לרובנו המונח "רובה לייזר" הוא לא יותר ממושג דמיוני שנלקח מ"מלחמת הכוכבים", או אולי ממשחקים שהיינו משחקים בגן - אבל מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון, ונשקים כאלו ממש נמצאים בפיתוח מתקדם כבר כמה וכמה שנים, והולכים לשנות לחלוטין את האסטרטגיות והטקטיקות של צבאות בכל רחבי העולם.
למה בעצם לייזר? בלי להיכנס לדיונים מדעיים מדי, אפשר לומר שלייזר הוא סוג של קרן אור מיוחדת ויעילה במיוחד (קרן לייזר עם הספק זהה לזה של נורת להט רגילה תפיץ אור חזק יותר פי 50). תוסיפו לכך את העובדה שניתן למקד את הלייזר באופן מאוד מדויק על המטרה, וקבלתם נשק שמסוגל להתיך מתכות תוך מספר שניות. להדגמה, אספנו מספר נשקי-לייזר מתקדמים וחדשניים מרחבי העולם ומחזית הטכנולוגיה.
נאוטילוס: לייזר כימי
הנאוטליוס (באנגלית: SkyGuard) היא מערכת הגנה מפני רקטות, טילי-שיוט ואף מטוסים, פרי פיתוח ישראלי-אמריקאי. מטרת הפרויקט הייתה לתת מענה לאיום הקסאמים והקטיושות בישראל, בעוד האמריקאים התכוונו להשתמש בטכנולוגיה על מנת לפתח נשק-לייזר-נייד שיורכב על גבי משאיות.
הנאוטילוס מבוסס על מנגנון של לייזר-כימי, ומסוגל להתמודד עם מטחי רקטות ובמחיר עלות נמוך לכל ירייה בודדת. עם זאת, עלות ייצור המערכת גבוה, וכן עלות התפעול השוטף שלה. מסיבות אלו ואחרות (כדוגמת כניסת מערכת "כיפת ברזל" לשימוש), הוקפא הפרוייקט כבר פעמיים מאז תחילת דרכו ב-1996, אם כי בשנים האחרונות גוברים הקולות הדורשים לחזור לפיתוח, נוכח המצב הביטחוני.
LADS: מנטרלת איומים
אחת ממערכות ההגנה המוכרות ביותר בימים אלו נקראת "פאלאנקס" (Phalanx). המערכת, המורכבת ממכ"ם ותותח המסוגל לירות עד 6,000 כדורים בדקה, יועדה במקור להגנת ספינות מפני טילים שנורו לעברן. הפוטנציאל האדיר של המערכת התגלה במהרה, והיא הוסבה גם לשימוש צבאות קרקע, כהגנה מרקטות, פגזים ואיומים נוספים.
לפני כארבע שנים הודיעה Raytheon, החברה המייצרת את הפאלאנקס, כי היא עובדת על מערכת הגנה מקבילה לזו המוכרת, אשר במקום שימוש בכדורים חיים תשתמש בלייזר על מנת לנטרל איומים. למערכת החדשה ניתן השם לאדס (LADS, Laser Area Defense System).
המערכת מבוססת על הפאלאנקס המוצלח, ותעשה שימוש במכ"ם ובכל הכלים הטכנולוגיים של המערכת הישנה, רק שבמקום התותח העוצמתי יותקן עליה לייזר עוצמתי לא פחות, מסוג לייזר-מצב-מוצק (High Power Solid State Laser).
במהלך השנים האחרונות עברה המערכת מספר בחינות והוכחה כיעילה לא פחות מקודמתה, ולפי החברה המייצרת – גם תעשה את אותה עובדה בפחות עלויות.
