מזה כחודשיים כוחות צה"ל נמצאים בכוננות גבוה על גבול לבנון. גם כשנראה שהגזרה שקטה הלוחמים דרוכים לקראת אפשרות של ניסיון נקמה מצד חיזבאללה. אם זה לא מספיק הגיעה העלייה בתחלואה, גם בצה"ל.
לא מעט סוללות תותחים פרוסות בימים אלו לאורך גבול לבנון. מבחינת צה"ל מדובר בעוצמת אש כבדה אותה ניתן לירות בתוך זמן קצר מאוד ולטווחים של עשרות ק"מ.
על אחת מאותן סוללות מפקד סרן דביר כורש מגדוד 402 שנמצא שם עם הלוחמים שלו כבר שלושה חודשים. "הגענו לתעסוקת חי"ר בגבול לבנון וכעבור חודש בעקבות ההתרעה, עברנו לשגרת חירום", הוא מספר בשיחה עם mako מהשטח. "תוך שעה לקחנו את כל הציוד והרק"ם ומאז אנחנו מוכנים לירי. כבר ירינו כמה פגזים".
הכוונה שלו לניסיונות הנקמה של חיזבאללה, כאשר הסוללה שלו "אילן" הייתה בין הראשונות לשגר פגזים לשטח לבנון. "במיוחד באירוע המשמעותי באזור מנרה", אמר סרן כורש.
הסוללה היא פלוגה מבצעית בחיל שבשגרה עושה רוטציה בין קווים לתקופות אימונים. לסוללה של סרן רוכש יש מספר קנים (תותח דוהר) בקוטר 155 מ"מ שכל אחד מהם יכול לשגר כמות גדולה מאוד של פגזים במשקל 45 ק"ג. "אנחנו דרוכים כמו קפיץ, מוכנים לפעול ולהגיב. ברור לנו שהאויב לא ויתר על כוונותיו לבצע פיגוע".
לרוב רואים בתקשורת את הפעילות של לוחמי החי"ר, השריון או חיל האוויר בהקשרים האלה וסרן כורש מספר ש"בסופו של דבר פגז של 45 ק"ג עושה את שלו ומסייע לכוחות הקצה. באירועים האחרונים בצענו ירי מאוד משמעותי לשיבוש פעולות האויב".
"החטיבה שלנו הופעלה הכי חזק"
קצין התותחנים מדבר על מה שהוא אחד האתגרים החשובים בתפקיד שלו, לגרום ללוחמים להבין כמה משמעותית העבודה שלהם שבדרך כלל רחוקה מאור הזרקורים.
"כל נער במדינה או לוחם בצבא שיש לו טלגרם ומחובר לרשתות החברתיות, רואה את הפגזים שלנו נפתחים בצד השני והאפקט שהם מייצרים", הוא מסביר. "זה מה שיפה בתותחנים. לא תמיד אתה בחזית או ראשון במטרה, אבל מי שיבדוק כמה כוחות הפעילו בחודשיים האחרונים, יגלה שחטיבת הארטילריה 215 הופעלה הכי חזק".
להשאיר את הלוחמים דרוכים תקופה כל כך ארוכה זה אתגר לא פשוט. בטח במקרה הזה שהסוף לא ממש נראה באופק. "כמה אפשר להגיד ללוחמים תיכף זה קורה שוב ושוב. כדי שנעמוד במשימה, איכות התרגילים שלנו השתפרה משמעותית".
הם מתאמנים לא מעט, אבל מבחינת הלוחמים ירי מבצעי שפוגע במטרה זה לא פחות מאושר. "בסוף זו המשימה של הלוחמים, להיות הקפיץ הדרוך של הצבא. ברגע הפקודה לא להסס ולבצע ירי. כשזה קורה יש הרבה מאוד לחץ, הרגשות, צריך לעמוד בזמנים ולהיות מדויק. זה נקרא מהירות, דיוק ועוצמה ואנחנו צריכים להיות מאה אחוז בדברים האלה".
