ה-2 ביולי 2013, השעות הקטנות של לילה חם בדרום הר חברון. סגן משנה אביב, קצין מוערך שחזו לו עתיד צבאי מזהיר ושישה מלוחמיו מגדוד לביא של חטיבת כפיר, מתמקמים בכפר דורא, שנחשב מסוכן ובו מתגוררים מאות פעילי חמאס. הם סוגרים את עצמם ברכב ה"זאב" שמטרתו לפתות מידי אבנים מהכפר הפלסטיני, וממתינים, דרוכים כמו קפיץ, לא יודעים למה לצפות ונרגשים לקראת המשימה המבצעית המסוכנת אליה יצאו בפעם הראשונה.
"מטבע הדברים הם היו די מתוחים. פעם ראשונה שהם מבצעים משימה שהם לא עברו שום הכשרה אליה קודם לכן", מספר אביב בראיון בלעדי לפז"ם. "המטרה הייתה לפתות, לגרות את מידי האבנים ומפרי הסדר לצאת החוצה, ואז לוחמים אחרים היו אמורים לתפוס אותם על חם. כולם בגדוד ידעו שהלוחמים שלי לא הוכשרו למשימה הזו, ובכל זאת שלחו אותם. היו גם התרעות על כוונה לחטוף חיילים".
אחרי כמה דקות החלו רעולי פנים לצאת מאחת הסמטאות וליידות אבנים לעבר רכב הלוחמים. אחד הפלסטינים התקרב לעבר הרכב ושבר את המראות באמצעות מוט ברזל. האווירה החלה להתלהט. כמה צעירים טיפסו על הרכב. הלוחמים היו בשוק, בהלם רגעי.
"בתדריכים נאמר לנו שיש לירות ברגלו של כל פלסטיני שמטפס על הרכב שלנו בלי שום הוראות פתיחה באש או נוהל מעצר חשוד, כלומר ירי מקדים באוויר", משחזר אביב. "אמרתי למ.פ שכמה פלסטינים טיפסו על הרכב שלנו. כשירדתי החוצה הם ברחו, צעקתי לעברם: 'וואכף' (עצור) ויריתי ירי אזהרה לכביש להרחיק אותם מהמקום. הלוחמים היו בהלם. לא זזו. לא הבינו מה קורה סביבם. הבנתי שאני חייב לפעול. זריקת האבנים הייתה מאסיבית וגרמה נזק כבד מאוד לכלי הרכב".
כמה דקות לאחר מכן חזר למקום אחד הצעירים, מועתז אדריל א-שרונה, בן 19. הוא טיפס על גג הרכב, תלה עליו דגל של חמאס וניסה בכוח לפתוח את הדלת האחורית, בעוד הלוחמים מנסים למנוע ממנו לחדור פנימה.
"הלוחמים שישבו באחור בכלל היו המומים. הם לא תורגלו לתרחישים כאלו. הבנתי שאני כמפקד חייב לקחת אחריות כפי שלימדו אותי ולחתור למגע. פחדתי שהוא ינסה לשלוף את אחד הלוחמים ולחטוף אותו או שפשוט ישלוף סכין וידקור אותם או יזרוק רימון ויפוצץ את כולנו. הבנתי שאנחנו בסכנת חיים ממשית וצריך לפעול מהר ומיד לפני שיהיה מאוחר", מסביר אביב. "יצאתי החוצה ויריתי כדור שלא פגע בו, כדי להרחיק אותו ולאחר מכן יריתי לכיוון הרגליים שלו כפי שתדרכו אותי. לא התכוונתי להרוג אף אחד. רק לבצע ירי אזהרה. למנוע פגיעה בחיילים שלי".
אלא שהכדור שירה אביב פגע באזור הבטן התחתונה של א-שרונה וגרם לפציעתו הקשה. חבריו פינו אותו לבית החולים המקומי, ושם כעבור זמן קצר נקבע מותו.
