"ב-9 בנובמבר לאחר חצות דיווחה רשת אל-ג'זירה, כי מטוסים ישראלים תקפו את אתרי הגרעין באירן בשלושה גלי תקיפה. בעקבות התרחבות הדיווחים, ישראל הודיעה רשמית, כי תקפה את אתרי הגרעין באירן, מאחר שלא נותרה לה ברירה אחרת. מהתרחיש עלה, כי ישראל לא תיאמה את התקיפה מראש עם ארצות הברית ורק עדכנה אותה כשהמטוסים היו בדרכם ליעדי התקיפה באירן. הערכות ראשונות של תוצאות התקיפה שיערו דחיית התכנית האיראנית בקרוב ל-3 שנים".
את התרחיש לעיל פרסם בסוף השבוע המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בסימולציה שהתמקדה בשתי היממות הראשונות שלאחר תקיפה אווירית ישראלית של תשתיות הגרעין באירן. מנתוני המכון עולה שקיימות שתי הערכות מנוגדות להשלכות של תקיפה ישראלית. הערכה אחת, צופה "מלחמת עולם שלישית", ואילו השנייה מעריכה כי ישנם מנגנונים מכילים ומרסנים, ובפועל לאירן יכולות מוגבלות להבעיר את כל המזרח התיכון. הסימולציה האחרונה התפתחה לכוון של הכלה וריסון, עם השפעה גוברת של השיקולים הרציונליים.
על פי על פי הפרסום של דקל אודי ויונתן לרנר, חוקרי המכון, התרחיש כולל תגובה התקפית חמורה מצד אירן: "בעקבות הצלחת התקיפה החליטה אירן להגיב במרב הכוח, בשיגור טילים משטחה ובדרבון שליחיה – חיזבאללה, חמאס וגורמים רדיקליים נוספים – לתקוף את ישראל. יחד עם זאת, היא נמנעה מתקיפת מטרות אמריקניות. ישראל ניסתה להכיל את התקיפות וחתרה להגיע לרגיעה מהר ככל הניתן. המערכת הבינלאומית הייתה משותקת, בעיקר משום שרוסיה ניסתה לנצל את המצב בכדי לקדם את מטרותיה האסטרטגיות. בתום שתי יממות המשיכו האיראנים, ובמידה פחותה בני בריתם, בתקיפת ישראל. לא נראה היה שהמשבר מתקרב לפתרון".
ארה"ב תעמוד לצד ישראל
מדיניות השחקנים בתרחיש תכלול בעיקר ניסיון הבלגה של מדינת ישראל, אם כי יבוצעו תקיפות נוספות בכדי להשלים את הפגיעה ביעדי הגרעין של אירן. ארה"ב תשאיר את המחלוקת עם ישראל בחדרים סגורים ותעמוד לצדה. כמו כן ינסו בארה"ב להוריד את גובה הלהבות ואף יציעו לאיראנים הקלות בסנקציות הבין לאומיות בכדי להגביל את סבב ההסלמה שנוצר לאחר התקיפה. חוקרי המכון מציינים בתרחיש כי הקו האדום של ארה"ב, אז תתקוף בעצמה, יהיה חסימת מיצרי הורמוז מה שיפגע באספקת הנפט.
לפי המכון, התרחיש ממשיך בתקיפה ממושכת של צבא אירן: "האירנים החליטו להגיב לתקיפה בשיגור 100 טילי שיהאב (ו-100 במנה שנייה) לעבר תל אביב, הקמ"ג בדימונה ומרכזי אוכלוסייה. במקביל, אירן הפעילה לחץ על השליחים לפעול נגד ישראל, בשיגור רקטות וטילים לעבר יעדים בישראל וביצוע פיגועי טרור רב-זירתיים". החוקרים מציינים כי בתרחיש שיצרו אירן פנתה לקהילה בינלאומית להסיר את הסנקציות ואף להשיג לגיטימציה לתוכנית הגרעין שלהם. בנוסף בכדי שלא לצרף את צבא ארה"ב למעגל התקיפה הם נמנעו מפגיעה בנכסים אמריקניים, אם כי גם באירן מבינים שהקלף העיקרי "הוא פעולה נגד בעלות הברית של ארצות הברית במפרץ וסגירת מצרי הורמוז".
