רס"ל י' זוכרת כל פרט מאותו ערב שבו לחצה על הדק ה-M-16 וירתה במחבל הרוצח. היא זוכרת היטב את תווי פניו, כמו גם את כל מה שאירע מרגע הדקירות ועד לחיסול עצמו. עם המון נחישות וחתירה למגע היא לא איבדה עשתונות ולמעשה הצילה חיי אדם.
"עברנו ביחידה הכשרות ואימונים להיות מוכנים לכל תרחיש, כולל היתקלות עם מחבלים וסיטואציות מורכבות כמו חטיפת בני ערובה, אבל אף פעם לא יריתי במחבל", סיפרה י' בראיון לפז"ם. "מיד אחרי החיסול, חזרתי למשמרת כאילו לא קרה דבר".
רס"ל י', 25, רווקה, מתגוררת בבאר שבע ומשרתת כשלוש שנים ביחידת 'יואב' של המחוז הדרומי, תחת פיקודו של ניצב משנה יוסי גולן. היא למעשה מהלוחמים הראשונים שגויסו ליחידה שמתמחה בהפרות סדר ובהסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב. בשנה האחרונה נשלחו 120 לוחמיה כדי לטפל בהפרות הסדר ברחבי ירושלים. "למעשה כבר למדנו כיצד להתמודד עם הפרות סדר אגרסיביות שהיו בכמה מוקדים בשכונות בעייתיות בעיר. רכשו המון ניסיון וידע, וזה עזר לנו בעבודה היומיומית מול המתפרעים שזרקו עלינו אבנים, בקבוקי תבערה, ברזלים, העיפו עלנו זיקוקי די נור ומה לא", סיפרה רס"ל י'.
"המרחק בינינו הצטמצם לחמישה מטר, כיוונתי את הרובה ויריתי"
ב-25 באפריל השנה, י' נפצעה באורח קשה בפיגוע דריסה בשכונת 'אבו טור' בירושלים. "אני ועוד כמה לוחמים חצינו בשעת ערב את הכביש, אני הייתי האחרונה בשורה", היא נזכרת, "רגע לפני שהגענו למדרכה, הגיח למקום פלסטיני עם מכונית ופגע בנו. אחד השוטרים הזהיר אותי, ניסה למשוך אותי, אבל זה היה מאוחר. לא הספקתי לברוח ונפצעתי קשה, חטפתי המון מכות יבשות".
י' אושפזה במשך כמה ימים בבית החולים שערי צדק, לאחר מכן שוחררה לחופשת מחלה בת חודש ימים. למרות זאת, בתוך שבועיים היא חזרה להתאמן, להשתקם ולחזור לכשירות מבצעית ביחידה. "היה חשוב לי מאוד להתגבר מהר על הפציעה הקשה ולחזור לשרת כלוחמת ביחידה, יחד עם החברים שלי. פיגוע הדריסה לא שבר אותי, הוא נתן לי אובר מוטיבציה להבין שאני שומרת על ביטחון המדינה ואזרחיה ושחשוב שנהיה בשטח", הסבירה בהתרגשות.
כשישה חודשים מאוחר יותר, ב-3 באוקטובר, רס"ל י' סגרה מעגל בנסיבות טראגיות. באותו ערב שבת, מחבל חמוש בסכין הגיע בשעה שבע בערב לרחוב הגיא בעיר העתיקה בירושלים. י' ולוחמי יחידת יואב אבטחו את האזור, כשלפתע שמעו צעקה של אדל בנט שפילחה את חלל האוויר: "הילדים שלי, הילדים שלי". המחבל הסתער לעברם של אהרון בנט ונחמיה לביא ורצח אותם בדקירות סכין. אז הוא המשיך במסע הקטלני שלו ודקר את אדל בנט, אשתו של אהרון. אדל נפצעה באורח קשה כאשר התעמתה עם המחבל וניסתה לגונן על בעלה ושני ילדיהם הקטנים, כבני שנתיים.
