צבא אוקראינה פרסם במהלך סוף השבוע תיעוד נרחב של כמה וכמה תקריות בהן יורטו מטוסי ומסוקי חיל האוויר הרוסי בשמי אוקראינה, חלק מהטייסים נהרגו, אחרים נלקחו בשבי, חלקם תועדו בתמונות משפילות. יחד עם העובדה שחיל האוויר הרוסי לא מצליח להשיג עד כה עליונות אווירית מוחלטת במלחמה הזו - דבר שהוא לא פחות ממדהים - מתקבלת תמונה המעלה סימני שאלה בדבר היכולות של החיל הרוסי, הנחשב לאחד מהעוצמתיים בעולם.
מצד אחד, לרוסים יש 1,500 מטוסי קרב, מהם שלחו כ-500 למלחמה באוקראינה. מנגד לחיל האוויר האוקראיני יש רק 130 מטוסי קרב, שכולם מתוצרת רוסית ותתי-דגמים פחות מפותחים טכנולוגית.
על פניו, חיל האוויר הרוסי אמור היה לשלוט בשמי אוקראינה, להשמיד את חיל האוויר ומערך ההגנה האווירית של אוקראינה, ולהשיג עליונות אווירית בתוך זמן קצר מאוד. עליונות זו הינה הדרך של צבא להשיג שליטה בשדה הקרב באופן כמעט מוחלט.
כדי להשיג אותה, נדרש סל כלים הכולל: אנשי צוות אוויר מיומנים, טכנולוגיה (מטוסים ואמצעים) ואפשר להוסיף גם מספרים, כאן יש לרוסים יתרון אדיר. מי שישיג עליונות אווירית בשדה הקרב, ישלוט בתחום איסוף המודיעין, יצליח לסגור מעגלי אש מהירים על האויב, במטרה להשמיד את היכולות שלו בלחימה, ו-"ימקסם" את יכולות ההתקפה, כולל חיפוי על חולשה קרקעית.
אוקראינה היא לא סוריה
לרוסים, על פניו, יש את כל הכלים שבסל הנדרש. ואכן, הפלישה גם החלה באופן לא מפתיע בתקיפה אווירית וטילים נגד מערך הבקרה האוקראיני, מתקני הפיקוד והשליטה, בסיסי האוויר ומערך הנ"מ. רק שהתוצאות היו דלות ולראייה, התפקוד של חיל האוויר האוקראיני סביר בהחלט, בהתחשב בעובדה שבשלב הזה הוא לא אמור היה אמור להצליח להמריא מול העוצמה הרוסית.
לכן מטוסי הקרב והמסוקים המלווים את כוחות היבשה הרוסים, בהתאם לתורת הלחימה אותה הם הראו בשנים האחרונות גם בסוריה, נאלצים לטוס בגובה נמוך מאוד, מה שהופך אותם פגיעים לטילי כתף וגורם ללא מעט אבדות בצד הרוסי.
סוריה היא מקרה בוחן, כביכול, לעוצמת חיל האוויר הרוסי אבל גם הסבר לכישלון. לכאורה ה"אוויריה" הרוסית שנשלחה לבסיס חמיימים, העיקרי שלהם בסוריה, נחשבת כמרכיב המרכזי בניצחון הסורי-רוסי במערכה. כתרים רבים נקשרו לטייסי חיל האוויר הרוסי שם, שבזכות העליונות האווירית שהשיגו בסוריה, השמידו כל מורד שהעז לתקוף את הכוחות על הקרקע ונטרלו את האיומים.
בהקשר הזה, מגיע הסבר מרכזי לפער שהתגלה. הרוסים פעלו בסוריה במספרים קטנים, כמה עשרות בודדות של מטוסים שהוצבו בכל רגע נתון במדינה. אלה גם פעלו מול מיליציות חסרות כל יכולת אווירית.
אם בסוריה הרוסים לא נדרשו להפגין תיאום אווירי רציני, גם לא מול כוחות הקרקע, כלומר פשוט שלחו כמה מטוסים להפצצות חסרות הבחנה בלי שום איום עליהם, באוקראינה הסיפור שונה לגמרי. ישנו איום הגנתי ברמה של מדינה, זה דורש תיאום מקצועי ואיכותי בין המטוסים, שעולים לאוויר בכמויות גדולות, כמו גם תיאום בין הכוח האווירי לכוחות היבשה שמתקדמים.
Ласкаво просимо до пекла! pic.twitter.com/khIV6UtM60
(בסרטון: צבא אוקראינה מדווח על פגיעה בכלי טיס רוסי)
באוקראינה נראה, עד כה, כי הרוסים מפגינים רמה נמוכה בתיאום, שכל כך קריטי למערכה האווירית. בנוסף, בסוריה, כפי שמלמדים סרטוני התעמולה, הרוסים פעלו בעיקר עם פצצות "טיפשות". מטרות האיכות שבאוקראינה דורשות דיוק גבוה. כך שמלבד תיאום לקוי, לטייס הרוסי כמעט שאין ניסיון בהפעלת חימוש חכם. פצצות טיפשות גם מגבירות את הסיכון לטייס התוקף, שצריך להשקיע בהכוונה שלהן ולרדת לגבהים בהם הוא נמצא תחת איום נ"מ.