Nd:YAG: חודר את האטמוספירה
Nd:YAG, או בשמו המלא: Neodymium-doped Yttrium Aluminum Garnet, הוא שמו של הקריסטל עליו מבוסס לייזר-מצב-מוצק נוסף, בו נעשה שימוש רב מאז הוצג לראשונה ב-1964. בתעשייה הצבאית השתמשו בו עד לאחרונה בעיקר על מנת לבנות מדי-מרחק וציינים מסוגים שונים, אבל בשנת 2002 החליטה חברת לוקהיד-מרטין, החברה המייצרת את מטוס ה-F16, להתחיל לפתח למטוס ה-F-35 שלה גם נשק-לייזר המבוסס על טכנולוגיית Nd:YAG. נשק-לייזר מסוג זה יעיל מאוד למטוסי קרב, מאחר והוא מנצל היטב את האנרגיה המסופקת לו, חודר היטב דרך האטמוספרה ועלויות ההפעלה שלו יחסית זולות.
לפי לוח הזמנים של החברה המייצרת, הנשק אמור להיות כעת בבדיקות אחרונות של האבטיפוס, במידה ולא יתגלו בעיות חמורות.
SBL: לייזר מבוסס חלל
אחד האיומים הגדולים המרחפים מעל לראשה של כל מדינה הוא איום התקיפה של מדינת-אויב על ידי טילים ארוכי-טווח. הרעיון הזה גורם לכל מדינה לפתח מערכות הגנה טכנולוגיות שיתמודדו עם האיום, ועדיף שהדבר יקרה כמה שיותר רחוק מגבולות המדינה עצמה. המחשבה הזו בדיוק היא שעודדה את ארצות הברית לפתח את תכנית ה-SBL שלה (Space Based Laser).
מטרת הפרוייקט היא לבנות מספר לוויינים אשר ישוגרו ויופעלו מהחלל, כאשר על כל אחד מהם נמצא תותח לייזר-כימי המבוסס על ריאקציה כימית בין מימן ופלואוריד. כל תותח לייזר כזה יגיע לאורך של כ-20 מטרים ולמשקל של כ-20 טון, וכל אחד מהם ישא מראה בקוטר של לא פחות מארבעה מטרים, על מנת למקד את הקרן.
המערכת תופעל כאשר מכ"מים הממוקמים על היבשה יאתרו כי שוגרו טילים לכיוון ארצות הברית, ואז יכוונו הלוויינים אל עבר הטילים, יתמקדו ויפגעו בהם. על מנת לחסוך בזמן ובאנרגיה, הלייזרים כנראה ולא ינסו להשמיד את הטילים, אלא רק יגרמו לכך שיוסטו ממסלולם.
התכנית עדיין בשלבי פיתוח, יחד עם תכניות אחרות – באחת אחרת תצא קרן הלייזר מכדור-הארץ אל עבר לוויין נושא מראה, וזו תסיט את הקרן אל עבר מקור הבעיה. תכנית זאת אמנם דורשת עוצמה גבוהה יותר מקרן הלייזר, אך היא פותרת את בעיית "חד-הפעמיות" של הלוויינים, שכן כאשר ייגמר החומר הכימי בלוויין, הוא ייצא מכלל שימוש.
Fiber Laser: נשק לייזר אישי
פרוייקט נוסף נמצא עדיין בפיתוח, ואמור לשנות לחלוטין את חוקי המשחק. עדיין לא קיים נשק-לייזר-אישי המיועד להחליף את הרובה או האקדח האישי של חיילים בצבא - הלייזר הסיבי (Fiber Laser) אמור לתת את המענה לכך.
מדובר בלייזר שיחובר אל סיב אופטי דק, באמצעותו יוכל המשתמש לכוון את הקרן ביעילות ובצורה נוחה. הלייזר יהיה עוצמתי מאוד, ינצל היטב את האנרגיה המסופקת לו ובכך יאריך את חיי הנשק, והפעלתו תהיה נוחה, פשוטה וזולה. מעבר לכך, הסיב האופטי בו יעשה שימוש יהיה דק במיוחד, ובכך יוכל הסיב להתקרר מהאוויר סביבו, וללא צורך ביחידת קירור נוספת.
את נשק-הלייזר-האישי הזה כנראה שלא תראו בקרוב, מאחר ועדיין לא הצליחו להגיע לעוצמה מספקת, וגם טיב קרן הלייזר המופק כעת עדיין לא עומד בסטנדרטים. אבל מי יודע, אולי הילדים שלכם כבר לא יתרגלו החלפת מחסניות בצבא.