"הנוף הפסטורלי של רמת הגולן זרועת הבזלת ושטופת הנחלים יכול להשתנות במפץ רגעי לשדה קרב של דם, אש ותמרות עשן", אמר בחודש אוקטובר השנה רא"ל בני גנץ. המלחמה הבאה, חזה גנץ, תפרוץ לאחר התקפת אויב מסוגים שונים: "זוהי מערכה שראשיתה יכולה להיות בטיל מדויק לעבר בניין המטכ"ל בקריה בתל אביב, מתקפה קיברנטית על אתר שמספק שירותים יומימיים לישראל - רמזורים או בנקים, פיצוץ מנהרת תופת שתוביל לקריסת גן ילדים והסתערות המון על יישוב הסמוך לגדר".
הסטטיסטיקה מלמדת שבכל שמונה שנים פורצת מלחמה – מה שאומר שאנחנו כבר נמצאים בנקודת הזמן החמה, על פי הסטטיסטיקה כמובן. במסמך שהופץ לקציני צה"ל הבכירים תחת הכותרת "צה"ל 2025" נקבע שהמלחמה הבאה תתאפיין, מבחינת הצבא, במודיעין משופר, אש כבדה ומדויקת מהאוויר, ים ויבשה ובתמרון כבד ומהיר – כאשר כל זה ילווה במתקפת סייבר ורובוטים שיסייעו לכוחות. כדי להבין איך הדברים ייראו בזמן אמת, יצאנו בחודש האחרון למספר בסיסי צה"ל השייכים לכוחות שיישאו בנטל מרכזי במערכה: איסוף קרבי, תותחנים, הנדסה ושריון. שם נפגשנו עם מפקדים וקצינים שסיפרו כל אחד דרך המקצוע שלו איך ייראה התרחיש של רא"ל גנץ בפועל. המלחמה הבאה, כך למדנו, תהיה עוצמתית הרבה יותר.
איסוף קרבי: יודעים הכול, רואים הכול
חלק מהטענות שעלו במלחמת לבנון השנייה דיברו על כך שהיה מודיעין אבל הוא לא הגיע לנקודת הקצה – היחידות הלוחמות. לא מעט שינויים, כולל מנטליים, עברו על הצבא כדי לשפר את הנושא. אחד השינויים המרכזיים הוא לוחמי האיסוף הקרבי, אשר יהיו הראשונים בזירה בה יפרוץ העימות – מהסיבה הפשוטה שהם שם כל השנה.
"אנחנו לא כמו חי"ר, שמגיעים לגזרה לתקופה של מספר חודשים", אמר קצין בחיל. "אנחנו נמצאים שם כל השרות, לומדים את השטח ואת האויב. לומדים גם את ההיסטוריה הגזרתית ואת האויב ברמה מאוד גבוהה. כאשר פורץ עימות בגזרה של גדוד מסוים הכוחות מגיעים אליו ומקבלים באופן ישיר את כל מה שיש להם בגזרה – איפה האויב, תוואי השטח, ואיפה צריך להפעיל את היכולות שלהם".
כאשר מתחיל שלב התמרון של כוחות הקרקע לוחמי האיסוף הקרבי יתקדמו עם הכוחות וידעו להעביר להם מידע תוך כדי תנועה. במלחמת לבנון השנייה, וגם במלחמות העבר, התקדמו כוחות צה"ל מבלי לדעת מה ממתין להם מעבר לפינה, וזאת למרות שהמידע היה קיים. הפעם כאמור זה יהיה שונה, בין השאר בזכות הקמת גדודים נוספים של חיל האיסוף הקרבי. "המהות של הלוחמים זה גם כניסה לשטח איסוף ידע והעברתו כמה שיותר מהר למפקדים מהדרג המתמרן", מסביר קצין בחיל.