יום למחרת, כבר בשעות הבוקר המוקדמות זומן אביב לחקירה במצ"ח פיקוד דרום בגין חשד להריגה. ארבע פעמים נחקר אביב באזהרה, מסר גרסה מפורטת על השתלשלות האירוע והסביר כי חייו וחיי חייליו היו בסכנה וכי פעל על פי הוראות הפתיחה באש כפי שתודרך על ידי מפקדיו. כמה מהחיילים וקצינים בכירים בגדוד מסרו עדות במצ"ח על אירועי אותו לילה ועל הוראות הפתיחה באש, והתדרוכים שהכוח קיבל טרם יציאתו למשימה.
"למרות שבקושי ישנתי באותו לילה, על הבוקר הגעתי למצ"ח ומסרתי לחוקרים גרסה על כל האירוע. הסברתי, שיריתי לכיוון הרגליים. שייתכן שעשיתי טעות מבצעית, דבר שיכול לקרות לכל אחד במיוחד באירועים מהסוג הזה. בכל זאת היה לילה, תנאי שטח קשים אבל לא חרגתי משום נוהל או פקודה. המטרה שלי הייתה להציל את חיי החיילים שלי", טוען אביב, "למרות שקיבלתי גיבוי מהמח"ט ומהמג"ד שציינו שפעלתי כשורה ובאומץ לב כשחתרתי למגע כפי שמתחייב מלוחם ומפקד בצה"ל, בסופו של דבר אני הייתי היחיד שמשלם ושילם את המחיר עד היום. כל אלה שעשו טעויות מבצעיות בהכנסת כוח לוחמים לא מיומן לא נחקרו ולא יועמדו לדין. פשוט תפסו את הש.ג. כולם ברחו מהספינה והשאירו אותי לטבוע לבד בים. הפקירו אותי לגורלי".
המג"ד: "זאת הייתה טעות להכניס את הלוחמים לשם"
תחקיר האירוע, כפי שבוצע על ידי קצין בכיר בחטיבת יהודה ואשר הגיע לידי פז"ם, חושף כי למעשה שורה של כשלים בהכנת המבצעית של הלוחמים למבצע היא זו שגרמה לתקלה המבצעית החמורה. מהתחקיר המעמיק שמשתרע על פני שמונה עמודים עולה שמטרת המבצע הייתה סיכול הטרור העממי ותפיסת מפרי סדר, שפלוגת המסלול קיבלה משימה לשמש ככוח גירוי לתפיסת מידי האבנים ובקבוקי התבערה, וששלוש פלוגות אחרות התמקמו באזורים שונים כדי ללכוד את החשודים.
"עבור הכוח המבצע ואף עבור המ"מ (הכוונה לאביב) זו הינה הפעילות המבצעית הראשונה לאחר תקופת ההכשרה", נכתב בתחקיר.
מקריאה מעמיקה של התחקיר, שנערך שמונה ימים לאחר התקרית, נחשפת סתירה מהותית בנוגע להוראות הפתיחה באש. כך למשל על פי התחקיר בתדרוך מג"ד נאמר ללוחמים שבמידה ומבוצעת עלייה על רכב, יש לבצע ירי אזהרה באוויר ולאחר מכן ירי ברכיים ומטה. אלא שמ"פ שנכח באותו תדריך טען כי הוא לא זוכר שום הוראה של ירי באוויר טרם הירי לרגליים.
"ההוראות של הפתיחה באש לא ירדו לכל הלוחמים באופן מסודר. כל אחד הבין משהו אחר. המ"מ אביב הבין משהו אחד, המ"פ מעליו משהו אחר. זה היה די מוזר ומביך לגלות שלא כולם הבינו עד הסוף את הנוהל פתיחה באש", סיפר לפז"ם אחד הלוחמים שהיה באירוע. "זו הייתה טעות גדולה מאוד לזרוק את הלוחמים של אביב ישר לתוך המים מבלי שהם עברו טבילת אש מבצעית קודמת".
בתחקיר נטען שהיו כמה שגיאות, ביניהן פריקה לבד של המ"מ, אי דיווח על ביצוע ירי של שלושה כדורים, ביצוע ירי אזהרה לרצפה במקום לאוויר, ואי פריקה של הלוחמים מאחור. כמו כן, בהנחה שהייתה פגיעה בכתף או בבטן, הוסכם בתחקיר שמדובר בתקלה מבצעית.
