טייס מסוק שהשתתף במבצע חיסול מנהיג ארגון הטרור אל קאעידה, אוסמה בן-לאדן, בשנת 2011, חשף פרטים חדשים על החיסול המפורסם בעולם.
בראיונות לתקשורת בארה"ב, חשף נגד בכיר דגלאס אנגלן את הפרטים באישור בכירים ב-CIA לאחר שפרש לאחרונה משירות צבאי.
"מעולם לא היה פרסום, בטח לא נכון ומדויק, על התמונה האווירית במבצע", סיפר איש הטייסת המיוחדת 160 "מתגנבי הלילה".
במהלך המבצע שני מסוקי בלאק הוק מיוחדים הטיסו כוח של צוות 6 מיחידת העילית "אריות הים" למתחם בו הסתתר בן לאדן. אחד מהם התרסק בתחילתו בגלל תקלה טכנית, מה שלא מנע מהכוח להמשיך במשימה.
"הטמפרטורה באזור הייתה גבוהה מהצפוי, יחד עם כמות הדלק, הלוחמים והציוד זה מה שגרם להתרסקות של בתחילת המשימה". שחזר הטייס. הוא עצמו הטיס למתחם כוח על גבי מסוק צ'ינוק מדגם של הכוחות המיוחדים.
"טסתי מבלי שאני יודע עוד עד כמה המצב חמור, אם יש נפגעים", הוא נזכר. "היינו צריכים להגיע כמה שיותר מהר, ההסתננות לפקיסטן הייתה קלה יחסית, למרות שאורות נדלקו בבתים והבהירו שאנשים מתחילים להתעורר, אבל לא הייתה תגובה מצד הפקיסטנים".
וכאן מגיע החלק הדרמטי. אחרי שהעמיסו על המסוק שלו את גופתו של בן לאדן וחומרים מודיעיניים הוא המריא עם לוחמי צוות 6 "ואז הגיע מטוס F-16 פקיסטני. הוא חיפש לצוד אותי ולשגר טיל, והיה קרוב לזה שלוש פעמים לפחות".
"זה היה כמו קטטה אלקטרונית", הוסיף הטייס. "הוא לא הצליח לשגר טיל, אני כל הזמן התחמקתי ממנו". הוא מציין שמטוסי F-16 הפקיסטנים יכלו להפוך את המשימה לפיאסקו של ממש אם היו מצליחים להבין את מי הם מעסיקים - מסוק שעליו הגופה והמחסלים - ומנסים ליירט אותו.
הטייס שמאחוריו אלפי שעות טיסה והשתתפות במבצעים חשאיים אמר שלדעתו לא היו צריכים להשתמש במסוקי הבלאק הוק. הוא גם חשף שהשימוש במסוקים כדי להגיע למקום גרם להרבה מאוד ויכוחים במפקדת הכוחות המיוחדים. בסופו של דבר קיבל השימוש במסוקים את אישור הנשיא אובמה עצמו.
הוא מספר שזה לא היה המבצע הראשון שמטוסי קרב מאיימים על המסוק שלו. אולם הריאיון הזה חושף לראשונה עד כמה המבצע הזה היה קרוב להפוך לאירוע ענק. לא צריך לנחש מה היה קורה עם חיל האוויר הפקיסטני היה מצליח להפיל את המסוק כשעליו גופתו של בן לאדן והלוחמים שחיסלו אותו.
הטייס אנגלן חשף בריאיון הזה עוד פרט מעניין על דמות נוספת, מפקד כוח קודס שחוסל, גנרל קאסם סולימאני. לדבריו, הוא השתתף ישירות בשני ניסיונות של הכוחות המיוחדים ללכוד את הגנרל האיראני בעירק, פעם אחת בשנת 2013 ושוב בשנת 2016. מדובר בגילוי משמעותי בהתחשב בוויכוח המתמשך סביב החלטתו של ממשל טראמפ לחסל את סולימאני מחוץ לשדה התעופה הבינלאומי בבגדאד.