הרקטה ששוגרה בחודש שעבר לעבר ישראל מלבנון והתפוצצה באזור שלומי, היא תזכורת לכך שכבר לא מעט שנים חמאס מרחיב את הפעילות שלו גם מעבר לגבול הצפון. תחת החסות של חיזבאללה ובאישור איראן כמובן, חמאס מפתח בדרום לבנון יכולות צבאיות שיאפשרו לו לפתוח חזית נוספת מול ישראל או להגיב מזירות נוספות מחוץ לעזה, כאלה שיגבילו את התגובה הישראלית וישמרו על השקט ברצועה.
מערכת הביטחון מנסה להתמודד עם הבעיה בעיקר באופן חשאי, מה שלא בולם את ההתעצמות. לכולם ברור שבסבירות גבוה מאוד, המערכה הבאה מול עזה תגלוש לזירות אחרות - בהן הצפונית.
שני אירועים בולטים שקרו בתקופה האחרונה אמורים להוות תמרור אזהרה לישראל. האחד הוא ירי הרקטות (לא בפעם הראשונה) מהכפר ראס אלעין, דרומית לצור שבדרום לבנון. האירוע השני, הוא פיצוץ שאירע בשל תקלה בדצמבר 2021 - במסגד שבמחנה הפליטים בורג' אל שאמלי. מה שהתפוצץ במסגד הוא מחסן תחמושת, שחמאס סניף לבנון הקימו ובו אוחסנו בין השאר גם רקטות.
חמאס סניף לבנון
בישראל מכירים את פעילות חמאס לבנון ועוקבים אחרי מה שקורה שם כבר לא מעט שנים. למרות זאת, אחרי כל ירי רקטות מלבנון לישראל, מערכת הביטחון העדיפה לדווח על ירי של "ארגונים פלסטינים", מבלי להפנות את האצבע המאשימה למי שצריך. למה? ההערכה היא שכמו במקורים קודמים, פעלו כך כדי להימנע מתגובה שתסלים את המצב בצפון או בעזה.
הפעילות של חמאס בלבנון איננה סיפור חדש, למעשה מדובר בתהליך שנמשך כבר שנים. ההערכה היא שאת "הסניף" שם, הוחלט להקים כחלק מהלקחים שארגון הטרור הפיק אחרי מבצע "צוק איתן" בעזה בשנת 2014, אז כבר פעלו במסגרת מה שמוכר כחמ"ל המשותף, גם עם חיזבאללה ופעילי חמאס בדרום לבנון.
"ההערכה היא שכל עימות עתידי מול עזה, יוביל לירי רקטות ושיגור כלי טיס לא מאוישים גם מלבנון", אומר ל-mako אל"מ במיל א', עד לאחרונה בכיר באמ"ן. "זה יקרה במגבלות שחיזבאללה יחליט עליהן, על פי האינטרסים שלהם. אבל מבחינת חמאס, כבר עכשיו הם הצליחו לבנות עוד חזית מול ישראל, כשהכוונה שלהם להעצים את היכולת המבצעית מלבנון".
יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש התכנית טרור ומלחמה בעצימות נמוכה, מסביר כי "במבצע צוק איתן חמאס הרגישו שהם נלחמים לבדם, להבדיל ממבצע שומר החומות, אז הם הרגישו מחובקים". גם הוא, מציין את פעילות חמאס בלבנון כחלק מהלקחים שהופקו לאחר צוק איתן.
מי שמוביל את הקו הזה בחמאס הוא סאלח אל-עארורי, בכיר הארגון שבעבר היה כלוא בישראל. בלבנון עצמה מנהל את העניינים אוסאמה חמדאן, שככל הנראה הצליח לצאת בחיים מכמה ניסיונות חיסול של ישראל.
עוד נטען כי בכירי חמאס שיושבים בשנים האחרונות בטורקיה, מעורבים גם הם בפעילות בלבנון. לאחרונה דווח כי בכוונת השלטונות בטורקיה לגרש את נציגי ארגון הטרור מהמדינה בלחץ ישראל, כשהיעד הבא שלהם צפוי להיות לבנון.
הקשר למשמרות המהפכה
"ממה שאנחנו יודעים, בחמאס החלו לבנות את החזית הצפונית באופן מסודר", אומר יורם שווייצר. "החיבור של חמאס עם חיזבאללה ומשמרות המהפכה כגורם מכפיל כוח הוא לא סיפור חדש, זה משהו שהחל עוד בשנות ה-90. חמאס מחפשים גורמי כוח "בשכונה" מתוך ההבנה שהם לא יכולים לבד, ואצל השותפים האלה יש נדוניה גדולה. חמאס גם רואים את היתרון שבחיבור הזה דרך הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ), שמחוברים מאוד לאיראנים".
