יותר מ-50 אחוז - זורם לשטחי דאע"ש ממדינות ערב במזרח התיכון ובאפריקה. בשנתיים האחרונות מסתמנת גם עלייה במספר הלוחמים שמגיעים מרוסיה וממרכז אסיה. מספר זעום מגיע מצפון אמריקה, וקטן עוד יותר מישראל. במקרה של מדינות ערב, אפריקה וחלק ממדינות אסיה, מדובר בסכנה גדולה יותר משום שהן נחשבות לפחות יציבות.
ככול שדאע"ש ממשיך להפסיד בשדה הקרב ולאבד שטחים, המאבק והמלחמה יתמקדו יותר ויותר באלה שעורקים מהארגון וחוזרים למדינות הבית שלהם. "הם חזרו אחרי שערקו, אבל האידאולוגיה עדיין נמצאת בליבם", מזהיר רוזנבלט. "ללמוד מיהם אותם לוחמים זרים ומאיפה הגיעו, זו שיטה אפקטיבית והכרחית במלחמה הזו".
בפועל מדובר בפרופיילינג, התייחסות ביטחונית שונה לאנשים ממדינות שונות ורקע אתני שונה. מומחי ביטחון ישראלים רבים מאמינים שלאירופאים לא תהיה ברירה והם יהיו חייבים לאמץ את השיטה הזו, שמקובלת למשל בנתב"ג אבל לא באירופה. מנגד, אם באמת אפשר לעשות עבור כל מדינה קבוצת מיקוד שלא תכלול כל מוסלמי באשר הוא, אולי יש פה פתרון ביניים שיהיה מוסכם על כולם. על כל פנים, יש צורך בוער בפתרון. מאות מוותיקי המלחמה כבר נמצאים בבית ורבים אחרים בדרך לשם.