למרות התקלה, התחקיר משבח את המ"מ אביב: "המ"מ פעל באומץ לב תוך חתירה למגע ושמירה על שלום חייליו כמצופה באירוע מסוג זה. למרות זאת אירוע זה אינו הסתיים בצורה הרצויה... מנגד כפי שנאמר לעיל המ"מ אביב פעל בצורה טובה והפגין בפעולתו ערכים רבים הראויים להערכה. אך מנגד התוצאה של הרוג היא תוצאה לא טובה אותה רצינו למנוע ביציאה לפעילות. הרוג הינה תוצאה קשה, ואירוע מסוג זה יכול להבעיר את הגזרה החטיבתית", נכתב בתחקיר.
בתחקיר טען המ"פ נ', כי יש לבחון את נושא אי הפתיחה באש ואי הפריקה של הכוחות לאחר שזיהו את העלייה על הכלי, וכי ייתכן ודבר זה נבע מההלם והשוק בו היו שרויים החיילים עקב הפעילות הראשונה שהם מבצעים והעובדה שהיו תחת זריקות אבנים מאסיביות. לדבריו, מצופה היה מהחיילים לנהוג כפי שנהג אביב: תגובה מהירה ולתפעל את האירוע בדומה לפעולותיו.
המג"ד הודה בתחקיר ששגיאה שלו גרמה ללוחמים לתפקוד לקוי בעת האירוע: "הכנסת פלוגת מסלול חדשה למבצע גדודי במרחב בנוי מורכב ככוח רכוב שעוד בשלב התכנון אובחן כי יכול למצוא עצמו באירועים מורכבים כגון אלו, הינה שגיאה שלי כמג"ד שהכניסה את הלוחמים לתפקוד לקוי בעת האירוע", הודה, ושיבח את תפקודו של המ"מ אביב: "המ"מ פעל כמצופה ממפקד לוחם ומקצין. הפגין אומץ לב וביצע פריקה מהרכב למרות יידוי אבנים מסיבי לעברו לשם הרחקת האיום והסרת הסכנה", ציין המג"ד אך טען שהירי גרם למותו של הצעיר הפלסטיני הוא תקלה. יחד עם זאת הוא מתח ביקורת קשה על הלוחמים שלא פעלו בנחישות הנדרשת מהם בעצם העובדה שלא פתחו את הדלת האחורית ולא לכדו את החשוד א-שרונה.
גם המח"ט הודה בסיכום התחקיר, כי לא נכון היה לבחור בפלוגת המסלול לשמש ככוח הרכוב במבצע בכפר אלים כמו דורא, בטח שלא כפעילות ראשונה. בנוגע להוראות פתיחה באש הודה המח"ט כי ההוראה לא ירדה עד לאחרון החיילים. "הנחיית המח"ט ולאחר מכן מג"ד לביצוע ירי לעבר ברכיים ומטה-ההנחיה לא ירדה לאחרון החיילים", טען המח"ט, ואף מתח ביקורת על כך שפעילות הכוח נמשכה זמן ממושך מאוד מה שיכול להפוך אותו מ'כוח צייד לניצוד'.
בתחקיר נחשף, כי ארבעה חודשים קודם לאירוע בכפר דורא, היה מקרה דומה בתוך הכפר אל פואר, כאשר פעיל חמאס נורה בראשו על ידי יחידה צבאית במהלך אירועים של יידוי אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוח צה"ל. המח"ט גילה בתחקיר, כי זו הייתה טעות שלא להעביר את ממצאי התחקיר של האירועים באל פוואר לכל הדרגים בגדוד, כדי להפיק לקחים.
בסיום התחקיר, מג"ד הגדוד כתב מכתב אישי לאביב, בו ציין, כי מהתחקיר עולה שפעל כשורה ועלו לקחים מבצעיים להמשך טיפול. "הקצין הינו רציני מאוד ואיכותי ואשר הביא את מחלקתו לרמת מקצועיות ומשמעת ויכולות גבוהות מאוד. עד למקרה אביב היה מועמד לקידום ותוכנן לו אופק שירות ארוך", כתב המג"ד.
