את 669 אתם מכירים, על האגדות של סיירת מטכ"ל כבר שמעתם, ומי לא יודע איך מתקבלים לעוקץ? הכירו חמש יחידות צה"ליות שזכו לפחות יחסי ציבור – ושכנראה לא הייתם מתנגדים לשרת בהן בכל זאת.
טג"ח: הסנפלינג כלול בתפקיד
מדור טג"ח (טיפוס, גלישה וחילוץ) פועל תחת בית הספר ללוט"ר (לוחמה בטרור), ועוסק במחקר, בפיתוח, בהדרכה ובהכשרות בתחומי הטיפוס, הגלישה והחילוץ בכל זרועות מערכת הביטחון, הצבא והמשטרה. הוא פועל בשיתוף עם יחידות רבות, ביניהן יחידות חילוץ, יחידות מיוחדות ויחידות אלפיניות. במדור פועלים אנשי מקצוע מעולים, שבין השאר מכשירים את אנשי יחידות החילוץ של המשטרה, הפזורות בכל הארץ ומבצעות חילוצי אמת רבים.
מה נדרש בכדי להפוך למדריך טג"ח? חוש טכני טוב, יכולת למידה עצמית גבוהה, כושר אלתור, מעוף, ויכולות חברתיות והדרכתיות. מסלול ההכשרה כולל לימוד מעמיק של חומר עיוני ומעשי בנושאי עבודת חבל, טיפוס, גלישה, עבודת חילוץ אישית וצוותית, פתרון תקלות באוויר, תרגול הדרכה, וכן סדרות טיפוס, שלג, הובלה, הדרכה על קירות טיפוס, רפואת טיפוס וחילוץ, מטאורולוגיה, איתור, בילוט ועוד.
אז אם חשבתם שהתרג"ד שעברתם מרגש, תחשבו שוב. מדובר כאן באנשים שהחליטו שטיפוס על מצוקים הוא עיסוק לגיטימי, וצה"ל פשוט זרם איתם. אבל בואו נגיד שאם נקלעתם לצרה, אלה החבר'ה שאתם רוצים שיהיו בסביבה.
איפכא מסתברא: היחידה שעושה דווקא
"איפכא מסתברא" (מארמית, "ההיפך מסתבר" או "ההיפך הוא הנכון") היא מחלקה קטנה למדי באגף המודיעין – שעושה הרבה רעש. היחידה, שיש הקוראים לה גם "פרקליט השטן", פועלת תחת חטיבת המחקר – הגוף העיקרי בקהילת המודיעין האחראי על מחקר מודיעיני, ועוסק הן במחקר צבאי במדינות עימות פוטנציאליות, והן במחקר מדיני, כלכלי, תעשייתי-ביטחוני, חברתי ופוליטי.
מה התפקיד של "איפכא מסתברא" בכל זה? את כל הערכות חטיבת המחקר – שהופכות במידה רבה לקונספציה הישראלית לגבי מצב אויביה ולגבי העתיד לקרות – בוחנת מחלקת הבקרה, תוך ניסיון לערער את ההערכות המקובלות ולהציע הערכות נוגדות. בעצם, תפקידה הוא ללכת נגד הזרם, לפתוח את הראש ולהציג בפני הבכירים תרחישים המבוססים על ממצאים מודיעיניים – הפוכים מאלה שההערכות המקובלות צופות.
מחלקת הבקרה הוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים, שהתאפיינה בקונספציה עיקשת בצד הישראלי, שלא צפה את פרוץ המלחמה על אף שחלק מהממצאים המודיעיניים הצביעו על כך, וכחלק מיישום הלקחים עקב המלצות ועדת אגרנט.
בראש המחלקה עומד קצין בדרגת אל"ם, שכפוף ישירות לראש אגף המודיעין – ולא למפקדו הטבעי, ראש חטיבת המחקר, למולה בעצם נוקטת המחלקה גישה שיטתית של הצגת עמדה מנוגדת. באופן טבעי, רוב הישגי המחלקה מתבטאים בעיקר בשינוי התפיסה הרווחת, או שהינם אסורים בפרסום. מקרה יוצא דופן הוא הנסיגה מלבנון: ראש המחלקה בשנת 2008 אמר בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי "התחזיות המודיעיניות דיברו על גוג ומגון בצפון, והמחלקה אמרה שהחיזבאללה דווקא יהיה רגוע וישמור על שקט". 1:0 לנודניקים.
האלפיניסטים: מילואים באלפים
לא יכולנו להתאפק, ולמרות שאי אפשר להגיד שהיא לא מוכרת – החלטנו להכניס גם את יחידת המילואים הזו לרשימה. למה? כי כנראה מדובר באחת היחידות הכי מגניבות בצה"ל, ורק מעטים זוכים להגיע ולשרת בה.
יחידת האלפיניסטים הוקמה עקב עימותים עם הסורים בחרמון המושלג אחרי מלחמת יום הכיפורים, אבל לא ראתה אקשן מבצעי כבר 15 שנה, אם לא סופרים חילוץ מטיילים כמובן, וסקי. הטריק האמיתי הוא שבשנים האחרונות ראה החרמון מעט שלג, מה שהוביל להחלטה הבלתי נמנעת לשלוח את האלפיניסטים ברי המזל לאימונים בהרי האלפים שבשוויץ. על חשבון צה"ל, כן?
