ינואר: הפיגוע בהר דב
בסוף חודש ינואר השנה איבדה חטיבת גבעתי מפקד פלוגה - רס"ן יוחאי קלנגל ז"ל ולוחם, סמ"ר דור חיים ניני ז"ל בפגיעת טיל נ"ט שנורה לעבר ג'יפ סיור באזור הר דב. ארגון חיזבאללה קיבל אחריות על האירוע, שלווה בנוסף בירי פצמ"רים מאסיבי. בשעות שלאחר מכן, הועברו מסרים בין ישראל לחיזבאללה באמצעות האו"ם, שלפיהם הסבב הנוכחי הסתיים וכי אין בכוונת הצדדים להסלים את המצב, ואכן, השקט המתוח בגבול הצפון נשמר נכון לרגע זה, מלבד כמובן תקיפות עלומות מפעם לפעם.
פברואר: החלפת הרמטכ"ל
בחודש פברואר הוענקו דרגות רב-אלוף לגדי איזנקוט, שהחליף את בני גנץ שסיים 38 שנות שירות בצה"ל ו-4 שנות כהונה כראש המטה הכללי. כבר בשנה הראשונה לכהונתו, הוביל אינזקוט לא מעט שינויים נרחבים: הוא הורה על הקמת זרוע הסייבר, הקמת חטיבת הקומנדו, חיזוק זרוע היבשה, שינויים בתחום כוח האדם ועוד. איזנקוט שימש בתפקידו הקודם כסגן הרמטכ"ל וקודם לכן כמפקד פיקוד הצפון וכראש אגף המבצעים.
מרץ: חתימה על התוכנית לפינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ
אז נכון, השנה חזון מעבר צה"ל לנגב החל סוף סוף להפוך למציאות כשקרית ההדרכה החלה לפעול ומספר בסיסי הדרכה עשו את המעבר ההיסטורי (ביניהם: בבסיס ההכשרה של חיל המשטרה הצבאית, השלישות, החינוך ועוד), ובכל זאת, גם תכנית "שוהם 3" שנחתמה במרץ השנה היא אבן דרך משמעותית בתהליך. המהלך נועד לפנות קרקעות עבור 60 אלף יחידות דיור בשטחי המחנות המתפנים במרכז הארץ – מחנה תל השומר, בסיס השלישות ברמת גן, מחנה צריפין, מחנה סירקין ובסיסים נוספים. שווי הקרקעות הללו אגב, מוערך בכ-30 עד 60 מיליארד שקלים. התכנית מציבה יעד של עשור לפינוי המחנות, האם צה"ל יעמוד בו? על כך נאמר, נחייה ונראה.
אפריל: פרשת ניב אסרף
במשך קצת יותר מ-8 שעות, מכניס הצעיר ניב אסרף מבאר שבע מדינה שלמה להיסטריה כשהוא מביים אירוע חטיפה בשטחים ובכך למעשה מחזיר אותנו שנה אחורה, לחטיפת שלושת הנערים בגוש עציון ולתחילתו מבצע "שובו אחים". מאז אסרף הפך למושא של לא מעט בדיחות ושיימינג ברשת (לרבות הציטוט הבלתי נשכח של אחותו – "לא הלכתי לעשות גבות בגללו").
לאחרונה נתבעו אסרף וחברו ערן נגאוקר על סכום של 625 אלף שקלים אותו יצטרכו לשלם לקופת המדינה, אבל תהיו בטוחים שהנזק שנגרם למערכת הביטחון גבוה בהרבה. ערן, חברו של ניב, דיווח במוקד 100 על כך שחברו נעלם באזור כפר בית ענון לאחר שהלך לחפש כלי עבודה לצורך תיקון תקר ברכב. כוחות רבים של צה"ל והמשטרה הוקפצו למקום, ורק בשעות הלילה נמצא אסרף בוואדי בקריית ארבע כשברשותו קופסאות שימורים ושק שינה. "אם הייתי יודע שחיילים ויחידות מיוחדות מסכנים את חייהם כדי לחפש אותי, נראה לך שלא הייתי יוצא החוצה?", אמר לאחר מכן אסרף בראיון. במכוון או לא, מה שבטוח הוא שניב אסרף הכעיס הרבה מאוד חיילים שהוקפצו בגלל האירוע.
