ביום שני השבוע פורסמה בחדשות ערוץ 2 כתבה של אוהד חמו שבמסגרתה חזר לסיור בחברון דין יששכרוף, קצין קרבי לשעבר בחטיבת הנח"ל. בכתבה העלה יששכרוף, שהעניק לאחרונה עדות ל"שוברים שתיקה", שתי טענות עיקריות: האחת, יחס לא ראוי של חיילי צה"ל לאוכלוסייה הערבית ובעיקר לילדים. השנייה, הקשרים של החיילים עם היישוב היהודי בחברון - בעיקר עם דמויות קיצוניות כמו ברוך מרזל.
בין האנשים שצפו בכתבה היה עומרי סיינר, קצין קרבי בנח"ל בדרגת סרן ומי שפיקד על הפלוגה המדוברת במשך שנתיים (כולל הקו בחברון), והיה גם מפקדו הישיר של יששכרוף. כעת יוצא סיינר במתקפה חריפה נגד יששכרוף והטענות שלו: "לצערו של אותו קצין, הייתי המ"פ שלו בחברון. אין לי כוונה לשבת בשקט כשנאמרים דברים כל כך לא נכונים".
"זו אמירה מגוחכת"
בכתבה מצולם יששכרוף על רקע של חבורת ילדים ואומר לחמו: "בצבא לא קוראים לחבר'ה האלה ילדים, קוראים להם קטקטים. שלא תחשוב בטעות שאתה רודף אחרי ילדים. אתה רואה ילדים כאלה בחזרה מבית הספר, וואלה, מה הם - אויב?".
טענה נוספת שהעלה יששכרוף בכתבה נוגעת לטשטוש הגבולות בין החיילים לתושבים היהודים של חברון, בין היתר בארוחות שבת: "כמעט כל הפלוגה, כל מי שלא במשימות, מגיע לבית של ברוך מרזל, והעניין הוא שאין ארוחות חינם. כשברוך מרזל מארח חיילים, הוא מדבר על הדעות שלו ומספר סיפורים שהמסר העיקרי בהם הוא 'תיכנסו בהם' ו'הם מבינים רק כוח'". יששכרוף טען הלכה למעשה לשטיפת מוח של החיילים, וזה נקשר בין השאר למקרה של אלאור אזריה, הוא החייל שירה במחבל בחברון.
סיינר פוסל מכל וכל את הטענות של פקודו לשעבר: "פיקדתי על המסגרת הזאת במשך שנתיים, מתוכם שמונה חודשים בחברון בשלג, בחום, במבצע 'שובו אחים', בערב ליל הסדר, ביום שבו נרצח ברוך מזרחי ז"ל במוצב תל רומיידה הנמצא בתוך בעיר. אני מרגיש צורך עז להגיב לו ולארגון שהוא מייצג". בתגובה לטענות של יששכרוף על היחס לילדים הוא אומר: "לטענתו, נהגנו בחוסר ערכים וללא הפגנת חמלה או אנושיות כלפי ילדים. בעיניי זו אמירה מגוחכת, ולצערי זו דוגמה מושלמת לעיוות המציאות של ארגון 'שוברים שתיקה'".
סיינר מסביר כי המושג "קטקטים" הוא נדב"ר - נוהל דיבור בקשר. "כמו שלחייל קוראים 'גפרור', לדתיים קוראים 'כיפה' ולמ"פ 'קודקוד'. אלה שמות קוד וחלק משפה צבאית משותפת. לא זכור לי מצב שבו היו לידי או ליד חיילי ילדים, קראנו להם קטקטים או התייחסנו אליהם בצורה לא אנושית. רחוק מזה. לא זכור לי מצב שבו היה עימות עם ילדים, אבל כן זכור לי שילדים שנפצעו בהפרות סדר מאבנים שהם זרקו אחד על השני קיבלו טיפול מאיתנו. זכור לי ילד שנפצע במהלך משחק כדורגל, שהחופ"ל שלי חבש וטיפל בו ולבסוף הנהג שלי נתן לו סוכריה".
לסיינר יש גם הוכחות. אחת מהן פורסמה ממש כאן אצלנו בדצמבר 2013, אז תועדו סרן סיינר וחייליו כשהם מחלצים תושבים מקומיים שנתקעו בשלג הכבד שירד באותם ימים. מלבד זאת, הוא פרסם בדף הפייסבוק האישי שלו תמונה שבה הוא וחייליו מטפלים בילד. "להציג אותנו כפלוגה של חסרי רחמים שקוראים לילדים בכינוי הזה זו אמירה רדודה, ויותר מזה, זו אמירה שקרית", הוא טוען.