ליחידה מתקבלים מילואימניקים ספורים, בעיקר בוגרי יחידות מובחרות והסיירות של גולני, כאלה עם קבלות וגם לא מעט פרוטקציות. המילואימניקים האלה, לוחמים מאומנים בעברם, עוברים הכשרה מקיפה הכוללת סדרות רבות ומגוונות בדגש על פעילות בשלג, ניווטים, הסוואה, חילוץ והישרדות.
נכון, מדובר בשירות מילואים מחייב מאוד, כזה שכולל שמירה מוקפדת על כושר קרבי ונכונות להקריב לא מעט ימים בשנה לטובת הצבא, וגם להתמודד עם תנאי מזג אוויר קשים במיוחד. ובכל זאת, אנחנו עדיין שומרים לעצמנו את הזכות שלא לרחם עליהם.
הילת"ם: העולם הסודי שמתחת לפני הים
היחידה למשימות תת-מימיות אמונה על התחום התת-מימי המקצועי בחיל הים. היא מבצעת פרויקטים מתחת לפני הים עד לעומק של 90 מטרים, ומבוססת על צוללנים מקצועיים, רובם בקבע. אלה מבצעים מגוון פעולות – החל בתיקון כלי שיט מתחת למים, דרך ריתוך וחיתוך תת-מימי וביצוע ניסויים תת-מימיים מסווגים, וכלה בסילוק פצצות תת-מימיות. כמו כן, לעתים מבצעת היחידה פעילויות חילוץ והצלה בצלילה. חלק מהפעילות מתבצע בשיתוף עם יחידות כמו שייטת הסטי"לים ושייטת הצוללות; לעתים מתבצעת הפעילות מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל.
במהלך שנות פעילותה, ביצעה הילת"ם פעולות חילוץ והצלה במספר מקרי טביעה, שליית כלי טיס שהתרסקו, ופעילות סביב איתור הצוללת דקר. לצד הפעילויות השוטפות, קיים ביחידה אגף חבלה ימי, תחום הכולל נטרול מוקשים, אבטחת מבצעים שונים ועוד. עוד פועלת היחידה למניעת פעילות תת-מימית עוינת בשטח המים הריבוניים של ישראל. מעבר לכל זאת, הילת"ם מהווה למעשה סמכות מקצועי בצה"ל בנושא הצלילה. זה מה שנקרא לצלול בסטייל.
מחלקת ההגנה בסייבר: נלחמים ברוחות רפאים
גם לחנונים של צה"ל יש מקום של כבוד ברשימה הזאת; הרי ידוע כבר שנים שהם בעצם אלה שמנהלים את העולם. חיל התקשוב מציע למלש"בים להתגייס ל"מסלול הגנת הסייבר", במטרה להגן על מערכות המחשוב בצה"ל. פעילות המחלקה הייעודית המסווגת הזו מאפשרת למעשה את קיומן של פעילויות מבצעיות ביבשה, באוויר ובים, בעידן שבו הצבא נשען יותר מתמיד על טכנולוגיה הן בשגרה והן בחירום. המחלקה פועלת בשיתוף פעולה עם כלל היחידות המובחרות של צה"ל, בעודה מפעילה אמצעים טכנולוגיים מתקדמים מגוונים על מנת לנטרל את תקיפות הסייבר של האויב. ההשפעה על הביטחון השוטף ועל הביצועים בזמן מלחמה היא מיידית וקריטית.
ההכשרה נערכת במסגרת קורס בן ארבעה חודשים המיועד לחיילים ולחיילות כאחד. מהן הדרישות? בעיקרון כל מלש"ב יכול לנסות ולהתקבל, ללא תלות בפרופיל, וכל עוד נקבעו לו נתוני איכות מתאימים. העדפה ניתנת לבוגרי י"ב המצטיינים בתחומי המחשבים, בוגרי תואר אקדמאי במקצועות רלוונטיים וכן הלאה. מיון קדם צבאי נדרש למי שמבקש להגיע לקורס הסייבר הנחשק, כמו גם מעבר סיווג ביטחוני בהצלחה והתחייבות לשירות קבע.
בחשיבותם של לוחמי הסייבר קשה להמעיט – המטרה היא לא למנוע רק פעולות זדוניות לשיבוש מערכות בישראל, כי אם גם גניבת מידע קריטי ומסווג.
בצה"ל, אגב, מתעקשים להמשיך ולהדגיש כי מדובר בהגנת סייבר – אבל אפשר להאמין שגם את תחום הלוחמה בשדה הקרב המודרני החם ביותר לא מזניחים. הבולטת בהתקפות הסייבר בהקשר הצבאי היא סטוקסנט, תולעת מחשב שנועדה לפגוע בצנטריפוגות המשמשות את אתריה הגרעיניים של אירן. בפרסומים ברחבי העולם נטען כי מקור הוירוס ישראלי או אמריקאי. כך או כך, כיום מעריכים מומחים רבים כי הדבר האט את אירן במרוץ לגרעין.