"אני לא אירה כדור אחד אחרי מה שעשו לי"
בעקבות המקרה והחקירה המנוהלת נגדו, אביב הודח מתפקידו כלוחם, קידומו נעצר, והוא לא מונה לסגן מפקד פלוגה כפי שהובטח לו. "הגעתי למצב ששלחו אותי כקצין לבצע עבודות בזויות כמו ליווי נהג משאית שק"ם, שזה ממש לא התפקיד שלי. הורידו לי 2,000 שקל במשכורת בגלל שאני בתפקיד לחימה אז החלטתי להתיר את החוזה שלי בקבע ולהשתחרר מהצבא", מסביר אביב.
לדבריו, מאז השתחרר מהצבא הוא לא יכול היה לעבוד בתפקידי אבטחה וביטחון במוסדות ציבור ובכלל זה משרדי ממשלה, בגלל שתיק החקירה נגדו תלוי ועומד ולא התקבלה החלטה בעניין של הפרקליטות הצבאית. "התיק נמצא בפרקליטות כמעט עשרה חודשים. החקירה הסתיימה. גורמים לי עינוי דין. לכולם ברור שאני לא אשם אבל מי שאכל אותה זה אני. גם אם יקראו לי לשירות מילואים בשטחים אני לא אגיע. למה שאסכן את החיים שלי. אני לא אירה כדור אחד אחרי מה שעשו שלי. אתה יודע שכמה שבועות לאחר המקרה, נתקלתי באירוע דומה באיזה כפר ולא יריתי אפילו כדור גומי למרות שהחיים שלי היו בסכנה ממשית. לא הייתי מוכן לסכן את עצמי בעוד תיק במצ"ח", קובל אביב, "הצבא מעדיף לוחם בארון מתים מאשר לוחם חי שהגן על עצמו ולוחמיו וירה מתוך הגנה עצמית להם. אני יודע על קצינים ולוחמים שחוששים לבצע ירי במצבים כמו שלי מהחשש להגיע לחקירות מצ"ח ולשבת בכלא".
פרקליטו של אביב, עו"ד אייל פלטק, שיגר כמה פעמים מכתבים ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטין, לרמטכ"ל דאז, בני גנץ ולפרקליט הצבאי לקבל החלטה מיידית ולהפסיק את עינוי הדין שנגרם למרשו. "מה שקרה לאביב צריך להדליק נורה אדומה גדולה מאוד בקרב מפקדי צבא. זרקו קצין מוכשר ומצטיין לכלבים. במקום להודות לו על כך שהציל לוחמים שהיו בסכנת מוות מחפשים את הראש שלו. הגיע הזמן שיסגרו את התיק הזה ושעינוי הדין שהוא עובר ייפסק. כקצין מילואים אני מתבייש במה שעשו לו", אמר עו"ד פלטק.
ב-5 חודש בפברואר השנה, רס"ן הראל ויינברג סגן הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית הביע תקווה שההחלטה בעניינו של אביב תתקבל בתוך כמה שבועות. "הפרקליטות הצבאית מודעת היטב להשלכות של הימשכות החקירה על מרשך ובהתאם כלל הגורמים הרלוונטיים עושים כל שביכולתם על מנת להחיש את קבלת ההחלטה", כתב רס"ן ויינברג.
עברו שמונה חודשים מאז וטרם התקבלה החלטה. עינוי הדין של אביב נמשך. "תראה מה קורה היום במדינה. אתה חושב שמישהו הפיק לקח מהאירוע שלי ומהקודם שהיה? הרי היום יש פיגועי דקירות, יידוי אבנים, חיילים נמצאים בסכנת חיים מה הם אמורים לעשות? לא לירות כד לא להסתבך בחקירות כי המפקדים לא יגבו אותם? מה שקרה לי יכול היום לקרות לכל לוחם בשטח במצב. זה עצוב שאני הקורבן, השעיר לעזאזל שאותי הקריבו על המזבח. מה היה עדיף שחייל שלי היה מת או נחטף?".
תגובת דובר צה"ל: "בנושא נפתחה חקירת מצ"ח אשר הסתיימה וכעת ממצאיה נמצאים בבחינת הפרקליטות הצבאית. מדובר בחקירה מורכבת ומטבע הדברים לא ניתן לפרט אודותיה".