אולם שוייצר וגם אל"מ במיל' א', מדגישים שבניגוד לגא"פ, חמאס שומרים על העצמאות שלהם ככל הניתן. "חמאס עדיין רואה בעצמו תנועה אוטונומית סונית שאינה כפופה לאיראנים השיעים. זה שיתוף פעולה ממקום שווה, כי זה משתלם להם לשתף פעולה עם גורמי כוח חזקים".
אל"מ במיל' א' אומר מצדו כי "גנרל קאסם סולימאני (מפקד כוח קודס שחוסל ב-2019) הבין שלמרות שמדובר בסונים, יש לו אינטרס לשתף פעולה עם חמאס, בגלל היכולות הצבאיות שלהם. מבחינת סולימאני, וכך זה עד היום, שת"פ כזה מעניק למשמרות המהפכה כוח צבאי נוסף בזירה נוספת מול ישראל. איראן משקיעה מאמצים רבים בחימוש חמאס, בהעברת מידע מודיעיני, באימון. אבל מבחינתם זה קורה בהשקעה נמוכה יחסית, משום שחמאס הפך לגוף חזק באופן עצמאי".
חמאס הבינו את היתרון הגדול בקשר עם חיזבאללה והאיראנים, שמעניק להם גישה ללבנון ולמעשה, לעוד חזית מול ישראל. "מבצע שומר החומות החל בירי תודעתי לכיוון ירושלים, שהתפתח למבצע צבאי שהם לא רצו ולא צפו לו", מסביר שוייצר. "אולם שם, באירוע הזה, שיתוף הפעולה בחמ"ל המשותף היה ביטוי לקשר המתהדק בין חיזבאללה ומשמרות המהפכה, שסייעו מבלי שהם יהיו מעורבים במבצע, מלבד מה שמכונה טפטופי ירי. החמאס קיבל מודיעין מבצעי וסיוע נוסף שמאוד הועיל לו, שהיווה מכפיל כוח גדול עבורם".
מבחינת חמאס, הקשר ללבנון נותן להם הרבה מאוד. הם מקבלים סיוע בלחימה, החל באספקת נשק, אימונים, מודיעין מבצעי תוך כדי לחימה, שיגור של רקטות ומטוסים ללא טייס מצפון, כדי להפריע לקשב של צה"ל לעזה, כמו גם בכדי לאיים במלחמה נרחבת יותר, שהלכה למעשה תפצל את יכולות הלחימה של ישראל.
שוייצר מסביר ש"מבחינת חמאס, לבנון היא החלשה בזירותיו, יש שם פוטנציאל גיוס פעילים במחנות הפליטים ואתר שבו הם יכולים לבסס תשתית. האיראנים וחיזבאללה מאמנים ומציידים אותם בלבנון. זאת עדיין הזירה החלשה יותר מבין כל הזירות של חמאס, אולם הוא מטפח אותה".
"חמאס רוצה שיהיו לו יכולות בכל מיני זירות, ערביי ישראל, מזרח ירושלים, הגדה וגם את לבנון", אומר שוייצר. על סמך אירועי העבר, ירי רקטות תוך כדי מבצע שומר החומות וגם אחרי, כולל השיגור האחרון, די ברור שזירת לבנון לא תישאר שקטה.
אולם, שוייצר סבור שצריך לקחת בחשבון גם את חיזבאללה. "הארגון מנהל את העסק כך שלא ידליקו את הזירה הצפונית בניגוד לאינטרסים שלו. אני מניח שיש הבנות בין הצדדים, כשיש כאלה שאומרים שלחיזבאללה יש וטו או שמותר להם להתערב אם חמאס מגזימים. אין ספק שיש מגבלות וריסון על חופש הפעולה של חמאס בלבנון מצד המארחים שלהם שם".
הדילמה של ישראל
ישראל נמצאת בדילמה הרבה יותר גדולה ביחס שלה ללבנון מאשר לעזה, מאחר ולחימה בצפון תהיה עוצמתית באופן משמעותי יותר מבעזה. מכאן בעצם נגזרת התגובה לניסיונות פיגוע וירי רקטות מלבנון. גם אם חמאס הם אלה שמשגרים את הרקטות, די ברור שזה קורה בידיעה ואישור של חיזבאללה.
"כשיש מבצע מהסוג של שומר החומות והזירה הלבנונית פעילה, למשל ירי רקטות של חמאס מאזור צור, ישראל מגיבה באש", מדגיש שוייצר. "גם כשחמאס ירה את הרקטות, בידיעה או אישור של חיזבאללה – מה שעד היום לא ברור - הגיבו באש תותחים ואף העלו את חיל האוויר. ישראל מגיבה בהתאם לאופי הירי והיקף הפגיעה".