סיינר מתייחס גם לטענות על הקשר עם תושבים בכלל וברוך מרזל בפרט: "אני חייב לציין שהפלוגה המבצעית בגדוד 932 לא הייתה, ולו לרגע קטן, פלוגה שהטילו על חייליה 'כישוף'. להפך: לכל חייל בפלוגה הייתה את הזכות להגיד את דעותיו, לשאול שאלות ולקבל עליהן תשובות ענייניות, גם אם זה ממפקד הפלוגה ולעיתים קרובות מאוד גם ממפקד הגדוד, אז בטח שמהמ"מ בפלוגה".
"אתה לא בוגד"
בפנייה אישית לדין יששכרוף אומר סיינר: "מעולם לא ישבתי בשבת אצל ברוך מרזל ולא זכורה לי פעם אחת שבאת והצפת בפני תחושות קשות מאותם מפגשים. למה? כי החמין היה טעים אז, והיום כבר אפשר ללכלך? חיילי מבצעית 932 ואני בראשם לא עברנו שטיפות מוח. כל פעילות מבצעית הייתה עם מטרה, מלווה בתדריך, תחקיר והבנת המשימה. לא פעלנו, ולו לרגע קטן, תחת ארגון פוליטי או מרצון לפגוע, להשחית או להרוג. לפני כל פעילות שיצאה לפועל היו דגשים מאוד ברורים של שמירה על כבוד האדם ושל איפוק, ולכן אני לא מבין מאיפה הגיעו הדברים האלה".
סיינר מתייחס גם לדבריו של מי שהיה מ"מ שלו על יחסם הרע לכאורה של היהודים בחברון. "נכון, יש קיצוניים בכל מקום, ולעתים היו אזרחים שדיברו אלינו בצורה מביכה ומשפילה, אבל להפוך את זה לאירועים שכיחים זה הבל הבלים. היישוב היהודי בחברון, בקרית ארבע ובחרסינה דאג לחבק, לפנק, לעטוף ולאהוב את החיילים כאילו היו אחיהם או ילדיהם הקטנים". סיינר מספר על מתנות לחיילים, אוכל שהגיע לעמדות ועוד. "להגיד לאותם אנשים שכל כך עזרו וסייעו שהם הפריעו, שהם פגעו, זו אמירה מתסיסה ושקרית".
לצד הדברים, סרן סיינר מתנער מהכינויים שספג יששכרוף מאז פרסום הכתבה ופונה אליו ישירות: "דין היקר, לדעתי אתה לא בוגד. היית קצין שנתן הכל למען המדינה, נלחמת והובלת חיילים במבצעים ובמלחמות. זכור שכשאתה מדבר בצורה כזו אתה פוגע בהם, פוגע בפלוגה שאליה השתייכת, ואתה גורם לנו להצטייר כמו משהו שלא היינו. אני יישן טוב מאוד בלילה לאחר קו חברון, אני יודע וחותם על כך שחיילי עמדו בכל משימה תחת ערכי רוח צה"ל, כבוד האדם וטוהר הנשק. מעולם לא סטינו מדרך העבודה שלנו, לא בחברון ולא בעזה".
כאמור, סיינר פרסם בדף הפייסבוק שלו תמונה שבה ניתן נראים הוא וחייליו מטפלים בילד פצוע. עשרות חיילים שהיו תחת פיקודו הביעו תמיכה בסיינר בפוסט הזה, ואף יצאו נגד מי שהיה מפקדם בעבר. לעומתם היו גם מי שהצדיקו את דין יששכרוף - כמו למשל צח, שהיה לוחם בפלוגה. "אין ספק שהיישוב היהודי נותן חיבוק חם, לפעמים זה אפילו חיבוק דוב, ולכן בהכנת הסגל לפני הקו היה כל כך חשוב לעלות את זה עד לדרגת המ"כ. השירות בחברון, מה לעשות, מצריך קשר עם היישוב היהודי, שלפעמים אומר את דעתו שלא תמיד מסתדרת עם דרכי צה"ל. לצערי, בתור אחד שהיה בחברון ושירת יחד עם דין ותחתייך, אני יכול להגיד בלב שלם שיש דברים בגו ושהוא לא מבלבל את השכל. לא זכור לי אגב, שהוא בא בטענות כלפייך או כלפי התפקוד של צה"ל", הגיב לסיינר.
סיינר הגיב ב"אוהב אותך" וענה: "זוכר את האירוע שבו נפגעת קשה מהצורה שבה דיברו אליך במבצע 'שובו אחים'? לצערי, אני מסתכל על מכלול של דברים ולא על אירועים שכיחים. אני לא מכניס לפה לרגע את דעתי הפוליטית, אבל להגיד אמירות של יחס רע כלפי ילדים, להגיד שפעלנו כרובוטים, זה שקר וכל מילה שם מכוונת אלי, זו הפלוגה שאני פיקדתי עליה".
כפי שניתן להבין, הדיון הזה עדיין נמשך, צובר מאות לייקים ושיתופים ומרמז במשהו על מורכבות המשימה שאנחנו שולחים אליה את הילדים של כולנו. אם תרצו, חומר חשוב למחשבה.