שישה חודשים, זה הזמן שנדרש בצה"ל כדי להפוך לוחם צעיר לקצין (לא כולל מסלולים מיוחדים כמו חובלים). 5,500 צוערים בממוצע עוברים בבה"ד 1 ויוצאים משם עם דרגות קצונה, והתקופה הקצרה הזו היא התחנה הראשונה ולמעשה האחרונה שבה באמת בונים אותם כקצינים. את שאר ה"עיצוב" הם יעברו תוך כדי תנועה בשטח. למפקדי צה"ל יש באופן מסורתי כמיהה לחזור כמה שיותר מהר לשדה כשקורסים והכשרות נחשבים למשהו "תקוע". ככה זה בצבא שנלחם בכל יום ונשען על מסורת פלמח"ניקית. לאחר קורס הקצינים מחויבים הבוגרים לחתום שנת קבע אחת.
מעניין מה היה קורה אם לפני הקורס היו אומרים להם שקורס הקצינים נמשך לא חצי שנה אלא ארבע שנים, ובסיומו עליהם להתחייב לא לשנה אחת אלא לחמש שנים קבע – ולאחר מכן להתחייב על עוד שלוש שנים במילואים. נשמע הרבה? זה פחות או יותר המצב במרבית צבאות העולם.
ווסט פוינט ארה"ב: מתחייבים ל-12 שנים בצבא
ווסט פוינט היא המכללה המוכרת ביותר שמכשירה קצינים לצבא ארה"ב. עוד לפני הליך המיון אזרח שרוצה להתקבל למכללה צריך לעמוד בתנאי קבלה של אוניברסיטה ובנוסף לקבל המלצות כולל מנציג הסנאט שמייצג את המדינה שלו. עליו להיות בגיל 17 עד 23 ובעל עבר פלילי נקי כולל תעבורתי, למעשה אסור שיהיה להם בגיליון עבירה שהקנס שלה גבוהה מ-250 דולר. כל זה עוד לפני מבחני הקבלה של המכללה. אם אתם לא בטוחים כמה קשה להתקבל, מספיק שנספר לכם שמבין כל המועמדים של מחזור שנת 2012 רק 12.7 אחוז התקבלו.
הכשרת הקצינים בווסט פוינט נמשכת ארבע שנים ומלבד הכשרה פיקודית הם לומדים לתואר במדעים. האקדמיה נחשבת למכשירה ולא מנפה, כשמתוך 1,300 צוערים שמתחילים את האקדמיה כ-1,000 מסיימים את ההכשרה. ווסט פוינט הוציאה לא מעט גנרלים מפורסמים כמו גם שני נשיאים, גרנט ואיזנאוור, ובנוסף 74 בוגרים קבלו את מדליית הכבוד שזה העיטור הגבוה ביותר בצבא ארה"ב. בוגרי האקדמיה מקבלים דרגת סג"ם ומתחייבים לשרת חמש שנים בקבע ועוד שלוש במילואים. כל בוגר מקבל טבעת זהב מיוחדת עליה חורטים את שנת המחזור שלו.
סנדהרסט, בריטניה: מקבלים חרב בסיום הקורס
את הקצינים הבריטים מכשירים בסנדהרסט, האקדמיה הצבאית המלכותית שקיימת מאז שנת 1802. בכדי להתקבל למכללה צריך לעבור דרך מה שנקרא "הוועדה לבחירת קציני צבא פוטנציאלים", כאשר הבריטים דואגים שבאופן תמידי 10 אחוז מהצוערים יהיו נשים ו-10 אחוז נוספים הם מועמדים מצבאות זרים. המכללה מכשירה קצינים במספר סוגים של קורסים. האופציה המשולבת כוללת את הקורס הבסיסי שנמשך שנה, בסיומו מקבל הבוגר דרגת סג"מ והוא מחויב להשלים הכשרות נוספות ביחידתו. המסלול המלא נמשך שנתיים ונערך כולו באקדמיה. ישנם עוד קורסים קצרים יותר בני שלושה חודשים ופחות לקציני מנהלה, רפואה או תחזוקה. בסופו של דבר על מגרש המסדרים של סנדהרסט מסיימים בכל שנה 140 קצינים חדשים. בניגוד לאקדמיות של ארה"ב או צרפת הבריטים לא מסיימים עם תואר אקדמאי אבל כל בוגר מקבל חרב מסורתית. בניגוד לארה"ב, לבריטים חשוב שלכל קצין יפנו בתואר סייר ולא על פי דרגתו.
