כבר מספר ימים שיישובי עוטף עזה סופגים מטחים של פצצות מרגמה ורקטות קסאם באופן שחריג אפילו לאזור זה. בשנים האחרונות סופגים יישובי האזור בין 5 ל-10 פצצות ביום, כשמדי פעם ישנה הסלמה שמעלה את המספרים לאזור ה-50 ואף יותר, כולל שיגורים לערים כמו נתיבות, אשקלון או אשדוד. כמעט ארבע שנים אחרי מבצע עופרת יצוקה ונראה שרבים במערכת הצבאית תמימי דעים: אנחנו בדרך לעופרת יצוקה 2. בצבא מתכוננים וכך גם ברצועה ועכשיו כולם מחכים למקרה שיצית את האש. "זאת יכולה להיות רקטה שתפגע בגן ילדים ותגרום לאבדות בנפש, או פיגוע חדירה איכותי", אמר לפז"ם מג"ד באחת מחטיבות החי"ר של צה"ל. חשש נוסף ומוכר זה חטיפת חייל נוספת שתצית את האזור.
בצה"ל מודעים היטב למחיר שיגבה מבצע נוסף ברצועת עזה. "כנראה שהמחיר יהיה יותר כבד ממה שהיה במבצע עופרת יצוקה", אומר המג"ד, "אבל אנחנו בטוחים שנעמוד במשימה בהצלחה". בצבא התכוננו בארבע שנים האחרונות לכניסה, עדכנו תכניות אופרטיביות והתחדשו באמצעי לחימה ופו"ש (פיקוד ושליטה) חדשים.
"ארגוני הטרור לא יצליחו לבלום את צה"ל, אך המחיר יהיה גדול יותר"
בצבא מבינים שגם בצד השני עשו שיעורי בית ובדיונים שנעשים בתוך הצבא עולה שההתעצמות של ארגוני הטרור חלה כמעט על כל התחומים: תוספת של כוח אדם, שדרוג תשתיות ושיפור תורת לחימה, כמו גם המבנה והארגון של היחידות. בנוסף הארגונים ברצועה שיפרו את האימונים שעוברים אנשיהם והצטיידו בכמות אדירה של אמצעי לחימה "הרבה יותר מסוכנים ממה שהיה ב-2008 ובכמות גדולה יותר", לדברי המג"ד. חמאס ושאר הארגונים שפועלים ברצועה פיתחו תפיסת פיקוד ושליטה טובה יותר ובנוסף השקיעו לא מעט בתשתיות התת-קרקעיות, "שכוללת מנהרות התקפה, מנהרות לחדירה ומגננות שמסייעות ללוחמים בהגנה על מתחמי לחימה. סיכוי סביר שנראה במבצע הבא חיילים של צה"ל נלחמים בתוך מנהרות כמו שהיה בווייטנאם".
למג"ד חשוב להדגיש שלארגוני הטרור לא תהיה אפשרות לבלום את צה"ל ברגע שתתקבל ההחלטה להיכנס פנימה, "אבל הם כן יפעילו אמצעים שיכולים להוות בעיה, כמו למשל טילי נ"ט מסוג קורנט שהוברחו לרצועה. טילים שהוכיחו את עצמם בלבנון והוברחו לרצועה בעזרתם של גורמים בחיזבאללה – שגם העבירו מניסיונם לעזתים". את ההוכחה להימצאותו של טיל הקורנט ברצועה קבלנו בדצמבר 2010. בישיבה של וועדת חוץ וביטחון חשף הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי שב-6 בדצמבר נורה לראשונה בעזה טיל מסוג קורנט, טיל נגד טנקים שפגע בטנק צה"לי וחדר את השריון שלו. "למזלנו, הטיל לא התפוצץ בתוך הטנק", דיווח אשכנזי. באותה ישיבה ציין הרמטכ"ל שמדובר בטיל "מהמסוכנים בזירה, שנורה לעבר צה"ל גם במלחמת לבנון".
בהקשר לטילי הנ"ט חשוב לציין שמאז מלחמת לבנון ועופרת יצוקה הצטייד צה"ל במערכת מעיל רוח, שמיירטת טילי נ"ט באוויר. המערכת כבר הוכיחה את עצמה בשני אירועים שונים, אולם לצה"ל אין אפשרות לצייד איתה את כל הר"קמים שלו ובטח שלא את הבתים והעמדות אותם יתפסו הלוחמים במהלך הלחימה.
טונות של חומרי נפץ, טילים נגד מטוסים, מקלעים ורובי צלפים
טילי הנ"ט הם לא הדבר היחיד שמדאיג את מפקדי צה"ל. מאז נפל משטרו של מובארק הבריחו הבדואים בסיני טונות של חומר נפץ תקני לרצועת עזה, שהנזק שלהם גדול מאלה של הישנים או המאולתרים. חומר הנפץ הזה מאפשר לארגוני הטרור לייצר מטענים מסוכנים והרסניים הרבה יותר ממה שהכרנו בעבר. בצה"ל יצטרכו לתכנן נתיבי התקדמות תוך התחשבות ביכולת הנטרול של אותם מטענים שמסוגלים, כפי שהוכח בעבר, לפגוע בטנקים.