לא פשוט לסקור את חיל האיסוף הקרבי ומרבית החומר מסווג אולם מהמעט שמותר לגלות אפשר לספר שלחיל נכנסו לא מעט מערכות חדשות – אחת מהן זו מערכת ששמה אסור לפרסום ומופעלת על ידי בקרית שליטה ותצפית, בנות אשר הגיוס הראשון שלהן עדיין נמצא בהכשרה. המערכת או יותר נכון התוכנה שלה, "מייעלת את יכולת התצפית והאיסוף", מסבירה רב"ט יפית, מדריכה בחיל. "בזכות המערכת צריך פחות תצפיתניות והמערכת, סוג של מכ"ם עם תוכנה חדשה, יודעת גם לתעדף את מה שהיא מזה על פי הגדרות של החמ"ל".
כדי להבין את משמעות הדברים נכנסתי לסימולטור של החיל בו נערך תרגיל זיהוי וסגירת מעגל לקורס מפקדות חמ"ל. על שלל מסכים רואות החניכות את האויב בצורה חדה ועל מסכים אחרים את המיקום המדויק שלו. למרות הדמיה של תנאים קשים האויב זוהה ובתוך זמן קצר מאוד גם המעגל נסגר עליו. "אנחנו מאתגרים אותם כשלא פעם מדובר בתרגילים שנמשכים מספר שעות. הכול מאוד דומה לאירועים מבצעים כולל ניתוח של מקרים שהיו בעבר", מסבירה סגן שירן יעקובוביץ, קצינה בסימולטור. רגע לפני שנסעתי לבסיס הבא האויב הושמד, וכוחותינו המשיכו למשימה הבאה.
תותחנים: אש כבדה ומדויקת שמלווה את הכוחות
חיל תותחנים הוא כבר מזמן לא חיל שולי של תותחים שמעיפים פגזים ללא הבחנה. בסיור שערכתי בבסיס ההדרכה של החיל הסבירו לי שמדובר בחיל של מערכות מתקדמות, טילים חכמים ומדויקים, מזל"טים שאוספים מידע מודיעיני על האויב בזמן אמת, מכ"מים מתקדמים לאיתור שיגורים ויכולת מטאורולוגית המאפשרת דיוק גבוה בפגיעה במטרות.
"חיל התותחנים יכריע את המלחמה הבאה", אמר נחרצות רס"ן תום אבני, רמ"ד מקצועות וקצין תותחנים ותיק. "תמיד נצטרך את זה שיתקע את הדגל אבל המלחמה הבאה תתנהל באש מדויקת שתתנהל מרחוק. אנחנו מרכזים את כל האש ביבשה, במרחב האוגדתי לצורך העניין, מי שמחליט אם חיל האוויר יתקוף במרחב האוגדה זה איש עם כומתה של התותחנים".
כבר בשלב הראשון של המלחמה יפתחו בחיל באש כבדה של פגזים, טילים ורקטות. סביר להניח שלתמרון יקדים מהלך אש של מספר ימים שימשיך לאחר מכן בסיוע ישיר לכוחות הקרקע. במלחמת לבנון השנייה ירה החיל למעלה מ-170 אלף פגזים וכאלפיים רקטות. "במלחמה הבאה תהיה אש כבדה יותר ומדויקת יותר", מסביר רס"ן אבני. "אנחנו נשפיע בשלב הראשון של הלחימה כפי שראינו בלבנון השנייה, עופרת יצוקה ועמוד ענן. תמיד התמרון התחיל אחרי יומיים שלושה של לחימה באש. בהמשך אנחנו עוברים לסיוע ישיר לאותו כוח חי"ר או שריון שיוצא לשטח שכולל מיסוך וירי מדויק לעבר מטרות כולל בטווחים שמעבר לטווח של הכוח. התותחים יתחלקו בין סיוע לאותם כוחות מתמרנים לבין השמדה של מטרות בעומק. הרקטות יפעלו יותר מעומק כשמדובר בעשרות רבות של קילומטרים".