שווייצר מניח כי "אם הרקטה ששוגרה מלבנון הייתה פוגעת, התגובה של ישראל הייתה אחרת. ישראל ערנית למה שקורה בלבנון, צוברת מידע ויעדים ושוקלת את התגובה שלה ביחס לנסיבות וכמו תמיד ביחס לתוצאות".
אל"מ במיל' א' מעריך מצדו שהקשר שבין חמאס, חיזבאללה ומשמרות המהפכה ילך ויגבר "ואיתו גם האתגר המבצעי של ישראל". הוא מסביר ש"נכון להיום די ברור שעל חמאס בלבנון יש הרבה מאוד מגבלות מצד נסראללה. זה נכון להיום. אבל צריך לשים לב שחמאס רואים את עצמם כשווים לחיזבאללה. כלומר אם נסראללה מצפה מהם להיות חזית נוספת מול ישראל, במקרה של מלחמה בצפון, זה בדיוק מה שהם דורשים ממנו במצב ההפוך".
הוא ממשיך ומסביר שמבחינת חיזבאללה יש לא מעט דילמות, בגלל היתרונות שיש מבחינתם לחמאס. "השנה האחרונה הוכיחה שחמאס יכול להצית מספר חזיתות, לעורר את יהודה ושומרון, את ערביי מזרח ירושלים ואפילו את ערביי ישראל. לחיזבאללה אין את היכולת הזו, למרות שנים של מאמצים לפתח את זה. נסראללה יודע ומבין את המשמעות של זה".
האם זה אומר שבמלחמה מול עזה נראה הסלמה גם בצפון? נכון להיום הערכה של גורמי הביטחון היא שלא, ושמה שיקרה בפועל יזכיר את אירועי שומר החומות, מה שמכונה "ירי הזדהות". כלומר שבמבצע מול עזה נראה שיגורים ספורדיים של רקטות ומל"טים מלבנון, אולי גם מסוריה.
אולם לדברי אל"מ במיל' א', במקרה שתפרוץ לחימה בצפון המצב מורכב יותר. "יכול מאוד להיות שבמקרה כזה הגא"פ ינסו לפתוח גם את החזית העזתית ולגרור את חמאס ללחימה, גם אם לא ירצו בזה".
אולם כל אלה הם תרחישי קיצון של המצב. בסופו של דבר, חמאס רוצים לייצר יכולת "רב-זירתית" מול ישראל לצד תחושה של קפיץ מתוח וחשש ביטחוני. מבחינת הנהגת חמאס, הם מעוניינים לפתח יכולת שתאפשר להם לחימה וטרור נגד ישראל, גם בלי שניתן יהיה לקשור את זה ישירות אליהם. מה שיגביל את התגובה הישראלית. ארגון הטרור בעזה מתעצם ומתכונן למלחמה מול ישראל, בזמן שהם מעבירים את הלחימה מזירה לזירה.
השבוע, התקיימו דיונים בין הדרג המדיני לביטחוני, כשבין השאר הצבא טען כי חמאס לא מוביל את גל הפיגועים הנוכחי בישראל, אלא "רוכב עליו". עוד נטען שחמאס לא מעוניין בהסלמה. המסרים הללו של מערכת הביטחון תמוהים ומעלים שאלות.
ידוע כי חמאס מוביל את ההסתה נגד ישראל, שהיא הדלק שמעודד את המפגעים הבודדים. עוד ידוע כבר שנים, שחמאס אף מדריך באמצעות הרשתות את המחבלים הפוטנציאליים איך להוציא פיגועים ולגרום לכמה שיותר נזק ונפגעים. לכל זה יש להוסיף את העובדה שבכל שנה, כוחות הביטחון ובראשם שב"כ, מסכלים עשרות רבות של פיגועים שניסו להוציא לפועל, בהכוונה ובסיוע ישיר של חמאס.
לכן, עמדת הצבא בהקשר הזה, בידול של חמאס ועזה מהמצב בשטח, איננה ברורה בשלב זה. כמו שזה נראה, לא רק בחמאס לא מעוניינים בהסלמה, גם צה"ל לא מעוניין בה ומעדיף להוריד את גובה הלהבות. במילים אחרות, ההרתעה מול עזה היא הדדית - ונראה כי לצבא אין כוונה לשבור את המעגל הזה. עם זאת צריך לומר כי כבר שנים אין מעל הצבא דרג מדיני עם אסטרטגיה ברורה לגביי רצועת עזה, וגם את זה יש לקחת בחשבון לפני שבאים בטענות לצבא.