"כששמענו את אדל זועקת לעזרה רצנו במהירות למקום. את אדל, בעלה ושני הילדים ראינו כמה פעמים כשעברו במקום לפני הרצח. כשהגענו, אדל הייתה שכובה על הרצפה כשהחולצה שלה מגואלת בדם. החובש שלנו ביחידה, אור יוסף, טיפל בה ולמעשה הציל את חייה. היא איבדה המון דם. אני וכמה לוחמים רצנו לכיוון אחת הסמטאות, נתיב הבריחה של המחבל כדי לחתור למגע איתו כמה שיותר מהר, כדי לחסל אותו ולמנוע ממנו לרצוח ולפגוע בעוד אזרחים", שחזרה י' בקור רוח. "כשהוא זיהה אותנו ליד אחד העיקולים, הוא הרים אקדח מתוך גופו ולפתע נשמעה יריה. המרחק בינינו הצטמצם לחמישה מטר, כיוונתי את הרובה ויריתי לעברו. הוא נפל, התנדנד, כשהאקדח היה בידו. פעלתי כמו רובוטית על אוטומט מבלי לחשוב יותר מדי, עבר לי בראש להציל את התינוקות שהיו שם. המפקד שלי התקרב עוד קצת אליו וירה בו עוד כדור כדי לוודא סופית הריגה והסרת הסכנה". יצוין כי גם לוחם מג"ב שהצטרף אליהם סייע בחיסול המחבל.
י' וחבריה רצו לעברה של אדל ושני ילדיה הקטנים כדי לוודא שהם בסדר. "המראה של התינוק עם דם על גופו ושל אדל ילוו אותי עוד המון שנים. זה מראה שאי אפשר לשכוח", סיפרה י', "אני שמחה שאדל יצא מכלל סכנה והחלימה ושגם והתינוק בסדר. זו העבודה שלנו - להציל חיים".
כמה ימים לאחר האירוע, י' וכמה לוחמים ביחידה הגיעו לבית החולים הדסה עין כרם לבקר את בנט ואת בנה נתן ולשאול לשלומם. "הפגישה היתה מרגשת מאוד. היא הודתה לנו מאוד. אמרה שנהגנו באנושיות רבה ושהיא גאה בנו. באנו לחזק אותה ויצאנו מחוזקים מאוד. היא אישה מאוד מיוחדת. פשוט מדהימה", ציינה י'.
בשבוע שעבר נפגשו לוחמי היחידה עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, וקיבלו ממנו וממפקד מחוז ירושלים, ניצב צ'יקו אדרי, תעודת הוקרה על חיסול המחבל, גילוי אומץ לב, נחישות ומקצועיות הראויים לכל ציון.
את לא פוחדת להיתקל שוב במחבל?
"לא כדאי למחבל הבא להיתקל בי. הוכשרתי בקרב מגע ואני ממש לא פוחדת מכלום. אין לי פחד, לא יודעת מה זה בכלל. אני עשויה מאופי מנטלי חזק מאוד, אף אחד לא ישבור אותי ואת הלוחמים שלנו".
י' מרגישה גיבורה. ההורים שלה תומכים בה ללא סייג על כך שבחרה לשרת ביחידה שנמצאת בקו הראשון של הסכנה: "הם יודעים מי אני וסומכים עליי, אבל כמו כל הורים קצת מודאגים וזה טבעי לגמרי. הם יודעים איזו בת יש להם וזה מרגיע אותם", הסבירה י'.
רס"ל י' מתכוונת להמשיך לשרת במשטרה ורואה בה את עתידה המקצועי. "המשטרה היא כמו בית בשבילי. המטרה שלי לשמור על ביטחון האזרחים ויחד עם הלוחמים לסכל את הפיגוע הבא. אנחנו נחושים ומוכנים לכל תרחיש", היא אומרת וממהרת לצאת לעוד משמרת בעיר העתיקה בירושלים.
עוד ב- פז"ם: