בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה תביעה שהגישה משפחתו של גבר פלסטיני, שנהרג בעקבות טעות בזיהוי של כוח צה"ל.
המקרה אירע לפני כשבע שנים: כוח של לוחמי "דובדבן" יצא באישון לילה כדי ללכוד את ב', מחבל חמאס ששוחרר מהכלא הפלסטיני. זאת, לאור חשד במערכת הביטחון שהיה מעורב בתכנון פיגועים רבים, בהם פיגוע ההתאבדות הכפול בדימונה בשנת 2008 בו נרצחה תושבת העיר ונפצעו עשרה בני אדם נוספים.
תכנית הפעולה שהוגדרה ללוחמי דובדבן הייתה לחדור בחשאי לביתו ולהביאו משטחי הרשות לישראל. באזור השעה ארבע לפנות בוקר, הם כיתרו את ביתו של ב' ופרצו פנימה. בזמן שגיששו את דרכם במסדרונות הבית האפלים, הבחינו לפתע בגבר שצעד במסדרון ועורר את חשדם.
הלוחמים התחילו לעקוב אחרי החשוד; שניים מהם נכנסו לאחד החדרים בבית והבחינו באדם השוכב במיטה ומבצע "תנועה מוזרה". הם חשדו שהוא עלול לשלוף כלי נשק ולפגוע בהם - וירו בו שבעה כדורים.
לאחר הירי התברר שמדובר בטעות בזיהוי: מדובר היה באיש עסקים מקומי בן 66 ואב ל-11 ילדים, ללא שום קשר לארגוני טרור. דובר צה"ל דאז אבי בניהו פרסם ביום המקרה הודעה לפיה צה"ל מצר על האירוע, ואלוף פיקוד מרכז הורה לפתוח בתחקיר מידי.
אשתו של ההרוג: "לא נשקפה סכנה לחיילים"
לאחר שצה"ל סירב לספק לבני משפחתו של האב את ממצאי התחקיר, הם החליטו להגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת פיצויים בגובה מיליוני שקלים. בתגובה, משרד הביטחון הגיש כתב הגנה בו נטען שהמקרה התרחש בעת מלחמה והלוחמים פעלו "על פי הנהלים".
במהלך המשפט אחד הלוחמים העיד: "ידענו שהאדם שאנחנו הולכים לעצור הוא אחד עם דם על הידיים. החשד היה שהוא מחזיק באמצעי לחימה. הסיכון לכוחותינו היה כפול: הפעולה בוצעה באזור עם פוטנציאל סיכון רב, ולפי תמונת המודיעין שנמסרה לכוחותינו – המחבלים והסייענים לא היו מהססים לפתוח נגדנו באש".
מפקד היחידה לשעבר אלוף משנה ש' הוסיף כי שני הלוחמים שביצעו את הירי היו מנוסים ולא רצו לפגוע בחפים מפשע. "הפעילות המבצעית מתנהלת במצבי קיצון", הסביר בבית המשפט, "ובתנאים שבהם הזמן שעומד ללוחם להחליט הוא שבריר רגע ובמיוחד בפעילות כמו שלנו. היסוס עלול להיות בעל משמעות קטלנית".
אשתו של איש העסקים טענה מנגד כי בעלה נורה למוות בדם קר בשעה שישן במיטתו. "החיילים לא העירו את בעלי ולא פנו אליו בשום דרישה. הטענה שניסה לתקוף אותם היא שקר גס, כל בר דעת יכול היה להבחין שמדובר באדם מבוגר. לא היו שום סימנים שהצביעו על כך שיש לו נשק, ולחיילים לא נשקפה שום סכנה", העידה במהלך המשפט.
השופט אריה רומנוב החליט לדחות את התביעה ולקבל את עדויות הלוחמים והמפקדים בטענה שמדובר בפעולה מלחמתית מראשיתה ועד סופה. בשולי פסק הדין ציין כי ראוי להגיע בכל זאת להסדר תשלום פיצויים עם משפחת המנוח, לפנים משורת הדין.