זה ממש לא משנה אם זה קורה כשהלוחמים ישנים או שותים קפה. ברגע הפקודה תוך זמן מאוד קצר הפגזים עפים לכיוון המטרה ונוחתים בצד השני, את זה הרגישו היטב בצד הלבנוני של הגדר בתקופה האחרונה אגב, גם בעזה.
לכן בין אם מדובר בצנחנים, גולני או אפילו שריון, כולם דורשים את החיבור הישיר לתותחנים. אפשר להיות בטוחים שהם יודעים כמה פגז ארטילרי משפיע על הצד השני, הורג או משבש להם את התוכניות. "כל הזמן יש הערכת מצב וחיבור לכוחות", מעיד סרן כורש, "אם זה מג"דים של צנחנים או גולני שבאים לסוללה. הם מבינים טוב מאוד את החשיבות של חיבור הסוללה הארטילרית למה שקורה בקצה".
"כשנפעל לא יהיה נעים להיות בצד השני"
העובדה שהתותחנים נמצאים בשטח ובכוננות 24/7, מאפשרת לכוחות בגזרה עוצמת אש מהירה, הרבה לפני שכלי הטיס של חיל האוויר מצטרפים לאירוע.
"אני יכול להגיד שאפקט של פגז על הצד השני יהיה איכותי ומדויק", אמר סרן כורש, "בין אם זה יהיה הטרדה, השמדה או ריסוק, זה יהיה מאוד לא נעים להיות בצד השני. אני חושב שהם יודעים טוב מאוד מה קורה כשמפעילים פגזים".
"כשמגיע קצין סיוע מהחטיבה", הוא מוסיף, "ואומר שהאש שנתנו הייתה מטורפת ושיבשה את פעולות האויב, ברור לי שבצענו את היעוד שלנו ושמרנו על המדינה".
אם כל הלחץ הזה לא מספיק, לסיפור הזה נכנס גם משבר הקורונה שהופך את האירוע למורכב עוד יותר מבחינת הלוחמים של סרן כורש. "קורונה היא חלק מהשגרה המבצעית שלנו. זה אירוע שאסור לי להתעלם ממנו או להגיד לי זה לא יקרה".
הוא מספר שהחיילים שלו ממלאים סקר בכל יציאה הביתה ובחזרה. "כשאמא של חייל נכנסת לבידוד אנחנו דואגים לו למקום חלופי להיות בו בסופ"ש, בין אם זה סבתא או חבר. מספיק שיש חייל אחד חולה בסוללה, היא מושבתת. אני מזמין כל אחד לשאול את המפקדים הבכירים בצבא אם הם מוכנים שתהיה סוללה מושבתת בגלל קורונה".
נכון להיום אין עוצר יציאות בגדוד 402. אבל זה יכול להשתנות כל רגע. אם כי מבחינת הלוחמים בתותחנים עוצר יציאות עדיף הרבה יותר על להיות בבית בתקופה של סגר. בעוד שאנשים סגורים לבד בחדר או בבתים שלהם, הם מעבירים את האירוע הזה עם החברים שלהם, חבורה של לוחמים מגובשים.
"החיילים שלי ציינו את הסגר הקודם כתקופה הטובה והמשמעותית ביותר שהם חוו בגלל שסגרו יחד, משתף מפקד הסוללה. "קבוצה של לוחמים עם האחווה וכל המשמעות שלה זה הכוח הכי משמעותי שיש".
הוא מספר שהשילוב הזה בין קורונה למתיחות מבצעית אלו דברים בלתי נפרדים ולא ניתן להתעלם מהם. "נושא הקפסולות תופס המון בשגרה היומית שלנו. זה לא קפסולה כמו שמכירים באזרחות, הכוונה היא שזו פלטפורמת ניהול. למשל למי מותר להיפגש עם אחר ומתי. ברור לנו שהתחלואה עולה ולכן אנחנו מאוד מקפידים. הקורונה היא למעשה השגרה יחד עם המתיחות".
לסרן כורש היה חשוב להגיד בסיום השיחה ש"עם ישראל יכול להיות שקט בראש השנה בגלל שאנחנו שם. נאחל לכולם שנה טובה מהתותחנים בצפון ובריאות".