מאי: משלחת צה"ל לנפאל
בסוף חודש אפריל המריאה משלחת צה"ל לנפאל בעקבות רעידת האדמה העוצמתית שהכתה במדינה. כמו בעבר, באירועים כמו רעידת האדמה ביפן בשנת 2011 או סופת הטייפון בפיליפינים בשנת 2013, גם הפעם אסף פיקוד העורף את מיטב המחלצים והמצילים לטובת המשלחת ההומניטארית ופרס, בשיתוף חיל הרפואה והתקשוב, את מיטב הציוד בבית חולים שדה שהוקם בשטח. "זו תחושת שליחות אמיתית לבוא ולסייע למדינה אחרת, לעם אחר שנמצא במצוקה", אמר לאתר צה"ל קצין האג"ם של הנפה הסדירה בפיקוד העורף, רס"ן אלעד אדרי, ואכן, אנשי המשלחת טיפלו בזמן שהותם במדינה ביותר מ-1,500 מטופלים, ביצעו 85 ניתוחים, וכמו כן, יילדו שמונה תינוקות נפאלים.
יוני: עוצרים את המשט
המשט שניסה להגיע לחופי עזה והופנה על ידי לוחמי שייטת 13 לאשדוד עבר בשקט יחסי, ומזל שכך. כשאירועי המרמרה עדיין מהדהדים ברקע, תהיו בטוחים שבחיל הים נערכו היטב לאירוע הפרובוקטיבי, ומיטב לוחמי השייטת התאמנו לא מעט כדי שהוא יעבור בשלום. "משהבהירו המפליגים כי אין בכוונתם לשתף פעולה ולהיעתר להזמנה להגיע לנמל אשדוד, הוחלט להשתלט על כלי השיט ולהשיטו לנמל אשדוד", אמרו בצה"ל אחרי הפשיטה על ה"מריאן" שהפליגה תחת דגל שבדי.
יולי: הענקת אות מערכת צוק איתן
שנה בדיוק אחרי תחילת הלחימה, הוענק אות מערכת צוק איתן לאנשי כוחות הביטחון ששירתו במשך חמישה ימים לפחות במהלך הלחימה. האות, הראשון שהוענק לעימות שלא הוגדר כמלחמה והשמיני בסך הכל במניין האותות, נצבע בצבעים: כתום - שמסמל את תפקידו של פיקוד העורף במערכה, חום בהיר – המסמל את צבעי החול בנגב, אדום שכאמור מסמל את דמם של הפצועים והנופלים וכחול ולבן – צבעי דגל המדינה. "אות המערכה שמוענק בטקס זה הוא הסמל להערכה שאתם ראויים לה. נזכור ונאמץ אלינו את המשפחות השכולות והפצועים ונמשיך ללוות אותם", אמר מפקד פיקוד הדרום (במהלך הלחימה), אלוף סמי תורג'מן בטקס הענקת אותות המערכה.
אוגוסט: גיוס ראשון לגדוד ברדלס
מגמת העלייה בנושא גיוס לוחמות נמשכת – ובחודש אוגוסט האחרון, התגייסו הלוחמות הראשונות לגדוד ברדלס החדש, שמצטרף לגדודי החי"ר המעורבים קרקל ואריות הירדן וכאמור ליתר המסגרות המשלבות נשים בתפקידי לחימה – חיל התותחנים, גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף ועוד. גדוד ברדלס יופקד על גזרת הערבה ויורכב מ-50% לוחמות. המילה האחרונה בתחום טרם נאמרה, ויתכן כי בעתיד יפתחו גדודים מעורבים נוספים. זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שהמוטיבציה בקרב מלש"ביות לתפקידי לחימה גדלה גם היא: "אם זה היה תלוי במוטיבציה בלבד - הייתי יכול לפתוח מחר עוד שני גדודים מעורבים", אמר מפקד מיטב, אלוף משנה ערן שני.