הירי של התותחנים במלחמה הבאה יהיה מאוד מדויק ומבוסס בין השאר על מודיעין מקדים וכזה שיגיע מהשטח תוך כדי לחימה. "אנחנו יורים למקומות שנחקרו ונבחרו ולא סתם. הכול על פי תכניות קיימות וזה כבר לא רק התותח, יש בחיל מספר מערכים שמשלימים אחד את השני. הפקנו הרבה מאוד לקחים לאפקטיביות שלנו ממלחמת לבנון השנייה שם ירינו הרבה פגזים, בטח בימים הראשונים, ובכלל לא ראינו איפה נפלו רוב הפגזים. זה משהו שלא יקרה במלחמה הבאה בין השאר בזכות מערכות איכון חדשות. זה יהיה ההבדל של המלחמה הבאה". שיפור נוסף כולל את נושא החימוש המדויק וריכוך האויב לפני שהכוחות שלנו נכנסים ללחימה. "החיבור בין האיסוף לאש הוא הרבה יותר טוב בין השאר בזכות החיבור לחילות האחרים".
מערכות רבות יצאו משרות אחרי מלחמת לבנון השנייה ובמקומן נכנסו מערכות חדישות כמו ה"רומח" – רקטה חדשה שתיכנס לשרות במהלך השנה הקרובה. "כיום הרקטות הם לרמה הפיקודית וכניסה של הרקטה הזו תוריד את ההפעלה לרמה של האוגדות והחטיבות. כל זה בזכות הדיוק הגבוה שלה. בתחום הנשק המדויק אפשר להגיד שהתמוז בדרך החוצה, סביבות 2015, וכבר היום פועלות מספר יחידות סודיות שמפעילות נשק מאוד מדויק וזה כל מה שאפשר להגיד", אמר הרס"ן במסתוריות.
"השדרוג המשמעותי של החיל הוא ללא ספק בתחום האיכון, מסביר סגן חן משולם, בעבר מפקד בגדוד קרן וכיום ראש מדור איכון בחיל. "זה תחום פחות מוכר אבל הכי חשוב. אנחנו סוג של מערך שמאתר את הארטילריה של האויב ויודע להכווין אליו את מי שצריך, שריון פגזי תותח רקטות ואוויר. אני רואה את השיגור בזמן אמת, את המסלול שלו ואיפה זה יפול".
סמ"ר אור בוחבוט, לוחם ביחידת האיכון וכיום מדריך בסימולטור, הוסיף, "המערך הזה פועל בגדוד עצמאי שנותן שרות למרחבים. הבט"ש שלנו כיום משפיע על המלחמה למשל אנחנו מכווינים את כיפת ברזל. בזכות מערך האיכון אנחנו יודעים לאסוף גם מודיעין ולהעביר את זה לאן שצריך. ירי שמתרחש מעבר לגבול מסייע לנו לבנות תמונת מצב שמלמדת אותנו איך האויב ישתמש בארטילריה שלו במלחמה".
במלחמה הבאה יספוג העורף כמות גדולה של רקטות ועל זה כולם מסכימים. המכ"מים של מערכת האיכון, במיוחד ה"רז" יודעים לאתר את השיגור מהרגע שהאויב לחץ על ההדק. בסימולטור של המערכת מראים לי סגן משולם וסמ"ר בוחבוט איך זה נראה. הם בונים תרחיש של ירי רקטות לעבר צפון המדינה. על מפה רצה ניתן לראות איך לפתע קופצות נקודות כחולות שהופכות לקו רצוף שנע לעבר יישובי הצפון. המערכת גם מציינת את נקודת הנפילה ומעדכנת את הנתונים בדיוק של שנייה. המשמעות של זה ברורה, הם ידעו איך להיערך לנפילה ומעבר לזה להשמיד באופן מידי את המשגר. "ככה זה יראה במציאות וזה מה שאנחנו מראים ללוחמים במהלך ההכשרה. ממש בנינו להם מתאר של מלחמת לבנון השלישית".
