לפני כשנה וחצי הגישה החיילת ד', ששירתה כפקידה בלשכתו של קצין בקריה, תלונה על תקיפה מינית בשטח הבסיס. היא טענה שסמל י', חייל ששירת כמאבטח בבניין הקריה (מחנה רבין), השתמש בכוחו כדי לבצע בה מעשים מגונים, ניסה כמה פעמים לנשקה בכוח, נגע באיברים אינטימיים בגופה וניסה לבצע בה מעשה סדום. סמל י' טען מנגד כי המעשים בינו לבין החיילת היו בהסכמתה ונעשו במקום פתוח בקריה המכונה "החורשה".
מקרים מהסוג הזה עלולים להיקלע למבוי סתום של "היא אמרה – הוא אמר", אלא שזמן קצר לאחר המקרה פנה י' אל ד' באמצעות המסנג'ר של הפייסבוק. תמלילי שיחות הטקסט ביניהם, שנחשפים כאן לראשונה, הביאו להפללתו של ד': בית הדין הצבאי גזר עליו באחרונה 22 חודשי מאסר בפועל. הוא הורשע בביצוע מעשה מגונה וניסיון למעשה סדום בחיילת.
י', במסנג'ר: "איפה את?".
ד': "אתה באמת מעז לשלוח לי הודעה?".
י' לא הגיב באותו רגע, אבל כעבור שבוע שלח ל-ד' הודעה נוספת:
י': "אל תשחקי אותה כאילו עשיתי משהו".
ד': "עשית ועוד איך עשית משהו שמישהי לא רוצה ואתה מכריח אותה. מה זה נראה לך?".
"פשוט היה בך משהו מושך"
י' שוב לא הגיב. שבועיים וחצי לאחר מכן, כש-ד' ליוותה בשעת לילה את המפקדת שלה לשער הקריה, היא הבחינה ב-י' שאבטח את הכניסה נמנעה מלהביט בו.
י' מצדו שלח לה הודעה: "?".
ד': "מה אתה רוצה?".
הנאשם: "שתפסיקי לכעוס עליי".
ד': "אתה חי בסרט, איפה הפופקורן'".
י': "חח. מה הקשר אני מדבר איתך יפה, למה ככה?".
ד': "כי לא מגיע לך שאני אדבר איתך יפה".
י': "אני רציתי בסך הכל לבקש ממך סליחה אם הייתה אי הבנה".
ד': "אתה מבין שמה עשית לא היה לעניין ולא במקום?".
י': "אני מבין שאת לא היית מרוצה בסופו של דבר אז אני מתנצל".
ד': "חשוב לי שתבין איפה לא היית בסדר כדי שלא יקרה לך גם עם בנות אחרות".
י': "לא, לא. הבנתי הכול בסדר".
ד': "שמחה".
י': "פשוט היה בך משהו סקסי ומושך".
ד': "הרגע דיברנו על זה...".
בשלב זה הציע י' להיפגש עם ד' כדי ללבן את העניינים ביניהם. "אני סתם רוצה לראות אותך, לחבק אותך", הוא הסביר והציע "להיפגש במקום חשוך".
ד' סירבה בתוקף: "לא , בלי חיבוקים. לא רוצה ללכת איתך למקום חשוך".
במהלך המשפט טען י' להגנתו כי רצה להיפגש עם ד' כדי להשלים את יחסי המין שלא התקיימו בפגישה הראשונה, והוא אף הצטייד בקונדום. לדבריו, הוא לא התכוון להתנצל בפני ד' אלא רק ניסה להרגיע אותה.
סימנים כחולים-סגולים על הצוואר
ההתכתבות עם י' לא הייתה היחידה שהוצגה בפני השופטים. זמן קצר לאחר האירוע בקריה שלחה ד' הודעת ווטסאפ לחברתה הטובה וסיפרה לה מה קרה. כך היא תיארה את החוויה הקשה: "הוא גדול כזה, היה חזק יותר ממני מן הסתם. הוא נשך אותי. אמרתי לו מלא פעמים 'די תפסיק, לא בא לי'. אפילו הייתי יבשה והכי לא זורמת. אמרתי לו מה, אתה לא מבין שאני לא רוצה?".