דאנטרון, אוסטרליה: מתחרים על המדליה של המלכה
המכללה הצבאית המלכותית, Duntroon, מכשירה את קציני הצבא האוסטרלי וקיימת מאז 1911. אמנת המכללה הצבאית המלכותית היא "לייצר קצינים בעלי יכולת פיקוד על אלמנטים בגודל של מחלקה. להיות אנשי צבא קשוחים. המכללה מכינה צוערים ומועמדים שנבחרו לקריירה צבאית תוך קידום מנהיגות ויושרה: על ידי קידום אידיאלים גבוהים חתירה למצוינות, ועל ידי החדרת תחושת חובה , נאמנות ושירות לאומה". הכשרת הקצינים האוסטרלים נמשכת שלוש שנים כאשר ניתן להתגייס ישירות למכללה או להגיע משורות הצבא. בניגוד למכללות אחרות בעולם, במכללה האוסטרלית מרכז קהילתי שתומך בבני המשפחה של הצוערים. כל צוער שמסיים מקום ראשון במחזור שלו מקבל את מדליית המלכה הבריטית, שהיא באופן מסורתי מלכת אוסטרליה. במהלך הקורס, הצוערים מקבלים הכשרת מנהיגות, טקטיקה, מערכות נשק, משפט צבאי ואפילו מהנהלת חשבונות צבא. עם סיום הקורס הבוגר מקבל דרגת סגן ותעודה אקדמאית, ומתחייב לשרת ארבע שנים.
האקדמיה הצבאית של מצרים: 201 שנים של הכשרת קצינים
האקדמיה של שכנתנו מדרום מכשירה באופן מסורתי את כל קציני הצבא אך בוגריה יכולים להיות מוצבים גם במסגרת שרותי הביטחון האחרים. למכללה מסורת ארוכה והיא הוקמה בשנת 1811. עד לאביב הערבי המועמד היה צריך לעבור לא מעט בדיקות ביטחוניות במקביל למבחני הצבא כדי היה שיהיה ממשפחה שמקורבת למשטר, אך נכון להיום עדיין לא ברור כיצד משפיע השלטון האסלאמי על תנאי הקבלה של המכללה והאם תהפוך למקצועית בלבד. קורס הקצינים של מצרים נמשך בין שנתיים לארבע שנים, תלוי במגמה אליה שיבצו את הצוער. במקביל להכשרה הצבאית עוברים המצרים קורסים מתחום מדעי המדינה וצבא שלדעת המצרים משפר את יכולת הפיקוד של הקצין המצרי ויכולת ההסתגלות שלו לזירות משתנות. הקצין המצרי מחויב לחתום קבע בין שנתיים לחמש שנים, תלוי במגמה שלו.
האקדמיה הצבאית של הודו: חייבים להיות ג'נטלמנים
את המכללה ההודית הקימו אחרי שהבריטים, ששלטו עד שנת 1948, סרבו להכשיר קצינים הודים. מיד עם קבלת העצמאות מקימים ההודים את המכללה שמכשירה קצינים לצבא ההודי. בכדי להתקבל למכללה שממוקמת למרגלות ההימליה חייבים לעבור את המבחנים של הוועדה לשירות ציבורי, שבוחנים כל מי שרוצה לעבוד בשירות המדינה או להגיע משורות הצבא ולקבל המלצה ממפקד בכיר. באופן לא רשמי צריך להיות שייך לקסטה (מעמד) גבוהה אם כי ישנם מקרים חריגים. מי שהגיע מהצבא בהמלצה של מפקד בכיר יעבור קורס קצינים שנמשך שנה. המועמדים שהגיעו מבחוץ דרך הוועדה יעברו קורס של שנה וחצי. במהלכו יעבור קורסי נשק, ניווט, מנהיגות ופיקוד. כמו כן עליו להפוך גם לג'נטלמן – בפקודה. בכניסה המזרחית למכללה חקוק על עץ האני מאמין של המוסד: "הבטיחות, הכבוד והרווחה של מדינתך במקום הראשון, תמיד ובכל זמן. הכבוד, הרווחה והנוחות של הגברים בפיקודך מקום שני. ההקלות שלך, נוחות ובטיחות בעדיפות אחרונה, תמיד ובכל זמן". נכון לשנת 2011 הוכשרו שם 46,000 קצינים, חלקם ממדינות זרות.