בעיית הפיקוד והשליטה (פו"ש) של הרוסים בכוח האוויר, כמו גם התיאום הגרוע בין הכוחות לא אמור להפתיע איש. גם בעימות המוגבל של רוסיה מול גאורגיה הקטנה, הם הפגינו ביצועים עלובים בפו"ש. כ-10 מטוסים אבדו מאש נ"מ, כולל מפציץ TU-22M. מחציתם מ"אש ידידותית". בעימות הזה גם ראינו שהיכולת הרוסית במשימות להשמדת טילי קרקע-אוויר בינונית למדי.
"הם לא טובים כמו שחשבו"
עוד סיבה שמביאה לכישלון חיל האוויר הרוסי באוקראינה, היא איכות הטייס הרוסי. בעשור האחרון הייתה השקעה בטכנולוגיה של מטוסי הקרב הרוסיים, אבל פחות באימון הטייסים. ע"פ מכוני מחקר, במשך עשור טייס רוסי כמעט שלא התאמן, בממוצע כל טייס קיבל בין 50 ל-70 שעות טיסה בלבד, שזה מעט מאוד.
כיום הם מתקרבים ל-100 שעות טיסה פחות מהמקבילים שלהם במערב (180-240 בארה"ב) מה שנותן מושג כללי לגבי ההשקעה ביכולות שלהם, גם כאשר חלק משעות הטיסה הן מנהלתיות. גם כאשר הם כבר עולים לאוויר, רמת האימון של צוותי האוויר נמוכה.
מה רוצה פוטין? כל מה שצריך לדעת על המלחמה בין רוסיה ואוקראינה
למה שצוין, יש להוסיף מחסור באמצעי אימון מתקדמים. בעוד שבישראל, למשל, משלימים את המחסור בשעות טיסה בסימולטורים בעלי טכנולוגיה איכותית, ברוסיה זה קורה פחות ועם סימולטורים מיושנים. בנוסף, בניגוד למקבילים המערביים, לטייס הרוסי יש הרבה פחות שיקול דעת באוויר. "ראש גדול" לא מקובל שם, והפיקוד מאוד ריכוזי. מה שפוגע ביכולת שלהם להגיב במהירות למצבים שמשתנים במהירות.
גנרל חיל האוויר האמריקאי בדימוס, דיוויד דפטולה, אמר בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס: "הרוסים מגלים שתיאום פעולות רב-מרחבי אינו פשוט, ושהם לא טובים בכך כמו שהם התיימרו להיות". יתכן ובכך ניתן להסביר נתון מעניין נוסף, מסך 500 המטוסים ששלחו הרוסים, טוענים האמריקאים שהם מפעילים רק 75 עד 100 מטוסי קרב. ככה שהם גם איבדו את היתרון המספרי מול חיל האוויר של אוקראינה.
Черговий, захоплений в полон окупант! pic.twitter.com/wAWLdFimnB
(בסרטון: צבא אוקראינה מדווח על הפלת טייס רוסי נוסף שנפל בשבי)
מה הסיבה שזה קורה? קשה לדעת. אבל נראה שהדבר קשור לחוסר היכולת של הרוסים לתאם מערכה אווירית נרחבת, עם מטוסים רבים וגם אחוזי שמישות נמוכים, בשל תחזוקה לקויה. אין שום הגיון מבצעי באי-הפעלת כוח אווירי בכדי לשמור על עתודה.
הרוסים סובלים מכלכלה גרועה שמשפיעה גם על תקציב חיל האוויר. פחות שעות טיסה, פחות מערכות מתקדמות. כמעט ואין להם למשל "פודים" לרכישת מטרות ודיוק, שכר הטייסים נמוך ויש כמובן את עניין השחיתות.
אנקדוטה קטנה לדוגמה. באוגוסט 2021 טייסי סוחוי SU-34 תועדו טסים לגיחת תקיפה בסוריה עם GPS אזרחי מתוצרת אמריקאית לניווט, אותו נטען כי רכשו בעצמם, משום שלא סמכו על מערכות הניווט של מטוס הקרב שלהם.
לסיכום, ניתן לומר כי נראה ש"היעלמות" חיל האוויר הרוסי באוקראינה קשורה בחוסר היכולת שלהם לתאם מבצעי אוויר גדולים, רמה נמוכה של הטייסים, גם של הטכנולוגיה, כלכלה שמתקשה להחזיק חיל אוויר מתקדם ושחיתות, שהתנקזו לרמה נמוכה מאוד של ביצוע. מה שמאפשר לאוקראינים, שהתאמנו רבות מאז שנת 2014, לתת "פייט" לרוסים.
