ביום ראשון ה-21.11 יתקיים יום ההוקרה לפצועי צה''ל. בכל פעם שהיום הזה מתקרב עוברת בראשי המחשבה, למה בכלל צריך יום כזה? הרי כל יום מבחינתי הוא יום שאני סוחב איתו את הפציעה.
אך אם נסתכל על החברה הישראלית בכללותה, בישראל יש כ-57,277 פצועי צה"ל. אותם עשרות אלפי פצועים חיים בחברה הישראלית במסלול חיים שונה ואחר מזה שהכירו עד הפציעה. יום כזה מזכיר את שומרי ישראל שנפגעו בגופם ובנפשם בעת שירותם הצבאי.
צה"ל מייצג את החברה הישראלית, כולם אמורים להתגייס בגיל 18, אבל עשרות אלפי פצועים ופצועות יוצאים מהצבא אחרת ממה שהם נכנסו אליו. אותם פצועים מבקשים לחזור למסלול שאותו הכירו לפני הפציעה הגורלית ששינתה להם את החיים. השאלה איך עושים את זה.
אני לא חושב שצריך לרחם עלינו ואני לא מחפש הכרת תודה יום-יומית מהציבור, אבל צריך לזכור וצריך לדבר על זה. מה זה אומר בכלל שנפצעת בצבא, מה זה אומר כשבחור או בחורה בשיא היכולת המנטלית והפיזית, לפתע צריכים להתמודד עם שינוי קיצוני במסלול החיים, איך ממשיכים הלאה?.
ויותר מהכל, צריך לדבר על מה כן, ואיך מתקדמים וחוזרים לאותו מסלול מוכר: פיתוח קריירה, למצוא אהבה, להקים משפחה, לטייל, ללמוד מה שמעניין ולהתפרנס בכבוד. כל אחד והסדר שלו, אך אצל הפצועים הסדר מתחיל מעט שונה, הוא מתחיל קודם כל בשיקום.
וכשהשיקום מסתיים, מה קורה? אחרי שנתיים שיקום, רוצים עכשיו לחזור למעגל העבודה, למעגל החיים, איך עושים את זה?
נפצעתי בשנת 2014. כמה ימים אחרי גמר המונדיאל, לאחר מבצע "שובו אחים", הותקלנו באחד מימי הלחימה הארוכים בעזה. קבלתי כדור אחד ביד, וכדור אחד בחזה. פוניתי לבית החולים. שמונה ימים לאחר מכן, בפיצוץ מנהרה של אונר"א, נפלו שלושה פקודים-חברים מהצוות, לוחמי מגלן – מתן גוטליב, עומר חי, וגיא אלגרנטי. יהי זכרם ברוך.
בבית החולים, בשיקום, הכל משתנה. מהלוחם והמפקד שהלכו אחריו לוחמים הייתי צריך ללמוד איך בכלל הולכים. לחשב מסלול מחדש. שנתיים אחרי, בקיץ 2016, שושי רושניבסקי, מתנדבת שבקרה אותנו בבית החולים, בעלת חיוך רחב ולב ענק, יצרה איתי קשר והזמינה להשתתף בפרויקט חדש שמטרתו לסייע לפצועי צה"ל בבניית מכשירים שיקלו את שגרת חייהם.
לקראת סוף תקופת השיקום אמרתי לשושי, שמבחינתי חזרה לשגרת החיים שהכרתי לפני הפציעה זה להתאמן, לעשות מתח. שושי גייסה צוות של אנשי מקצוע, שבנו לי סד מיוחד שבעזרתו אצליח לחזור ולהתאמן בעליות מתח. כשעשיתי מתח בפעם הראשונה, הצלחתי להרגיש אחרי כל-כך הרבה זמן משהו שהפציעה לקחה ממני: תחושת מסוגלות.
זה היה רגע משנה חיים. את אותו רגע אנו בעמותת ריסטארט מבקשים להעביר לכמה שיותר פצועים. עמותה המובלת על ידי פצועי מבצע "צוק איתן" ואנשים מהעולם העסקי, שחרטה על דגלה להוות מקפצה לפצועי צה"ל, שממנה יחזרו למסלול החיים לאחר הליך השיקום.
"אנו שנפצענו רואים חשיבות עליונה בחיזוק הפצועים"
בימים אלו אנו בעיצומו של מבצע גיוס המונים. מטרת הקמפיין לגייס חצי מיליון שקלים שבאמצעותן יהיה ניתן לצרף עוד חמישים פצועי צה"ל נוספים לתכניות השונות שהעמותה מציעה.
ביניהן, תוכנית Makers המפתחת פתרונות טכנולוגיים המאפשרים לפצועי צה"ל להגשים חלומות אתגריים, תוכנית המנטורים המעניקה ליווי צמוד של איש עסקים בכיר ומאפשרת לחזור למעגל העבודה, ותוכנית Storytellers שמעניקה ומפתחת כלים לעמידה מול קהל אצל פצועי צה"ל.
עלות מסלול ההכשרה הבסיסי על מנת שפצוע צה"ל יחזור מסלול החיים היא 10,000 שקלים. בישראל ישנם 57,277 פצועים שנפצעו במהלך שירותם הצבאי. על רקע הקושי בגיוס משאבים בתקופת הקורונה, יוצאת העמותה לגיוס המונים שמטרתו להרחיב בשנת 2022 את היקפי הפעילות והתמיכה בפצועי צה"ל.
אנו פונים לחברה הישראלית בכדי לעזור להחזיר ביחד איתנו את פצועי צה"ל למסלול החיים. אנחנו, שנפצענו במהלך "צוק איתן", רואים חשיבות עליונה לחזק את פצועי ופצועות צה"ל שהגנו בגופם ובנפשם על המדינה.
לינק לתרומות: https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/61179