ספטמבר: כומתה חדשה לחיל האיסוף הקרבי
15 שנה מאז הקמתו – חיל האיסוף הקרבי (לשעבר – מודיעין שדה) מקבל סוף סוף זהות משלו וממשיך למתג את עצמו כחיל נחשק ואיכותי. לוחמי ולוחמות האיסוף, לצד התצפיתניות והבקאסיות, חובשים כעת כומתה בצבע צהוב מדברי שמסמל את הקשר לאדמה ואת תחום ההסוואה שמהווה נדבך מרכזי בפעילות החיל. עד כה, חבשו משרתי החיל כומתה בצבע ירוק בקבוק, כמו של חיילי אגף המודיעין, עקב ההשתייכות ההיסטורית של החיל. שינוי צבע הכומתה מסמל למעשה את המעבר הסופי שלו לפעילות תחת זרוע היבשה. גדודי החיל – עיט, שחף, ניצן, נשר ואיתם, לצד היחידות המיוחדות עוסקים באיסוף מודיעין על האויב בחזיתות השונות, באיתור מטרות ובהפעלת אמצעי איסוף שונים במרחב הלחימה.
אוקטובר: גל הטרור
פיגועי ירי, דריסה ודקירה שבוצעו על ידי מפגעים בודדים, בחלקם אפילו קטינים: בחודשים האחרונים של 2015 נשטפה ישראל בגל טרור מסוג חדש – טרור עממי. כמעט מדי יום ולרוב כמה פעמים ביום, הגיעו למרכזי הערים או למוצבי צה"ל בשטחים מפגעים בודדים שניסו להוציא לפועל פיגועים, שבחלקם סוכלו ובחלקם לצערנו, יצאו לפועל. חלק מהפיגועים הללו סוכלו על ידי חיילים ושוטרים שהפכו לגיבורים של התקופה, ובשלב מסויים אפילו הוצבו חיילים, חלקם רק חניכים בקורסים, במקומות ציבוריים במרכזי הערים על מנת לשדר לאזרחים תחושת ביטחון. אז היה לנו שיפור משמעותי בתדמית המשטרה, שיימינג מרושע ללוחמת מג"ב אחת ובעיקר, הרבה פחד שמילא (ועדיין ממלא) את הרחובות.
נובמבר: הרמטכ"ל מכריז על תר"ש גדעון
בתום יומיים שבהם התכנס פורום מטכ"ל במטרה לנסח תכנית רב שנתית, החליט הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט על שורת הצעדים שינקטו כחלק מהתכנית הרב שנתית גדעון. התכנית כוללת החלטות מרחיקות לכת, ביניהן: שינויים בתחום כוח האדם, כולל צמצום במספר אנשי הקבע, חיסכון משמעותי בתקציב צה"ל, סגירת יחידות – ביניהן הפנימיות הצבאיות וחטיבות מרחביות, קיצוץ בחיל החינוך, ברבנות הצבאית ובפרקליטות ושינויים ארגוניים כגון הכפפת אוגדה 162 לפיקוד הדרום. התכנית כאמור, מותנית באישור הדרג המדיני, וסביר להניח שנראה אותה קורמת עור וגידים כבר בשנת 2016.
דצמבר: הקמת חטיבת הקומנדו
רימון מגבעתי, אגוז מגולני, דובדבן מאוגדת איו"ש ומגלן מעוצבת האש נפגשות – ולא, זו לא התחלה של בדיחה (או אולי חלום בלהות עבור האויבים של צה"ל), אלא חטיבת הקומנדו החדשה שהוקמה בסוף חודש דצמבר. בחודש יולי הורה הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, על הקמת היחידה ומטרתה, כך נכתב בהודעת דובר צה"ל, היא "לשפר את ההפעלה המשותפת בחירום, הפעלת הכוחות המיוחדים, אוגדות החוד וההכרעה של צה"ל לקראת התמודדות עם אתגרי האויב". את המשך תהליך ההקמה של היחידה נמשיך לראות בשנת 2016 – אבל מה שבטוח, זה ששנה משעממת זו בהחלט לא תהיה.