הנדסה: פורצים את הדרך
במלחמת לבנון השנייה היה חיל ההנדסה הראשון לפעול מבין כוחות הדרג המתמרן. ראשונים להגיע היו לוחמי גדוד אסף, אליהם הצטרפו שאר הגדודים והיחידות המיוחדות שפעלו לניקוי שדות מוקשים וזירות מטענים. בהמשך הם פרצו תחת אש כבדה צירי תנועה וסייעו בפריצה חמה וקרה לבתים, כולל ממולכדים, בהם אגר החיזבאללה תחמושת או שניצל לצורך מארבים נגד כחות צה"ל. במהלך הסיור שלנו הגענו לבסיס ההדרכה של החיל שם למדנו שגם במלחמה הבאה יהיו לוחמי ההנדסה בחזית הלחימה.
"חיל הנדסה זה הכוח שיפרוץ את הדרך לכוחות כדי שיגיעו לאן שהם צריכים להגיע. אם זה בפן של התגברות על מכשולים או התמודדות עם מטענים וגם לחימה תת קרקעית", מדגיש רס"ן איתי בר, בעבר מ"פ בגדוד אסף וכיום רמ"ד הכשרות בבהל"ץ. "החיל שומר על רלוונטיות גם בשלב השני אם זה בתחום הביצורים וההגנה, ההתקדמות וגם בתחום הלוגיסטי. זה יכול להיות מגננים בתוך לבנון או כל זירה אחרת כדי שלא נהיה חשופים לאויב. אצלנו אומרים שכשהכוחות נחים, למשל בסיום הלחימה, אנחנו מתחילים לעבוד. חיל ההנדסה ינוע ראשון ותמיד הגדודים שלנו יובילו את הכוחות".
עוד אמר רס"ן בר "ההכנה כיום הרבה יותר מיטבית מאשר בעבר למתאר הלחימה שאנחנו ניתקל בו. בעיקר בתחום המטענים והלחימה האורבנית ולצורך כך הכנסנו הרבה מאוד אמצעים חדשים שמאפשרים לנו להתמודד עם הנושאים האלה. היו גם הרבה אימונים ולא מעט שינוי תפיסה. ראינו את זה למשל בעופרת יצוקה שם המטענים ולא פחות גם המנהרות הפכו מאוד פופולאריים בשנים האחרונות. אנחנו נטהר את המבנים, המטענים ואת המנהרות".
הבעיה הכי גדולה בחיל הנדסה זה שאין מספיק מהם. כדי להתמודד עם הבעיה הם מכשירים "יחידות קצה" – "גדודי חי"ר בסדיר ומילואים שלהם אנחנו מעניקים יכולת להתמודד עם אותן בעיות. אבל את עיקר העבודה במכשולים שיהיו מאוד מורכבים יעשו יחידות הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי כבד) הגדודים ויחידות יהלו"ם".
בחיל הנדסה אוהבים לחשוב על יצירתיות. אותה יצירתיות באה לידי ביטוי במבצע חומת מגן. לפני המבצע צפו מנבאי השחורות שצה"ל יספוג אבדות כבדות בכניסה לערי הגדה בעיקר בגלל מטעני צד ומחבלים מתאבדים. הפתרון היה פשוט – הכוחות פוצצות את דרכם עם הרבה חומר נפץ ועברו ליעד שלהם דרך הבתים. במלחמת לבנון השנייה מלכד החיזבאללה את הצירים במאות מטענים ואת אלה עקפו בעזרת צירים חדשים שנסללו על ידי לוחמי ההנדסה. בחיל מבטיחים הפתעות גם למלחמה הבאה ומסיבות ברורות לא מפרטים במה מדובר.