שופטי בית הדין הצבאי ביקרו בזירת האירוע, שמעו את העדויות של י' ו-ד', ראו את ההתכתבויות והגיעו למסקנה שהחיילת דוברת אמת ולא הפריזה בתיאור האירוע. הם דחו את טענות החייל ופרקליטו כאילו ד' בדתה את המעשים באופן מניפולטיבי. הם גזרו על סמל י' 22 חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי, הורדה לדרגת טוראי ותשלום פיצוי של 4,000 שקל לחיילת המתלוננת.
במהלך החקירה התברר ש-י' יצר מצב שהכריח את ד' להתלוות אליו לבדה בשעה מאוחרת: כמאבטח של אחד הבניינים בקריה הוא לקח מהחיילת בתחילת הערב את פנקס החוגר ואת כרטיס הכניסה לבניין לצורך בדיקה, ולא החזיר לה אותם. בלי כל תעודת מזהה לא הייתה ל-ד' אפשרות להיכנס בחזרה לבניין. י' ביקש ממנה להתלוות אליו, ורק לאחר שתקף אותה החזיר לה את המסמכים.
ד' מסרה עדות מפורטת במצ"ח. היא גובתה על ידי עדות החברה שקיבלה ממנה את הודעת הווטסאפ מיד לאחר האירוע. "הייתי קצת בהלם. לא חושבת שבשלב הזה עיכלתי את זה", סיפרה החברה. ל', חברה אחרת של ד' שמשרתת כמש"קית ביטחון ומידע, סיפרה ש-ד' הראתה לה סימנים על צווארה כתוצאה ממעשיו של י'. "היא הייתה קצת לא מפוקסת, קצת לא איתי. היא הראתה לי סימנים כחולים-סגולים על הצוואר שלה. היא התקשתה לדבר ופרצה בבכי היסטרי", סיפרה ל' לחוקרי מצ"ח.
מי שהיה החבר של ד' בעת האירוע סיפר לחוקרים שהיא נראתה מזועזעת לחלוטין לאחר המקרה. גם הוא העיד שראה סימנים על צווארה ואמר שהיא התקשתה לדבר, גמגמה, ובכל זאת השתדלה לספר לו בפירוט מה קרה. לדבריו, ד' אמרה ש-י' נגע באיבר המין שלה, הוריד את מכנסיו וקרע כפתור מחולצתה. כשניסה לבצע בה מעשה סדום היא הצליחה להדוף אותו מעליה וברחה מהמקום.
הערעור נדחה, הפיצוי הוכפל
השופטים לא האמינו לגרסתו של י', שהכחיש את המעשים המיוחסים לו. הם שאלו למה התנצל בפני ד' אם לא עשה שום דבר. הוא השיב שעשה זאת בגלל החשש שהיא תגיש נגדו תלונה במצ"ח, מה שככל הנראה לא הוסיף לאמינותו, כמו גם חשיפת בקשתו לפגוש את ד' במקום חשוך.
י' ערער על הרשעתו לבית הדין לערעורים. הוא ביקש לזכותו מחמת הספק בטענה שעדותה של ד' לא הייתה עקבית ולקתה בסתירות מהותיות. גם התביעה הגישה ערעור נגדי ודרשה להחמיר בעונשו של י'. השופטים דחו את ערעורו של י' אבל קיבלו חלקית את ערעור התביעה בנוגע לרכיב הפיצוי, ופסקו שהוא יוגדל כך ש-י' ישלם ל-ד' 8,000 שקל במקום 4,000 כפי שנפסק בערכאה הראשונה.
השופטים קבעו כי י' רמס ברגל גסה את כבודה של ד' והפר את ריבונותה על גופה תוך שהוא כופה את עצמו עליה.