בעיה נוספת זה נשק נגד מטוסים שהוברח לרצועה אחרי המהפכה בלוב. לחיל האוויר יש אומנם אמצעים משוכללים כנגד טילי נ"מ אבל הפלת היסעור במלחמת לבנון השנייה ממחישה את גודל הסכנה. לוב אינה המקור לנשק מסוג זה. בשנתיים האחרונות חשפו כוחות הביטחון של מצרים מחסני נשק ובהם טילי נ"מ מסוג סטרלה שהיו מיועדים לרצועה. נשק כזה נתפס על על הסנטוריני, עליה השתלטו לוחמי שייטת 13. הסטרלה מסכן בעיקר את מסוקי חיל האוויר ומטוסים מנמיכי טוס. הוא בעל טווח של 4.2 ק"מ ומהירות טיסה שלו מגיעה ל-500 מטר לשנייה. מדובר בטיל שמתביית על החום שנפלט ממנועי כלי הטיס.
לוחמי צה"ל שייכנסו לרצועה יתקלו בלוחמים שמצוידים במקלעים, רובי צלפים ומטעני חבלה עם חומר נפץ תקני. חמאס לבדו מחזיק על פי הערכות מודיעין כ-20 אלף לוחמים. הארגון פועל בחטיבות מסודרות שמגבות את הפעילים באש מרגמות שמיוצרות בתחומי הרצועה ובמחרטות שהוקמו בסיני. בעוד במבצע הקודם צה"ל נלחם בעיקר בפאתי השטח הבנוי, הפעם ברור לכולם שאם ירצו להפסיק את ירי הרקטות הם יאלצו לשלוח את הלוחמים לסביבת לחימה אורבנית – וזה בדיוק מה שרוצים בחמאס. מלבד הקושי של לחימה בין אזרחים, לחימה בשטח בנוי מציבה אתגרים בפני המפקדים והחיילים שכוללים לחימה מטווחים קרובים. לחימה כזו עלולה לנטרל את הסיוע האוויר (והארטילרי) שהוא אחד מהיתרונות הבולטים של צה"ל. "הלחימה בשטח אזרחי תגרום ללחץ בין לאומי שיגביל את זמנו של המבצע וילחיץ את הדרג המדיני", מציין המג"ד.
"תקיפות מהאוויר לא יפסיקו את הירי"
בשנת 2008 נפלו בתחומי ישראל קצת יותר מ-3,000 רקטות. בשנים שחלפו מאז עופרת יצוקה צנח המספר לכמה מאות בודדות, "אבל זה נובע משיקול אינטרסנטי של ארגוני הטרור בלבד ולא בגלל יכולת". עוד מוסיף המג"ד איתו שוחחנו, "מה שברור לכולם זה שהמבצע הבא יתנהל תחת מטח של רקטות שינחתו בתוך הערים. תקיפות מהאוויר לא יפסיקו את הירי. כדי לעמוד במשימה הזו צריך להגיע פיזית אל המשגר ולהשמיד אותו". ארגוני הטרור הבריחו לרצועה כמות אדירה של רקטות, שעל פי הערכה מגיעות כיום עד לפאתי תל אביב. עד לנפילת משטרו של מוברק היו ברצועה כ-5,000 רקטות מסוגים שונים. נפילת המשטר פרצה את השכר וההערכות מדברות כיום על 10,000 רקטות.
כמה אלפים מאותן רקטות אלו הגראדים מסוגים שונים; הרוב בעלי טווח של 22 עד 40 ק"מ, טילים שנורו לאזור אשדוד ונתיבות. במבצע הבא צפויים הארגונים לירות רקטות מסוג פאג'ר 3 ו-5, שכמה מהם הוברחו בשנים האחרונות לרצועה. רקטות אלה מגיעות לטווחים של כ-60 עד 70 ק"מ, מה שאומר שגם תושבי המרכז יהיו תחת מטריית הטילים שיפלו פה. משמעות נוספת של הימצאות רקטות אלו ברצועה היא שבמבצע הבא הג'יהאד והחמאס ("היחידים שמחזיקים ברקטות מסוג זה") יוכלו לשבש גם את פעילותם של בסיסי חיל האוויר שנמצאים בטווח הזה.
"למרות כל האמצעים והשיפורים עדיין מדובר בארגון טרור שרחוק מאוד מהיכולות של צה"ל", מסכם המג"ד. "נכון שזה צפוי לעלות במחיר גדול יותר אבל זה לא מחייב. גם לפני חומת מגן כולם ניבאו שחורות ויצאנו מזה במחיר סביר. אומנם לא צריך לזלזל, אבל גם לצבא יש פתרונות מסווגים שנועדו להתמודד עם הבעיה".
מתי תצא מדינת ישראל למבצע ואיך הוא יסתיים זו כרגע שאלת מיליון הדולר. כרגע שני הצדדים מתנגשים ולומדים אחד את השני אולם דבר אחד בטוח: מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך ולאפשר לארגוני טרור להחזיק מיליון תושבים כבני ערובה.