"באופן כללי אפשר להגיד שהכנסנו פרטים חדשים ומאפשרים לנו פריצה לבתים וכניסה למקומות ממלכדים. הכנסנו אמל"ח חדש שמאפשר לנו גם התמודדות טובה עם מנהרות ובסוף כל מכשול זה רק עניין של זמן. אין מכשול שאנחנו בחיל לא יכולים להתמודד אתו אם יהיה מורכב יותר אז ייקח יותר זמן אבל בסוף נפרוץ אותו לטובת הכוחות שלנו או המתמרנים כמו חי"ר ושריון. חשוב להגיד שהחיל עובד באופן תמידי בשיתוף פעולה עם שאר הכוחות ואנחנו מבינים שבשעת חרום אנחנו נתפצל בין כולם. אנחנו עושים היום תרגילים עם שריון חי"ר חיל האוויר ויחידות מיוחדות. במלחמה הבאה אנחנו נדע לתת את המענה הכולל מתוך הבנה שהקרב הבא יהיה הקרב המשולב ואנחנו מתכוננים לסיפור הזה".
שריון: פריצה מהירה וכואבת לעומק האויב
במהלך הכתבה הדגשנו מספר פעמים שאלפי רקטות ינחתו בעורף הישראלי כפי שהיה וכפי שיהיה. ממלחמת לבנון השנייה וגם ממבצע עמוד ענן למדנו שחיל האוויר לא יכול לעצור את כל השיגורים ובכדי לעצור את השיטפון הזה יאלץ צה"ל לכבוש את שטחי האויב ובמהירות כדי להגיע למשגרים. מי שיעשו זאת יהיו לוחמי השריון של צה"ל כשהם מגובים כמובן במעטפת של חי"ר, הנדסה ועוד במסגרת צק"גים (צוותים גדודיים) וצק"חים (צוותים חטיבתיים). כדי ללמוד על תחום השריון במלחמה העתידית נסענו לשיזפון, שם גם זכינו להכיר את העוצמה דרך הסימולטור החדשה של טנק המרכבה סימן 4.
"חיל השריון שם לעצמו מראה מול הפנים ושאל עצמו איך הוא יכול להיות חיל רלוונטי ואפקטיבי שיכריע את המלחמה הבאה", מסביר רס"ן דניאל ציון, שהיה מ"מ במלחמת לבנון השנייה, מ"פ וכיום משמש כראש מדור הדרכה בבית ספר לשריון. "את מלחמות העבר הכריעו בעזרת טנקים וכך יהיה גם בעתיד. הסברה שהתפתחה בעבר, מלחמת המפרץ וכמובן לבנון השנייה, שאפשר להכריע מלחמה מהאוויר התבררה כשגויה. בסופו של דבר החיל היחיד שיכריע יהיה השריון באמצעות הטנק שיגיע אל הגבעה ולא רק זה, גם בזכות הטנק שמייתר אש לטווחים רחוקים ומגיע לשם מהר. זה מה שחיל השריון יודע לעשות: לתמרן לייצר אש ולהגיע ליעד בדגש על מהירות. אין לנו יותר מדי זמן ואורך נשימה לעורף שסופג אבדות".
וזה השינוי שהתקיים בחיל, הם הפכו למהירים וקטלניים בין השאר באמצעות טנקי המרכבה החדישים ומערכות הגנה מתקדמות כמו מעיל רוח ונוספות שאסורות בפרסום. "הבנו שזה לא בהכרח מסה של טנקים ותהיה סינרגיה. כלומר אנחנו לוקחים את השריון, מבינים שהוא לא יכול להתמודד לבד ואנחנו לא עיוורים, ובונים כוח מסייע שזה בעצם הצק"גים. בגדוד שריון יהיו פלוגות חי"ר ובעיקר פלוגה מסייעת שבה יהיו כוחות של מרגמות תצפית וסיור. הכוח הזה ייתן למג"ד את השלם שהוא גדול מסך חלקיו. ככה אנחנו שומרים על היעילות ועל הרלוונטיות במלחמה העתידית".
