במדינה מפולגת עם חברה דעתנית כשכל מהלך מתפרש מיד כימין/ שמאל, בעדי/נגדי וכשכל זבוב הופך לפיל, ניתן לספור על יד אחת את מספר המהלכים שהם קונצנזוס אמיתי. אחד כזה היה אתמול (שלישי) אישור העלאת שכר החיילים בסדיר.
כבר שנים שכולנו מדברים על כמה המדינה שלנו מקוטבת, כמה השונה תופס את מקומו של הדומה שאפיין וייחד את הישראליות לאורך כ-70 שנים וכמה כולנו כל כך רוצים מציאות של אחדות ואהבת חינם, אך לצערנו אף אחד לא קם ועושה מעשה אמיתי. בסוף הפוליטיקאים דואגים לעצמם, העסקנים לעסקיהם והאזרחים? במרוץ החיים.
אין ספק שאם יש סוגיה שעדיין מסוגלת לאחד את העם בטוב וברע, שכולנו אוהבים ונזקפים בגאון כשמוזכרת הינה צה"ל ואם לדייק – חיילי צה"ל בסדיר.
במשך שנים רבות השתכרו חיילי צה"ל בסדיר בשכר שהיה עדיף כבר לא לשלם כלל, הרי במדינה שהכל בה מתייקר מה הטעם לתת 350 שקל בחודש לחייל? האם זה יספיק לקניות בשקם, לביגוד או לבילוי עם חברים שיוצאים הביתה לסוף שבוע?
נכון, בשנים האחרונות חל שינוי והשכר כבר עלה באופן ניכר אך עדיין לא מספיק. אמש, בהחלטת הממשלה נעשה צעד משמעותי אמיתי בדרך לתיקון עוול היסטורי עם העלאה של 50% בשכר החיילים שכבר חוצה את רף 1,000 השקלים.
על פי הודעת הממשלה וצה"ל, החל מחודש ינואר 2022 יעלה שכר הלוחמים לכ-2,463 שקלים, דמי הקיום של תומכי הלחימה יועלו לכ-1,793 ודמי הקיום של החיילים העורפיים יועלו לכ-1,235 שקלים. בהמשך דמי הקיום של לוחמי החוד יועלו בשנה השלישית לכ-3,048 שקלים. נכון, עדיין מדובר בשכר נמוך, אך לפחות הוא כבר לא מגוחך.
כן, יש עוד עבודה רבה לעשות בשכר החיילים, נכון שזו 'תרומה למדינה', ציונות ואידיאולוגיה אך בואו נכבד את הילדים של כולנו ונדאג שלפחות יוכלו להתקיים בכבוד במהלך שירותם הצבאי – אולי לא לחסוך כסף לעתיד, אבל לפחות לחיות.
הצעד הזה אמנם חשוב ומוסרי מאוד, אך לטעמי המשמעות שלו כבירה בהיבטים רבים. באמצעות הצעד המבורך נוצר קונצנזוס לאומי, כי כפי שכבר צוין כאן - מה מאחד אותנו יותר מצה"ל?
כעת, את הצעד החשוב של העלאת שכרם של החיילים עלינו למנף, להפוך לסנונית המבשרת את בוא האביב וליצר רצף של מהלכים ואירועים מאחדים. יש לנו את הנקודה הראשונה, בואו נמשיך את הקו ונשוב להיות חברה אוהבת, מחבקת, מכילה ומפרגנת – ביחד.
הכותב שלום אלבז הוא יועץ תקשורת ובעלי משרד יחסי הציבור SE