שיחה מרגשת וכנה בין רונן מיימון ורותם פיינברג הביאה את אחד הרגעים החשובים שנצפו לאחרונה על המסך. רונן החליט לשתף את זוגתו לתהליך ב"חתונה ממבט ראשון" (פרק חדש הערב, קשת 12) על החוויות הקשות מהשירות הצבאי ביחידת שמשון, ועל אחת ספציפית אשר גרמה לו לבעיות שמיעה איתן הוא מתמודד עד היום.
"חטפנו אר פי ג'י מטורף לתוך הנגמ"ש. רואים גיץ של אש מהצד וחול מכסה אותך למעלה עד למטה. תוך כדי שאנחנו מנסים להבין מה קורה אנחנו שומעים 'בום, בום בום' בתוך החלל הסגור הזה. זה בתוך הראש שלי כל הזמן", שיתף את רותם. כעת הוא בוחר להרחיב על הנושא בפוסט חשוף שהעלה לאינסטגרם, שם הוא משתף על הנכות השקטה שנותרת מהשירות, הטיפול הלקוי לטענתו והארגון שעוזר לו ולעוד רבים הסובלים מכך.
"הפרק האחרון היה לא פשוט עבורי. אם להיות ספציפי, אני מדבר על הקטע בו אני מתאר את האירועים שחוויתי בשירות הצבאי, ושהובילו אותי לסבול מטנטון קשה ועם השנים גם מירידה בשמיעה, בצירוף 'הפרעות' נוספות שנלוות לאופי השירות שחוויותי ולא הזכרתי. אם זה הבהלה מנפצים, שריקות עולות ויורדות, בק פייר של אופנוע ועוד", משתף רונן על הבעיה הפיזית איתה מתמודד עד היום.
"מעניין והכל אבל אני לא האישיו. הנכות הפיזית כתוצאה מהשירות היא קריטית וקשה מנשוא, אבל הרשו לי להניח אותה בצד לרגע ולדבר על ה'נכות הרגשית' כתוצאה מהשירות או בשמה המוכר יותר 'פוסט טראומה'. אני מנצל פה הזדמנות לכתוב על אלפי הלוחמים שנפגעו נפשית בשירות הצבאי וסוחבים איתם את המשקעים האלה מבלי לדברר אותם, להוציא אותם החוצה או בעצם להבין שמה שהם חוו דורש טיפול".
רונן החליט לכתוב את הדברים כמו שהם, קשים ומורכבים ככל שיהיו. "במחילה על התיאור הקשה, אבל לוחם שקולט בעיניו את חברו לנשק מפוזר לחלקים (ובתקופתי אפילו אוסף אותם-קראו על אסון הנגמ״שים בזייתון) לא יצליח להשתחרר מהכאב, הפלאשים והפחד גם 30 שנה אחרי. החוויות האלו טבועות בך בלב ובנפש ולאורך הדרך יולידו תופעות לוואי בכל תחומי החיים כשאתה בכלל בטוח שזה כבר חלק טבעי ממי שאתה".
הוא לא שכח להעביר גם ביקורת על המדינה, שלטענתו לא מקדישה מספיק עבור אלו שהגנו עליה בגופם ולא חזרו אותו הדבר משדה הקרב. "המדינה, הפטרון האמיתי שלנו, מעט זונחת את שיקומם של הלוחמים שנפגעו נפשית ולעיתים מרגיש שאפילו שוכחת מהם. מוזר - בחלק לא מבוטל של המקרים הפציעה הפיזית תעלם ותגליד ואצל הפוסט טראומתיים ובכן… לא".
בסיום הפוסט, רונן הזכיר את איציק סעידיאן, אשר שם לו למטרה להביא את נושא הפוסט טראומה לשיח הציבורי. "לציבור קשה לקלוט את המצוקה בעיניים אז הרבה יותר פשוט לגלות אמפתיה לפציעה הפיזית. מי יודע, אולי בזכות איציק סעידיאן שלא מכיר אותי אבל אני מעריץ גדול שלו, ובזכות עמותות כמו ״אחים לחיים״ שנתנו לי ולעוד נפגעי פעולות איבה רבים מקום חם אוהב ותומך, נצליח להיות מעט יותר על סדר היום וקצת יותר 'מטופלים'".