במלחמת לבנון השנייה נורו מאות טילי נ"ט נגד הטנקים של צה"ל ולא מעט אנשי שריון נהרגו ונפצעו. "השריון התפתח לא מעט בהיבט הטכנולוגי ואת הרוב לא ניתן לפרסם. המערכות האלה מאפשרות לנו להיות הרבה יותר נועזים והרבה יותר אפקטיביים. היום כשאני נלחם על מרכבה סימן 4 מ' אני יודע שיש מה שמגן עליי. יש לנו עוד מערכות איכון ותצפית וכמובן את מערכת "משואה" (שמחוברת לצי"ד) שמאפשרת לנו עבודה רשתית. טנק שנמצא במקום מסוים יכול להעביר מטרה לטנק אחר שנמצא במקום יותר יעיל וזה מהפכה של ממש. החיל הרבה יותר טכנולוגי ורלוונטי לשדה הקרב העתידי".
בעבר השתדלו בצה"ל, כמו בכל צבא בעולם, להתרחק משטחים בנויים. הבעיה ששם בדיוק מרכז האויב את מרבית כוחותיו ובמלחמה הבאה הם יאלצו להיכנס גם לשטח האורבני ולהכריע. "אם בעבר ראינו את השטח הבנוי כמלכודת היום אנחנו רואים את השטח הזה כיתרון לטנק. בעבר הנ"ט היה קצר טווח והיום הוא ארוך טווח ככל שאני מתקרב אני פחות מאוים. מלבד זה כיום יש אימונים שלמים של לחימת טנקים בשטח בנוי. אנחנו יודעים להיות רלוונטיים ומוגנים גם בשטח בנוי. אבל שוב צריך להבין שיש פה גם נקודת תורפה שזה נושא המטענים". על המטענים אמר רס"ן ציון, "כשניכנס לא נפרוץ לבד לפניו תהיה פלוגת הנדסה שתסייע לו להתגבר על האיומים".
רס"ן ציון מדבר על כניסה מהירה לשטח של אוגדות משוריינות שישטפו את האויב וישמידו אותו. כדי להבין את משמעות דבריו ואת עוצמת הטנק נתנו לי להתנסות בסימולטור של המרכבה סימן 4, חוויה מרשימה במיוחד. הסימולטור של השריון זה בעצם טנק אמיתי אליו מחברים מכולה ממוחשבת וזה גם היתרון שלו, "הם מתרגלים עם המערכת בה ישתמשו באמת".
לוחם השריון יפגוש את הסימולטור חודשיים אחרי שהתגייס לצבא ויכנס לאימונים שבאופן טבעי לא ניתן לתרגל בשטח. "הם מתרגלים ירי מהיר וירי בתנועה ונכנסים למצבים מאוד מורכבים כולל לחימה במסגרת של מחלקה ואף פלוגה כשזה מתנהל במספר סימולטורים במקביל. בעוד כמה חודשים יכנס מאמן חדש שיאפשר לנו להכניס את הלוחמים למצבים יותר ריאליסטיים באמצעות רעשים ותזוזה של המאמן".
אני מתיישב בתא התותחן ומקבל משימות שכוללות השמדת רק"ם של האויב, משגר נייד ואפילו חי"ר של האויב. מי שיצא לו לשבת בסימולטור של המרכבה מבין על מה כולם מדברים: לטנק יש את הפתרון למרבית מצבי הלחימה והכול בלחיצת כפתור. "קבל מטרה נגמ"ש צמוד לבית בנ"צ" אומרת לי סגם גפן גבריאלי קצינת הסימולטור. כל מה שאני צריך לעשות זה ללחוץ על כפתור שייתן לי את הפגז הנכון ודרך המחשב לקבל את הטווח המדויק ושלל נתונים שיביאו את הפגז למקום הנכון, והוא אכן הגיע למקום הנכון. בדבר אחד אין ספק: מקומו של הטנק בשדה הקרב, גם היום.