נסראללה נכנס לבעיה
על פי התרחיש בסוריה יעדיפו להתמקד במלחמת האזרחים ולא להגרר למלחמה. חיזבאללה מנגד, ניצב מול דילמה. מחד, יופעלו על הארגון לחצים כבדים מצד אירן לשגר מטחים מאסיביים של טילים ורקטות לעבר ישראל, שהרי לכך נוצר על ידי משמרות המהפכה. מנגד נסראללה יפחד לסבך ולהרוס שוב את לבנון. לכן מציינים דקל ולרנר - "הוא בחר להיענות חלקית לדרישות האיראניות ושיגר רקטות וטילים לעבר יעדים צבאיים בישראל, בעיקר שדות תעופה ומערכות ההגנה האקטיבית. התגובה הישראלית המאופקת העמיקה את הדילמה של חיזבאללה וחיזקה את בחירתו בביצוע מטחים, יחסית מוגבלים, והתמקדות בתקיפת יעדים צבאיים".
בחמאס ילכו בין הטיפות כדי למנוע פלישה ישראלית לרצועה. גם שאר השחקנים, מצרים סעודיה, ירדן, מדינות המפרץ, תורכיה והקהילה הבינלאומית, יפעלו בהתאם לאינטרסים שלהם וימנעו מלהתערב.
מהתרחיש שייצרו במכון עולה כי לאירן יש כלים ויכולת פגיעה מוגבלים לפגיעה ישירה בישראל, מה שיאלץ אותה להשתמש בשליחים שלה כמו חיזבאללה. אומנם האירנים יכולים לפגוע בתשתיות הנפט שבמפרץ אולם ברור להם שהמחיר שישלמו בגלל הצטרפות ארה"ב למעגל ההסלמה יכלול הרס כבד יותר של תשתיות הגרעין ושלל מטרות איכות באירן.
בלקחי התרחיש מציינים כי "תקיפה ישראלית מוצלחת ותוצאות ברורות, עם עמידה ביעדים המבצעיים, תוביל לשתי מגמות מנוגדות. מחד, אירן תהייה מחויבת להגיב צבאית ובאמצעות שליחיה. מאידך, התלות שלה בשליחים, תאפשר להרתיע את השחקנים, לתקוע טריז בין אירן לבעלות בריתה במרחב, למנוע הסלמה אזורית כוללת ולהכיל את האירועים". בנוסף מדגישים במכון שמעורבות של ארה"ב לטובת ישראל מהווה גורם מרסן.
ישראל צריכה לסמוך רק על עצמה
במכון מציינים כי מדינת ישראל לא יכולה להתבסס על המערכת הבינלאומית שתסייע בסיום סבב ההסלמה. "יש להניח בסבירות גבוהה, כי המערכת הבינלאומית תהא משותקת, בעיקר ככל שיועמקו הפערים בין ארצות הברית לרוסיה". חוקרי המכון מעריכים כי "גורמים בקהילה הבינלאומית ירצו לראות את ישראל 'מדממת' כדי לגבות ממנה מחיר על כך שלא התייחסה לאינטרסים של השחקנים האחרים ולרסן את פעולותיה בהמשך". מהתרחיש עולה כי יכולה להיות אפשרות שגורמים בין לאומיים ישאפו לסיום שיגבה מחיר כבד מישראל.
המכון למחקרים אסטרטגיים, בראשו עומד האלוף במיל' עמוס ידלין, הוא גוף מחקרי בלתי תלוי שמתמחה בדוקטרינת ביטחון ומדיניות. מטרותיו של המכון לבצע מחקר אקדמי שעוסק בתחומי הביטחון הלאומי של ישראל, המזרח התיכון והמערכת הבינלאומית ולתרום לדיון הציבורי. חוקרי המכון צברו ניסיון רב כבכירי מערכת הביטחון והממשל במדינת ישראל.